הוא הפיץ את הנצרות באירלנד, הוא גירש את כל הנחשים מהאי, הוא נפטר ב-17 במארס ומאז חוגגים האירים בכל שנה את 'סיינט פטריק'ס דיי' עם הרבה וויסקי והרבה בירה...

פטריק הקדוש הוא פטרונה של אירלנד, הוא נחשב לאיש שהפיץ את הנצרות בקרב הפגאנים שחיו באירלנד והפך אותם לבני תרבות. מסופר על סיינט פטריק שהוא הקדוש שגירש את הנחשים מאירלנד - עובדה שבאירלנד אין נחשים – אבל הגיוני יותר שהסיבה לכך היא פשוט שהאי התנתק מהיבשת בזמן עידן הקרח ועקב כך לא הגיעו אליו נחשים. אולם, היות שהנחש משמש כסמל פולחני פגאני, סיפור גירוש הנחשים על-ידי סיינט פטריק מסמל בעצם את המרת דתם של הפגאנים באירלנד לנצרות. פטריק הקדוש הסביר את השילוש הקדוש בעזרתו של עלה התלתן וכך הפך התלתן לפרח הלאומי האירי ולסמלו של החג הזה.  בינינו, מה כל-כך רע בזה? הרי כל הזדמנות לשתות היא בשבילנו סיבה מספיק טובה לחגיגה... (צילומים: יח"צ)

סיינט פטריק נפטר ב-17 למארס ומאז מציינים בני העם האירי את החג בכל שנה בתאריך זה. יום זה, שהופץ בעולם על-ידי המהגרים האירים, הפך במשך השנים ליום חג המשויך לכל דבר שהוא אירי, למרות שבמקורו הוא היה יום חג דתי המיועד לתמיכה רוחנית ודתית במיסיונרים שברחבי העולם. כיום נחגג חג זה ברחבי העולם, אך לאו דווקא על-ידי אירים בלבד. כמובן שהחגיגות הגדולות ביותר מתקיימות באירלנד - שם הן גם מקבלות אופי דתי, אך בעולם כולו, וביחוד במקומות בהם קיימת קהילת מהגרים אירים, מתאפיינות החגיגות בתהלוכות בהן שולט הצבע הירוק - צבעה של אירלנד, אירועי מוזיקה אירית וכמובן שתייה כדת וכדין של וויסקי ובירה - שני המשקאות הפופולריים ביותר באירלנד. אגב, בחלק מהמקומות, בעיקר בארצות-הברית, נוהגים אף לצבוע את מי הנהרות בירוק.

ומה קורה אצלנו? פה בארץ כל חגיגה של מישהו היא בשבילנו סיבה למסיבה. אוקטוברפסט במינכן - גם אנחנו חוגגים, חגיגות בוז'ולה בצרפת - יאללה בואו נחגוג גם אנחנו, סיינט פטריק'ס דיי באירלנד - בואו נגייר אותו ונכשיר אותו לחגיגה גם אצלנו. ובינינו, מה רע בזה? כל הזדמנות לשתות היא סיבה טובה לחגיגה. אז כן, בשנים האחרונות גם אנחנו מציינים את יומו של פטריק. זה התחיל בפאבים האיריים שחיפשו קשר עם "המולדת" והתרחב לכל מקום בו יש נגיעה לוויסקי ולבירה - בעיקר לבירה בסגנון סטאוט, הסגנון האירי האולטימטיבי.

מה זה בעצם סטאוט? כדי להבין, צריך לחזור מעט אחורה לסגנון בירה אחר שנקרא פורטר. לונדון, תחילת המאה ה- 18, היצע הבירה שעומד בפני חובבי הבירה הוא די מצומצם וכולל שלשה סוגי בירה בלבד: אייל (Ale), לאגר (Beer) ובירה חזקה (Twopenny). השתיינים המתוחכמים שרצו משהו שונה, ביקשו קוקטייל של בירות Half & Half ואילו אניני הטעם ביקשו כבר תערובת המורכבת מכל שלושת הסוגים (Three threads). המזיגה של תערובות אלה היתה מאוד מסובכת ולא כלכלית עבור בעלי הפונדקים.

