ניצול מיני של ילדים. את השתיקה הזו לצערנו לא שוברים

ישנן תופעות שאנחנו דוחקים החוצה מטווח הראיה שלנו. אחד מאותם נושאים שהיינו מעדיפים לא לדעת עליו כלום הוא נושא הזנות והניצול המיני של קטינים, וחמור מכך, כשמדובר בזנות מסחרית. הנושא הזה נדחק ומטופל חלקית בניסיון לעזור לקטינים, אך מעט מאוד נעשה בניסיון לעצור את התופעה.

ולא, לעצור פדופילים שמביטים בתמונות באינטרנט לא מזיז לקטינים שמנוצלים בזנות.

את המידע שתקראו כאן קיבלנו ממשרדה של חברת הכנסת ד"ר יפעת שאשא-ביטון, יושבת ראש הועדה לזכויות הילד.

הוא נאסף לראשונה לקראת דיון בשנים 2010 ו-2011. לקראת דיון המתקיים היום (שני) הוא עודכן.

והנה הנתונים המדאיגים שהוצגו בדיון היום (והיו ידועים עוד ב-2011);

הגורמים המטפלים בבני נוער בסיכון מסרו שאותרו כ-1000 קטינות העוסקות בזנות, כש-700 מהן בתל אביב בלבד! לצערנו ההערכה היא שיש עוד קטינים רבים המנוצלים מינית באופן מסחרי אבל המידע עליהם לא מגיע לרשויות.

אל תחשבו שמדובר באוכלוסיות מסוימות, על פי הנתונים הניצול המיני המסחרי של קטינים קיימת אצל יהודים וערבים, חילונים ודתיים, עולים חדשים, קטינים שב"חים, מסתננים ומבקשי המקלט ולהט"בים (הומואים, לסביות, טרנסג'נדרים וביסקסואלים).

בין 20% ל-25% מהקטינים המעורבים כיום בניצול מיני מסחרי הם בנים, או נכון יותר להגיד  ילדים. כ-10% מכלל בני-הנוער והצעירים בזנות הם חסרי מעמד בישראל (או פליטים ומבקשי מקלט, או ילדים פלסטינאים).

הגיל הממוצע בו מתחילים הילדים להיות מנוצלים מנית הולך ויורד וכיום עומד על גילאי 13-14, אך כבר נעצרו קטינים בני 11 ו-12.

במרבית המקרים מדובר בבני-נוער הנתונים במצוקה נפשית או חברתית או כלכלית או הכול יחד. רובם נשרו ממערכת החינוך וחלקם גרים ברחוב.

אולי תתפלאו לשמוע שרשויות הרווחה מזהים עליה בתופעה של קטינים בפעילות של זנות מזדמנת, הבאים ממשפחות נורמטיביות ושאינם נושרים ממערכת החינוך. קשה לזהות את המצוקה שלהם כי הם מסתירים אות היטב. צעירים אלו מנוצלים מינית בשל רצונם להרוויח כסף לקניית מותגים או לרכוש מעמד חברתי. הם אינם רואים עצמם כעוסקים בזנות או מנוצלים. לעתים הם חושבים שהם השולטים במצב וקובעים את התנאים בו.

בקרב אנשי מקצוע בתחום יש הסכמה שלתופעת הזנות בקרב צעירים יש קשר הדוק להתעללות מינית, הזנחה, בעיות בבית-הספר, מעמד חברתי-כלכלי נמוך, חברות בקבוצות שוליים עברייניות, חיים ברחוב ועוד חיים המוגדרים שוליים חברתיים. חוקרים סבורים כי בעבור ילדים ונוער שבאים מרקע של התעללות, זנות היא אמצעי הישרדות.

יש גם מידע על ניצול מיני מסחרי של קטינים באמצעות האינטרנט – מקרים שבהם הקטינים מקיימים יחסים בעלי אופי מיני (ללא מגע) ישירות מהבית. לגורמים המקצועיים ידוע על קטינים שבאמצעות מצלמה אינטרנטית מקיימים "יחסי מין וירטואליים", והחיוב הכספי של הלקוחות נעשה בכרטיס אשראי דרך האינטרנט

משרד הרווחה תומך בקטינים הללו באמצעות מימון עמותות העוסקות באיתור אותם קטינים העוסקים בזנות בפרט וקטינים בסיכון בכלל. בנוסף, במשרד הרווחה מפעילים תוכניות התערבות שמטופלים בהן גם קטנים מנוצלים מינית מסחרית.

עמותת עלם (עמותה לנוער בסיכון) יחד עם משרד הרווחה והשירותים החברתיים מפעילים את פרויקט "ערים בלילה". הפרויקט הזה מאתר קטינים העוסקים בזנות. התוכנית פועלת בתל-אביב משנת 2001, בחיפה – משנת 2008 ובאילת – משנת 2012. באמצעות התוכנית מאותרים מאות קטינים המנוצלים מינית באופן מסחרי. בשנת 2012 אותרו במסגרת התוכנית יותר מ-200 בני נוער בזנות.

משנת 2008 ועד יולי 2013 נפתחו במשטרה 29 תיקים בלבד נגד לקוחות של קטינים.

באותם שנים נפתחו 150 תיקים בגין פרסום והצגה של דבר תועבה שבו דמותו של קטין.

יש קושי באכיפה בכל הנוגע לעבירות של ניצול מיני מסחרי של קטינים ונראה כי קשה להביא לדין את המעורבים ורבים מהתיקים נסגרים. 
המשטרה אומרת שקשה להביא אנשים לדין בגלל ששני הצדדים לא מדברים ולא מתלוננים. ואם קטין כן משתף פעולה עם המשטרה, מדובר בשיתוף פעולה חלקי ולא תמיד מספק.

שאשא-ביטון: "הגשתי הצעת חוק להחמרת הענישה כלפי מי שמשתמש בשירותיו של קטין לקבל מין ודרשתי להעלות את עונש המינימום משלוש לחמש שנות מאסר. ההצעה תעלה להצבעה בשבועות הקרובים." 

שאשא-ביטון הנחתה את נציגי משרד החינוך והרווחה לכתוב תוכנית למניעת התופעה והודיעה כי תצא לסיורים ברחוב כדי לאמוד בעצמה את היקפה. היא גם מסרה שתגיע לבקר במרכז טיפולי של משרד הרווחה. היא אמרה בועדה ש"המערכת מפחדת להתמודד עם התופעה. ההרגשה היא, שברמת אנשי הצוות החינוכי, אנחנו לא שם. אפתור את הדברים האלה עוד לפני שהם הופכים לתופעה. בידיים שלנו להציל כמה נפשות".

נקווה שאולי השנה כן יקרה משהו בנושא, כי נראה שכולם מטאטאים את הנושא מתחת לשטיח. כולם.