ההייטק הישראלי, כמו ברוב העולם, יודע שנים מצוינות. עוד ועוד חברות טכנולוגיות קמות, חלקן נמכרות אחרי זמן לא רב, ואחת לכמה שבועות אנחנו זוכים לראות בעיתון כותרת על עוד אקזיט - או במלים אחרות עוד כמה צעירים לרוב שמכרו את הרעיון שלהם לחברה גדולה ועשו מיליונים. בנק לאומי הבין את הפוטנציאל הקיים בשוק ההייטק, והקים לפני כארבע שנים וחצי את לאומיטק, שההתמחות שלו היא עבודה עם חברות טכנולוגיה – סטארט־אפים והייטק.   

"ההייטק במדינת ישראל הוא קריטי", אומרת מנכ"לית לאומיטק, יפעת אורון, שחיה את עולם ההייטק ומכירה אותו מלפני ולפנים. "הוא מנוע הצמיחה של הכלכלה, משמעותי בהרבה פרמטרים, מהווה 40% בערך מהייצור, משהו כמו 10% מהתוצר, 10% מכוח העבודה. יש לנו פה די הרבה חברות הייטק, אפילו במונחים אבסולוטיים בעולם, יש לנו כ־6,500 חברות, בכל הגדלים". 
 
ומתוך היכרותך את התחום, מה מצב ההייטק היום?

"תעשיית ההייטק הפכה להיות יציבה מאוד, מוכרת מאוד בעולם. אנחנו אחד משלושת המקומות הראשונים מבחינת אינובציה וחדשנות, והתעשייה עצמה חזקה מאוד כי יש לה הרבה רגליים שמחזקות אותה: מעורבות ממשלתית שכל הזמן דואגת למלא את החוסרים במקומות שכסף פרטי לא ממלא, סביבה עסקית חזקה ותומכת, למשל כל העולם המשפטי והעולם החשבונאי שמסייעים לתחום - אולי זה נשמע טריוויאלי, אבל לא כל המקומות בעולם מדברים בשפה החשבונאית שאמריקאים יכולים להבין, אז אנחנו מאוד אמריקאים במובן הזה".

מה ההשקעה השנתית בתחום ההייטק ככלל? 
"בכל שנה אנחנו רואים פסגה חדשה בהיקפי ההשקעות שזורמות לחברות ישראליות. היום אנחנו בקצב של יותר מ־6 מיליארד דולר שנתית שהולכים להשקעה בחברות טכנולוגיות ישראליות, שזה המון כסף. אנחנו רואים קצב גיוס של כסף על ידי קרנות ישראליות מקומיות ששובר שיאים, ממש כמה מיליארדים בשנה, ואלו מספרים שלא ראינו אף פעם". 

במה אתם שונים מבנקים אחרים? 
"את כל הדבר הזה הבינו בבנק לאומי לפני 4.5 שנים, כשהמנכ"לית שלנו, רקפת רוסק־עמינח, שמה לב לכך שיש פה תעשייה ענקית, חשובה, אסטרטגית למדינת ישראל, אבל זה לא כל כך בא לידי ביטוי בפעילויות הבנקאיות. אף בנק לא ייעד מערכת שתומכת בצרכים האלה של ההייטק. היו חשבונות וכו' אבל כשהחברות האלה היו צריכות אשראי, הן פשוט היו עוברות לצד השני של האוקיינוס, ובאמריקה יש הבנה של הדברים האלה ושם הבנקים ידעו להלוות את הכסף, ופה לא כל כך.

המנכ"לית שלנו אמרה, 'אנחנו צריכים להביא פה בשורה, אנחנו צריכים להקים פה ארגון בתוך הבנק שהוא אומנם בנק, אבל כזה שעובד אחרת, מסתכל על הדברים אחרת', מדברים עם החברות בשפה שלהם, מבין אותם, לא נבהל שחברה מפסידה כסף וקצת קשה, היינו צריכים לייצר שדרה מאוד חזקה של בנקאים שמבינים את התעשייה, לומדים אותה, נשארים מעודכנים לגבי מה חדש, מה כבר לא מעניין וכו'. היה לנו מזל שהמבנה של בנק לאומי הוא גלובלי ויכול לשרת חברות בארה"ב ובאירופה. 

"אנחנו היום משרתים בכל העולם כ־4,500 חברות הייטק. אנחנו מלווים להם, וזה עולם של אשראי שלא היה מפותח בישראל, והוא מאוד הכרחי כי חברה שצומחת וצריכה להביא הרבה השקעות כחלק מהצמיחה שלה, ככל שהיא יכולה להביא חלק מהכסף הזה באשראי ולא באקוויטי, היא לא מדללת את המשקיעים והיזמים שלה. אנחנו באנו ואמרנו לחברות, בואו אנחנו נעזור לכם צד ליד צד – האקוויטי ליד אשראי שלנו".