כאשר פופולריות ה-Three Threads הלכה וגברה, קם יזם שהחליט לנסות ולבשל בירה אחת שיהיה לה טעם דומה לתערובת הבירות הפופולרית, ולאחר מספר ניסיונות הוא הצליח לייצר בשנת 1730, לערך, בירה שסיפקה את כל האיכויות של תערובת ה-Three Threads. לבירה שיצר קרא ENTIRE. ואכן, בירה זו סחפה את כל חובבי הבירה וזכתה להצלחה רבה. חיבה רבה רחשו לבירה דווקא הסבלים בנמל לונדון, ואף נאמר כי סבל אחד השותה את הבירה יכול לעמוד במשימות שעשרה סבלים שותי ג'ין אינם יכולים לעמוד. חיבה זו של הסבלים (Porters באנגלית) הביאה בסופו של דבר לשינוי שמה של הבירה ל"פורטר".

במרוצת הזמן הפך הפורטר למשקה ההמונים ובושל בכמויות עצומות. בשנת 1755 פותח בחור צעיר מבשלה באירלנד בה הוא מבשל בירות מסוג ALE. ארבע שנים מאוחר יותר חותם הצעיר על חוזה לרכישת מבשלה נטושה בסנט ג'יימס גייט בעיר דבלין - החוזה הוא לתקופה של 9,000 שנה עם שכר דירה של 45 ליש"ט הכולל זכויות שימוש במים. מיד מתחיל אותו צעיר לבשל במבשלה החדשה גם בירה מסוג ALE וגם בירת פורטר תחת שם מותג הזהה לשם משפחתו. שמו של הצעיר היה ארתור גינס.

כעשר שנים מאוחר יותר יוצא משלוח היצוא הראשון משערי המבשלה. בשנת 1799 מחליט ארתור גינס להפסיק לבשל כל סגנון בירה אחר ולהתמקד בבישול הפורטר שזכה אז, כאמור, לפופולריות רבה. עם השנים מפתח גינס מתכונים לפורטרים חזקים באלכוהול – סטאוט פורטר, ובשנת 1820 מתחילה מבשלת גינס להתייחס לבירה כסטאוט בלבד. עם השנים גדלו מכירותיה של גינס וכיום נמזגות בכל יום מעל 10 מיליון כוסות גינס בלמעלה מ- 150 מדינות ברחבי העולם. למרות העובדה כי חברות רבות מייצרות סטאוט, הפך המותג גינס לשם נרדף לסגנון הסטאוט.

כמאה שנה מאוחר יותר, בשנת 1854, רוכשים האחים מרפי, מבנה בעיר קורק שבאירלנד ופותחים שם מבשלה בשם Lady’s Well Brewery. שנתיים לאחר מכן מתחילים האחים לבשל בירה סטאוט שלאט לאט כובשת את השוק וזוכה במדליות. מאז ניטש ויכוח מר באירלנד, מי הסטאוט הטוב יותר, זה של דבלין או זה של קורק. כאן בארץ אפשר למצוא גם את הגינס וגם את המרפי'ס. שתי הבירות אמנם מוגדרות תחת אותו סגנון, אך הן שונות מעט במאפייני הטעם, כאשר המרפי'ס פחות כבדה ופחות מרירה מהגינס. שתי הבירות הללו מציגות רמת גיזוז נמוכה ונמזגות מהחבית בסיוע תערובת גז המכילה פחמן דו-חמצני וחנקן, מזיגה המעניקה לבירה ראש קצף קרמי וסמיך ודואגת לשמירת רמת הגיזוז הנמוכה.

לקראת יום סיינט פטריק יוצאות יבואניות הבירה בארץ בפעילויות מיוחדות. מותג הבירות MURPHY'S ימתג 23 ברים ברחבי הארץ ברוח סיינט פטריק'ס דיי, עם הרבה ירוק ושחור, שם ייערכו מסיבות איריות שיקפיצו את האורחים, יחולקו מתנות ויוצעו מבצעים על הבירה. מותג הבירה GUINNESS יאיר את בנין עיריית תל-אביב בירוק, כפי שנעשה בערים רבות בעולם, וברחבת הכניסה לעירייה תיערך מסיבה שתכלול מוסיקה אירית אותנטית, שדונים ירוקים והרבה בירה גינס.

!sláinte