בתאריך 3 ביוני 2017 צוינו 200 ימים לפתיחת המערכה לשחרור העיר מוסול בעיראק, המערכה שהשקתה סימלה את סופה של ארגון 'המדינה האסלאמית' כממשל עם טריטוריה כיעד מסתמן באופק. ואכן, כיום 'המדינה האסלאמית' נמצאת תחת לחץ מתמיד מצד כוחות הקואליציה המצר את צעדיה ומגביל את פעילותה, והשטחים בידי 'המדינה האסלאמית' בעיראק, לדוגמה, משוערים בפחות משבעה אחוזים משטח המדינה לעומת ארבעים בשיא כיבושיה בשנת 2014. עם זאת, ראוי שתאריך זה ישמש כנקודת ציון להערכה מחודשת ובחינת חלק מהאמירות הנשמעות בתקשורת על מצבה העדכני של ישות הטרור. התבוננות מעמיקה מגלה כי 'המדינה האסלאמית' בעלת גמישות אסטרטגית המאפשרת לה אוויר לנשימה ויכולת התאוששות מפתיעה.
'המדינה האסלאמית' – הצד המפסיד: פיגוע הדריסה בשטוקהולם שבשבדיה בתאריך ה-7 באפריל מעיד כי בידי 'המדינה האסלאמית' נותרה היכולת לנסוך השראה בקרב תומכיה לבצע התקפות טרור באמצעים הנמצאים ברשותם בכל מקום בו הם נמצאים. נהג המשאית הדורסת, אשר הביע בעבר תמיכה בקבוצות אסלאמיות קיצוניות ובדצמבר 2016 אף נקרא לעזוב את המדינה, סומן כאיום פוטנציאלי. אירוע זה מלמד גם כי מדינות רבות עדיין זקוקות לרענון צעדי האבטחה שיש לנקוט נוכח איום משתנה והצורך להגביר שיתופי פעולה מודיעיניים במדינות יעד מערביות. כמו כן, על אף ירידה בהיקף סרטוני 'המדינה האסלאמית' הרשמיים ממחוזותיה, ניתן באירועים שונים, חלקם מפורטים בהמשך, לקשור קשר ישיר בין התעמולה ומסריה של 'המדינה האסלאמית' לפעילות תומכיה.
ירידה ביכולות זרוע מבצעי החוץ של 'המדינה האסלאמית': פיגוע ההתאבדות במנצ'סטר ב-22 במאי מעיד כי 'המדינה האסלאמית' עדיין מחזיקה ביכולות להוציא פיגוע בהכוונתה על אדמות אירופה וארצות הברית. אם באמצעות תאים רדומים ופעילים שהוחדרו ליבשות במסווה של פליטי מלחמה, ואם בתומכים מקומיים העומדים בקשרים עם פעילי הישות דרך אמצעים טכנולוגיים בלתי ניתנים לניטור המכווינים ואולי מממנים פעילות טרור.
'המדינה האסלאמית' רעיון שאינו מותנה בטריטוריה: ההשתלטות הטריטוריאלית של מחוז הישות בפיליפינים, שהחלה יומיים לאחר הפיגוע בבריטניה והובילה למשטר צבאי על כל האי הדרומי מינדאנו, מעידה כי 'המדינה האסלאמית' עודנה מוצאת חשיבות באלמנט המשילות שהיא מקדמת; קרי, השתלטות על שטח טריטוריאלי וניהול האזרחים שבשטחה על פי פרשנותה שלה לחוקי השריעה. הפיגוע כנגד הנוצרים הקופטים במחוז אלמינא במצרים ב-26 במאי מעיד כי חלק ממחוזות הישות המצליחים לשרוד על אף המאמצים להבסתם בעלי יכולת התקפית משמעותית ומהווים השראה למחוזותיה האחרים של הישות.
הנחת היסוד המרכזית הרווחת בציבור היא כי 'המדינה האסלאמית' נמצאת בנסיגה, הישות מאבדת טריטוריות בשטחי הליבה בהן היא מחזיקה, בסוריה ובעיראק, ונמצאת במצוקה כלכלית נוכח אובדן מצבורי הנפט ויכולותיה הפוחתים לגבות מיסים. אך עם זאת, בעיראק לדוגמה, ערים רבות עוד נתונות להתקפות חוזרות ונשנות בידי ג'יהאדיסטים והעיר חויג'ה, עיר אסטרטגית הסמוכה למוסול, עודנה בשליטת 'המדינה האסלאמית' וממנה יכולים המחבלים ליזום מתקפות ולהימלט בסיומן למקום מבטחים. בנוסף, מדבר ג'לאם הסמוך משמש אזור מקלט לפעילי 'המדינה האסלאמית' באזור, שכן הוא שוכן בסמוך להרי המרין ובקרבם מצאו הפעילים אזור מבטחים להקמת בסיסים סודיים. גם בגבול סוריה, השטחים באזור אנבאר ודיר א-זור עלולים לשמש מקום מפלטם של הג'יהאדיסטים מהקרבות לשחרור השטחים הסמוכים. ראוי לציון כי בעת הנוכחית הישות עדיין מצליחה לבצע התקפות ופיגועים בלב שטחים הנמצאים בשליטת משטר אסד, המורדים הנתמכים על ידי תורכיה והכורדים באזורי החוף ממערב, באזור צפון חלב ובצפון מזרחה של סוריה בהתאמה.
בנוסף, המבצע הצבאי לשחרור עיר הבירה הרשמית של 'המדינה האסלאמית' בסוריה, א-רקה, אשר יש בו בכדי להכות מכה סמלית משמעותית על הישות אף הוא מתעכב נוכח תולדה של מאבקים פוליטיים בין המעצמות המעורבות במלחמה בסוריה והעיסוק בשאלת היום שאחרי השחרור. לפיכך, ההפסדים הטריטוריאליים של 'המדינה האסלאמית' לא מהווים מדד במלחמה למיגור הישות. יכולתה של 'המדינה האסלאמית' לחדור לשטחים, לבנות ולהיבנות בקרבם באמצעות טרור והסתה, הרחבת טקטיקות הלחימה של פעיליה והתקדמות לכדי בניית תשתית משילותית, מאפשרת לה אוויר לנשימה ויכולת התאוששות, גם אם קצרת מועד.