אני אמא לתאומים בני ארבע ופעוט בן שנה וחצי. אני אמורה לנסוע לבד לחו”ל ל־12 יום ומתלבטת. עזבנו אותם בעבר לשני לילות, והם היו בסדר גמור. האם הנסיעה שלי עלולה לפתח כעסים או חרדות אף שהם יישארו עם אביהם?
“סעי לך בכיף. בוודאי שזה יפתח כעסים. לא חרדות, אבל כן געגוע ענק שיעורר כעסים. כששני ההורים נוסעים יחד, עלולה להתפתח חרדת נטישה. כשאחד ההורים נשאר, הילד לא חש נטוש. הוא חש נעזב על ידי אמו במקרה הזה. הוא חש כעס לגבי למה היא לא באה ולמה היא איננה. אבל הוא כן נשאר בשגרה שלו ועם אבא. אותו אבא שעד היום הוא רואה אותו, למשל, במקלחת של הערב ובטיולים של סוף שבוע. כאן יש אבא נוכח, אבא משמעותי, ואולי גם סבא וסבתא, אז תיסעי ל־12 הימים. אני מציעה שפעם אחת לפחות תתקשרי לשיחת וידיאו דרך סקייפ או הסלולרי. חשוב לראות איך זה משפיע על הבן הקטן. כי הגדולים הם כבר גדולים, אבל המבוגר שיהיה נוכח בשיחה, בעלך או אמא שלך, אם הוא יזהה אצל הקטן סוג של דיכאון או עצב נורא כבד או טיפה אובדן תיאבון, אפילו רק לחלק מהיום, אז כדאי לא לעשות את זה עוד פעם, כי זה מיותר ורק מציף לו רגשות שהוא לא מצליח להתמודד איתם. כשאת חוזרת הביתה, אל תבואי עם מתנה ענקית יותר גבוהה מהגובה שלך, כי הילדים רוצים אותך - שאת תחזרי. יכול להיות שהגדולים ישאלו מה קנית לי או מה תקני לי, והקטן עלול להציף כעסים ולהיות איתך ברוגז יומיים. גם זה יכול להיות. אז לאט־לאט, קחי את הזמן, הוא רק בן שנה וחצי, והדברים האלה עוברים”.

הנכדה שלי בת שש ולא אוכלת ירקות ופירות. היא אוכלת חלבונים ופחמימות מגוונים, אבל מסרבת לאכול פירות וירקות. התייעצנו עם פסיכיאטרית שאמרה שהכל בסדר ושנניח לה, ועם דיאטנית שאמרה שהיא אוכלת בסדר והמליצה שנניח על השולחן. כל המשפחה אוכלת והיא לא. עד גיל שנתיים וחצי היא כן אכלה. איך לגרום לה לאכול ירקות ופירות?
“הילדה צריכה שיניחו לה ולא ידברו איתה על זה. גם אחד הבנים שלי כמעט לא אכל פירות וירקות. בירקות הוא אכל תפוח אדמה וגזר חי ובפירות תפוחי עץ. בגיל ההתבגרות הוא התחיל להכין לנו פשטידות. היום הוא אוכל הכל, הוא התחיל בזה אחרי שהתחתן, והיום הוא גם צמחוני. אנחנו כן יודעים שטעמים של ילדים משתנים. קשה לדעת מה גורם לילדה לא לאכול פירות וירקות. אולי ילדים אחרים אמרו לה שזה מגעיל. אולי היא נלחצה מזה ששאר המשפחה כן אוכלת. ואולי היא פשוט לא אוהבת. למזון יש תפקיד לספק לגוף אנרגיה ולעזור לו לגדול. זו מטרת האוכל. לכל אחד מאבות המזון יש תפקיד שונה. אם היא לא אוכלת
פירות וירקות, צריך לבדוק מה חסר לה ואת זה לספק לה בצורה אחרת. יש היום טבליות של ויטמינים עם טעמים טובים ויש אומגה 3 ועוד תוספים. פעם בחצי שנה הילדה צריכה לעבור בדיקת דם רצינית, שם בודקים מה חסר לה ואת זה משלימים. אם היא עשתה בדיקות והכל בסדר והיא בריאה, אז תניחו לה. כי לדעת באמת למה היא לא אוכלת פירות וירקות זה קשה”.



אני אמא לילדה בת שלוש ותינוקת בת חמישה וחצי חודשים. התינוקת קשורה אלי ברמה שהיא צורחת צרחות אימה על כל אדם אחר שהוא לא אני. לאחרונה היא הצליחה להתרגל לבעלי, אבל לא כמו שהיא קשורה אלי. מי שמפסידה מזה היא הבת הגדולה, שחווה תסכול והתקפי זעם. איך אני גורמת לקטנה להפסיק לצרוח?
“למעשה את הלכת לאיבוד לבת הגדולה שלך, נגזלת ממנה, וזה מאוד קשה לה. תנסי להכניס את הקטנה למנשא על הגב, כך שהיא תישאר צמודה אלייך, ובחזית שלך את פנויה להיות עם הגדולה, לבלות איתה זמן. אבל לטווח הארוך חייבים לייצר הפרדה של התינוקת ממך. תינוק נמצא בסימביוזה עם אמא שלו, והבת שלך חזקה, שולטת עלייך ולא נותנת לאף אחד רשות להיכנס. ההפרדה צריכה לקרות בהדרגה. אמא שלך תבוא אליכם, את מעבירה אותה לידיים שלה, אומרת לקטנה שאת הולכת לבית שימוש ותכף תבואי והולכת. הילדה צורחת, ורק אחרי חמש דקות את חוזרת. ואז את חוזרת ואומרת: ‘חזרתי, הנה אני’. לוקחת אותה ושוטפת לה פנים, בלי להגיד אוי־אוי־אוי, אל תבכי. אחרי שעה וחצי את שמה אותה על האוניברסיטה על הרצפה, הולכת לעשות קפה במטבח וחוזרת. לאט לאט את תופסת ממנה מרחק”.

מתוך תוכניתה של מיכל דליות, כל יום שישי ב-10:00 ב-103FM

גלו את החדשות לפני כולם. הצטרפו בלייק לפייסבוק שלנו.