מירה איתן על הקאמבק המפואר של הצ'ינאר - ביטר סיציליאני המבוסס על מיצוי באלכוהול של עלי ארטישוק ועוד כמה דברים טובים...
מירה איתןמעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
מירה איתן על הקאמבק המפואר של הצ'ינאר - ביטר סיציליאני המבוסס על מיצוי באלכוהול של עלי ארטישוק ועוד כמה דברים טובים...
תושבי סיציליה נחשבים לאנשים בריאים למדי ומאריכי חיים. אולי זה קשור בתעשיית הארטישוקים שלהם ואולי לא, אך לפי לא מעט מחקרים מדעיים, הסינארין, אותה חומצה פנולית שנמצאת בעלי הארטישוק בריכוז גבוה מאוד, נחשבת כתרופת פלאים שמסייעת לתפקודי הכבד והעיכול, חסימות בדרכי המרה, מסייעת בהורדת לחץ הדם ורמת הכולסטרול בגוף. ומה טוב יותר מלצרוך תמצית סינארין מרוכזת המופיעה במשקה נפלא כמו הצ'ינאר (Cynar), אותו רקחו לעצמם הסיציליאנים מעלי הכותרת של פרחי הארטישוק?
ניתן להתייחס לצ'ינאר כאל אפריטיף וגם כאל דז'סטיף, בשל מרכיביו הבוטניים המאפשרים לסיים עמו ארוחה מכבידה... (צילום: יח"צ) ניתן להתייחס לצ'ינאר כאפריטיף אבל גם כדז'סטיף, בשל מרכיביו המאפשרים לסיים עמו ארוחה כבדה... (צילום: יח"צ)
הארטישוק החל את חייו באתיופיה, נדד למצרים ומשם לארצות אגן הים התיכון. סיציליה היתה מאז ומתמיד אחד מהמקומות המרכזיים בעולם לגידול ארטישוקים ומעצמת ייצוא של לבבות ארטישוק. לפני כמאה שנים, הביטו כמה סיציליאנים מודאגים בטונות של העלים הלא מנוצלים לאחר תהליך הסרתו של לב הארטישוק, והחליטו לעשות מעשה. הם המציאו משקה אמארו חדש שנקרא צ'ינאר, על שמו הלטיני של צמח הארטישוק (Cynara). פירוש המילה אמארו באיטלקית הוא מריר, כשבעצם מדובר בשם הגנרי שניתן לליקרים איטלקיים מרירים, עתירי עשבים וצמחים אחרים, תבלינים וקליפות עצים.
צינאר - בקבוקצ'ינאר כאמור הוא ביטר אמארו שמבוסס על מיצוי עלי הארטישוק באלכוהול ניטרלי, בתוספת מרכיבים נוספים אחרים מהטבע. המשקה שהושק לראשונה באיטליה בשנת 1952, מורכב מ-13 עשבי וצמחי תבלין, כשהבולט מביניהם הוא הארטישוק שהעניק את שמו למשקה. בשנות ה-60, הגה ארנסטו קלינדרי פרסומת מוצלחת ביותר, שהפכה את הצ'ינאר למשקה פופולרי בכל איטליה, והאיץ את המכירות לפסגת חלומותיהם הוורודים של יצרניו.
כך יצא הסוד הסיציליאני לאוויר העולם והמשקה החל להימכר ברחבי איטליה, ומשם חצה גבולות והתפרס בעולם כולו. אגב, בפרסומת יושב אדם ליד שולחן הממוקם במרכז כביש סואן ושותה צ'ינאר, כשהוא שקוע בעצמו ובמשקה ולא מודע לחלוטין למתרחש סביבו בעולם. בשנת 1995 לקחה קבוצת קמפארי את המשקה תחת חסותה ומפיצה אותו מאז ועד היום. רמת האלכוהול של הצ'ינאר 16.5%, צבעו חום כהה, ניחוחותיו מבושמים וטעמו מריר ומתקתק. טעמי העשבים והצמחים, המהווים את מרכיביו אמנם מורגשים בפה, אם כי קשה להגיד שניתן להבחין בבירור בטעמי ארטישוק, והסיומת מרירה, כמו אספרסו קליל בסיום.
ניתן להתייחס אל המשקה כאל אפריטיף (עם קרח) וגם כאל דז'סטיף, בשל מרכיביו הבוטניים המאפשרים לסיים עמו ארוחה מכבידה. בצ'ינאר משתמשים גם כאחד מהמרכיבים בקוקטיילים, כשהוא מעורבב עם סודה ופיסת לימון או תפוז, עם טוניק או עם ביטר למון. באירופה נהוג לערבב אותו עם מיץ תפוזים - תערובת זו נפוצה בעיקר בדרום-שווייץ ובגרמניה. בגרסה דומה לקוקטייל נגרוני, אפשר בהחלט להחליף את הקמפארי בצ'ינאר (צ'ינאר, ורמוט אדום וג'ין).
לאור ההתעניינות הרבה במשקאות הביטר הניכרת בשנים האחרונות, חזר לתפוס גם צ'ינאר את מקומו על הבר. בארצות-הברית משתמשים בו לעתים כאחד ממרכיבי המנהטן, כשהוא מעורבב עם ויסקי אמריקאי וורמוט אדום. ישנו גם קוקטייל מפתיע ומהנה בשם Cynar Flip, בו מכניסים לשייקר צ'ינאר, ביצה שלמה וקרח ומנערים היטב עד ליצירת קוקטייל קריר ומוקצף. עוד הצעה מעניינת וטעימה שפגשתי בדרכי היתה צ'ינאר דאקירי, בו מעורבבים צ'ינאר עם רום כהה.
