הנכד שלי לומד בכיתה א' והוא מגיע אלינו בכל יום בצהריים לאחר הלימודים. לילד יש בעיות התנהגות בבית הספר והוא נמצא בטיפול במכון פרטי, אבל בכל פעם שהוא מתנהג לא בסדר בכיתה, המורה מתקשרת לאימא שלו ומבקשת ממנה להעניש אותו. האם זה נכון שאנחנו, בני המשפחה, נעניש אותו בגלל ההתנהגות שלו בבית הספר?
אני חייבת לומר שאני מאוד כועסת ומאוד עצובה לשמוע את השאלה הזאת - לאן אנחנו כהורים הידרדרנו, ולאן מערכת החינוך הידרדרה? כולם מגלגלים אחריות. אל תסכימי להעניש אותו וגם בתך לא צריכה להעניש אותו בבית על מה שהוא עושה בבית הספר. מי שצריך לטפל בהתנהגויות של הילד בבית הספר הוא בית הספר עצמו. די להתקשר להורים!
תחשבו על אימא שמגיעה הביתה בשעה חמש אחה"צ מותשת לאחר יום העבודה, היא לא ראתה את הילד משעה שבע בבוקר ועכשיו יש לה בקושי שעתיים להיות איתו, אז היא צריכה להעניש אותו על מה שהוא עשה לפני שמונה שעות?! זה נשמע לכם הגיוני?!
לעזאזל עם הדברים האלה! בשעתיים האלה אני כאימה צריכה לחבק אותו, כי מדובר בילד עם קשיים שזקוק לאהבה ולסבלנות, אז בשעות הספורות שיש לי איתו בבית אני צריכה להעניש אותו כי המורה לא מסתדרת איתו?! זה ממש לא הגיוני!
כשלאימא יש בעיות להרדים את הילד שלה בלילה, היא מתקשרת למורה שתעזור לה בהרדמה? נו באמת, שבית הספר ימצא דרכים להתמודד עם הילדים האלה ולא להטיל על ההורים את האחריות ואת העונש. מסכן ההורה, חסר אונים גם ככה ודואג לילד שלו שצריך טיפול מיוחד, ועכשיו הוא גם צריך להעניש אותו כי המורה אמרה שהוא ילד רע.
חשוב מאוד שאתם, בני המשפחה לא תענישו אותו בעצמכם, ובטח שלא צריך לנהוג בנקמנות כלפיו ולהעניש אותו בדברים שהכי חשובים לו, כמו חוגים שהוא אוהב. צריך לחזק את הילד ולא לדרוס אותו, כי זה לא עובד. יש הורים שאומרים לי שהם מענישים את הילד כי זה עוזר, אבל זה לא נכון, זה עוזר רק באותו הרגע וכבר למחרת הם צריכים להעניש אותו שוב בדיוק על אותה התנהגות. מדובר במעגל שרק מאמלל את הילד ואת ההורים עוד יותר.
בית הספר צריך לפתור בעצמו את הבעיות של הילד בכיתה ולקבל החלטות בנושא מבלי לגלגל את האחריות לכיוון ההורים.
ערכה: הדס בארי
מתוך תכניתה של מיכל דליות, כל יום שישי ב- 10:00 ב-'רדיו ללא הפסקה'