הבת שלי לומדת בכיתה ז' והיא תלמידה מאוד טובה בכל המקצועות. באחד הימים היא הגיעה עם ציון נכשל במבחן בערבית ואבא שלה קיבל את זה בצורה מאוד קשה, כי בדרך כלל כל הציונים שלה מצוינים. הוא ביקש ממנה שתשקיע יותר בלימודי הערבית אבל הילדה מסרבת. היא אומרת שמאז שהתחילו כל הפיגועים היא פשוט לא רוצה ללמוד את השפה הזאת. אבא שלה מאוד כועס, הוא הסביר לה שזאת שפה מאוד חשובה, כי מדובר בשכנים שלנו וחשוב שנוכל לתקשר עמם, אבל היא לא מוכנה ומכריזה שהיא שונאת את השפה הזאת. אני לא יודעת מה לעשות ואיך להתמודד עם זה? האם צריך להתעקש עמה?

הילדה ייצרה סוג של התנגדות מאוד גדולה ללימודי השפה הערבית בעקבות גל הטרור ובמקרים כאלה מאוד קשה להתעקש מולה. תחילה אגיד לך מה אני חושבת כאדם ואחר כך גם מה אני חושבת על כך כאשת מקצוע.

היום יותר מאי פעם מאוד חשוב לדעת ערבית, אני בעצמי מאוד מצטערת על כך שאיני יודעת את השפה. לאחרונה יוצא לי לעבוד עם המגזר הערבי בהכשרות מקצועיות ואני מרגישה שזה מאוד חסר לי. לכן, אני חושבת שמאוד חשוב לדעת את השפה השנייה במדינה שלנו.

כרגע הילדה נמצאת במצב שבו מבחינה רגשית אי אפשר לנתק את הרגש מהשכל, פשוט אי אפשר. היא רק בת 12, וברגע שהיא אומרת לעצמה אני לא רוצה, זה עושה לי לא טוב, המוח שלה נסגר. היא לא תצליח ללמוד ערבית כי יש בה התנגדות פנימית. לכן, אני חושבת שצריך לרדת ממנה.

בעלך צריך להבין שעומדת מולו נערה בת 12 ושהוא לא יצליח להכניע אותה, הוא חייב להבין את זה. בעלך עומד להסתכסך ולקלקל את היחסים שלו עמה וחבל. מה שבטוח הוא שאת לא צריכה להתערב ביחסים שבינו לבינה. תני להם להתכסח. אם הוא מחליט להעניש אותה ולהחרים לה את הנייד, שיחרים.

לדעתי, היא תגיד לו שלא אכפת לה מהעונש הזה והיא צודקת. חשוב לי להדגיש לבעלך ולכל הורי המתבגרים בכלל - הילדה עושה לו בית ספר והוא לא יצליח לנצח אותה, כי אין כזה דבר. היא תילחם בו עד תום ולא תלמד ערבית, לא משנה מה. ייתכן שאם הוא היה עושה את זה בצורה יותר מכבדת, היא הייתה מתרצה לו, אבל מכיוון שהוא נלחם בה היא נלחמת בו בחזרה והוא לא יצליח לנצח.

תני להם להילחם גם אם כואב לך הלב. את אמרת את שלך אז אל תתערבי. עכשיו זה היחסים בין הילדה לאבא שלה ואל תדאגי, זה יסתיים בסופו של דבר. את יכולה לדבר עם הילדה ולהסביר לה את ההשלכות של ההתנגדות שלה - יש חוקים. ולפי חוקי בית הספר לימודי הערבית הם הכרח ולכן היא צריכה להכין את עצמה לכך שהיא הולכת להיכשל במקצוע הזה במשך כל השנים שנותרו לה בלימודים וגם שייתכן שהיא תתכסח עם אבא שלה וגם עם המורים שלה. תסבירי לי שהיא צריכה להבין ולקחת זאת בחשבון. כמובן שתאמרי לה את כל זה בכבוד, היא רק בת 12 ועדיין עושה טעויות. תאמרי לה שאת מבינה את ההתנגדות שלה, אבל לא מסכימה איתה.

את כאימא שלה אמורה להעניק לה חינוך ולתת לה מענה. לא מדובר במענה רגשי, אלא במענה הגיוני וחינוכי. לא צריך לפחד מהילדים, את ההורה המבוגר שיכול להסביר לה את כל ההשלכות של ההתעקשות שלה – נכשל בתעודה שיכול להשפיע על הקבלה לתיכון ועל העתיד שלה בכלל. תוכלי להציע לה לנסות להגיע לציון עובר של 60 כדי שלא יהיה לה נכשל בתעודה, אבל תוסיפי שזאת כמובן רק ההחלטה שלה.

במאמר מוסגר אני אומרת לך – ההחלטות של הילדים בגיל הזה הן מאוד שגויות. הם חושבים שהם גדולים אבל הם לא. צריך לתת להם לעשות את הטעויות שלהם.


ערכה: הדס בארי
מתוך תכניתה של מיכל דליות, כל יום שישי ב- 10:00 ב-'רדיו ללא הפסקה'