שמוליק וולברג חוזר לקמפרי (אם לא היינו מכירים אותו היינו חושבים שזה המשקה האהוב עליו) ומסביר למה הוא ליווי מושלם למוזיקה של הזמרת והיוצרת ג'ניס איאן

שוב קמפרי? יש לי לעתים תחושה שאני חוטא בחנופה לנוזל האדום המרהיב הזה, אלא שאני נזקק לו נואשות עכשיו בגלל הפלייליסט שקשור לנשיות. מה שיפה בקמפרי זה שלמרות שהוא משקה שמזוהה עם נשיות זוהרת וחזקה גם גברים יכולים ללגום בלי להיות מאותגרים מגדרית או חלילה לאבד את ביטחונם העצמי. גם סיפור ההתפתחות (שכבר סופר כאן) של המותג ממשקה מקומי למשקה עולמי קשור באישה. נקודה נשית נוספת  היא שבכל שנה החברה מוציאה לוח שנה מהודר ונחשק. השנה הפרזנטורית בלוח השנה המושקע היא לא אחרת מאשר אומה תורמן המדהימה (עכשיו באמת איבדתי את הביטחון).

קול נשי. ג'ניס איאן (צילום: לויד באגס)
קול נשי. ג'ניס איאן (צילום: לויד באגס)
קול נשי. ג'ניס איאן (צילום: לויד באגס) כל זה נכתב כדי להתחבר ליוצרת מופלאה, כותבת שירים וזמרת שלא מספיק מוערכת בעיני – ג'ניס איאן. איאן, יהודיה דעתנית מניו יורק שנולדה בשנת 1951 כג'ניס אדי פינק שינתה את שמה עוד כילדה. בגיל 15 התפרסם להיטה הראשון והשערורייתי Society's Child שעסק ביחסי אהבה בין גזעיים - נושא נפיץ בארה"ב של אמצע שנות ה-60. אלבומה הראשון נקרא Stars וכלל את הלהיט הנוגה והקורע "ג'סי" שזכה לביצועים רבים של מבחר זמרות. אלבומה השני (והמוצלח יותר בעיני) Between The Lines הוא אלבום מופלא וכואב. שיר אחרי שיר של התבוננות פנימית כואבת ובראשם להיטה הגדול At Seventeen. הקריירה של ג'ניס איאן ידעה עליות ומורדות ואף שנים של היעלמות אבל בסופו של יום מאחוריה 17 אלבומים (מוצלחים יותר ומוצלחים פחות). איאן גם ידועה כחברה לוחמנית בתנועות הנאבקות באלימות נגד נשים. היא נשואה לעורכת דין וחיה בנאשוויל טנסי. כן, גם יציאתה מהארון נעשתה בתקופה שבה העניין לא היה פשוט. https://www.youtube.com/watch?v=oVtFX3O5fAM