כדור מרץ: איך אפשר להרגיע תינוק היפראקטיבי?

הנכד שלך עוד קטן מדי מכדי לאבחן אותו, אך ייתכן כי מדובר בילד היפראקטיבי. הגוף שלו כל הזמן מייצר חשמל, והוא צריך לפרוק אותו. כתוצאה מכך, ישנם מצבים שיותר קשים עבורו. במקרים שבהם הבן חייב לבצע פעולה בלי לזוז, עלייך להסביר לו זאת בעדינות ולנסות לעזור לו להתמודד. גם אם הוא היפראקטיבי, ויש לו הפרעות קשב, לא יהיה מנוס מללמד אותו למתן את עצמו.

תתעלמי מהתגובות של אחרים כשהוא מתפרע. התייחסי לילד בסבלנות והסבירי לו. אם יש דברים שמאוד ממקדים אותו כמו אייפד ואייפון, לא הייתי פוסלת שימוש בהם. אל תאמרי לו: ‘אל תרוץ, ותשב בבקשה’. במקום זאת נסי להבין אותו והסבירי לו: ‘עכשיו חייבים לשבת’ ואל תוותרי לו. אל תנסו לתת לילד למשוך את תשומת לב בזכות ההיפראקטיביות שלו, אך תני לו מקום לבטא אותה. אם בבית שלכם הילד מפעיל את ההורים, הייתי ממליצה לכם להגיע להדרכת הורים שיסייעו לכם להתמודד עם מצבי קיצון של הילד וייתנו לכם כלים להמשיך. 

המצב הכאוטי בבית מצריך שני הורים חזקים. עלייך להפסיק להרדים את הילדה בעגלה, ובוודאי לא מול הטלוויזיה. זו התניה גרועה. אתם הורים שמפחדים מהילדים ומהבלגן שעלול להתרחש. כעת יש לכם בלגן בבית בכל יום.

מה שאציע לך כעת יגרום לבלגן היסטרי בבית לשבוע, ולאחר מכן יקנה לכם שקט. עליכם לקחת את הבן והבת ולומר להם: ‘אנחנו דיברנו עם אישה שמבינה בגידול ילדים, אנחנו מאוד לא אוהבים את מה שקורה בבית עד שאתם נרדמים והולכים לישון. היא אמרה לנו שזה לא בריא לישון בעגלה ומול הטלוויזיה. לכן מהיום אתם תיכנסו למיטה ותלכו לישון בשעה שאנחנו נגיד לכם. אמא תשב בחדר שלכם ותחכה שתירדמו’.

יהיה בלגן בבית כי את הולכת ללמד את הילדים דבר חדש. הילדים כעת יודעים שההורים אומרים דבר אחד, ובסוף קורה דבר אחר. עליכם לא להיבהל, ללמד אותם שאם אמא אומרת משהו אחד, גם אבא אומר את אותו הדבר, ומה שההורים אומרים זה מה שקורה בבית. על הילדים להירדם בחדר שלהם. אם הם רוצים, שיירדמו עם כרית על הרצפה או יירדמו בישיבה. אבל עליהם להקפיד כי הם לא יוצאים מהחדר מהרגע שהחלטתם. את תישארי לשמור עליהם עד שהם נרדמים לחלוטין.

את יכולה להכין בקבוק מים לך ולכל ילד, אך מעבר לבקבוק המים הזה הם לא מקבלים דבר ורק הולכים לישון. גם אם הם יסיימו אותו, אל תמלאי להם בקבוק חדש. אמרי להם ללכת לישון והקפידי לא לענות להם. כך ילדייך ייחשפו לאמא עם כבוד עצמי, אמא שהיא מורה לחיים, שאומרת ולא מוותרת. אם בעלך לא יוכל לסבול את הרעשים בתהליך ההירדמות, אז שייצא מהבית כל פעם לשעתיים עד שהילדים יתרגלו ויירדמו. ילדים ינסו בכל דרך לגרום לך להגיב. הם מאוד עקשנים. את לא תאמרי דבר מלבד ‘עכשיו הולכים לישון’ ותהיי בטוחה בעצמך.

מגיע לילדים האלה לדעת כיצד ללכת לישון ולהירדם במיטתם. התוצר של התהליך הזה הוא שתקבלי את הזוגיות שלך עם בעלך בחזרה. אלו ילדים שבכל יום צוברים עוד ועוד חוסר בשינה, וזה בא לידי ביטוי במערכת החיסון שלהם, בריכוז שלהם בגן ועוד. הגורם להצלחה הוא הנחישות שלך. תנשמי עמוק, ואל תכעסי עליהם. תתקנו את התהליך בנחישות ובאהבה. 

מסרים על הטרדה מינית ועל החלפת גן יש להעביר בעדינות ובחוכמה. עלייך לומר לבתך: ‘ילדה שלי, את הולכת עוד מעט לעבור לגן שבו יהיו המון ילדים אחרים שאנחנו לא מכירות. שמעתי שלא כל הילדים הם ילדים טובים, שמעתי שילדים בנים עוקבים אחרי הבנות לשירותים, וזה לא בסדר. יש ילדים שרוצים לגעת במקומות פרטיים של בנות וצריך להישמר.

אם במקרה בגן שלך תשמעי על ילדים כאלה, תבואי ותספרי לי ולגננת. אלו ילדים שצריכים ללמד אותם להתנהג אחרת’. אנחנו ההורים צריכים להעביר את המסר הזה לילדים החל מגיל שלוש. זהו סוג של ידיעה עבורם. כך הם יודעים מה הגבולות האישיים שלהם וכי גופם ברשותם.