המיקסולוג אורון לרנר התארח בשלב הגמר הארצי של תחרות בקארדי לגאסי 2017, ומדווח מהשטח איך נראית תחרות ברמנים משומנת בעידן הפייסבוק, האינסטגרם וההאשטאג...

נכון להיום ישנן שתי תחרויות קוקטיילים גדולות בעולם, וכשאני מדבר על גדולות, אני מתכוון לתחרויות ברמנים עם תקציב של מדינה קטנה. לא עוד חבורת ברמנים שעולים אחד אחרי השני, נעמדים מאחורי הבר ומגישים את הגרסה האולטימטיבית לדרינק שיזניק אותם אל שמי ענף המיקסולוגיה. תחרות ברמנים רצינית דורשת כל-כך הרבה מעבר לדרינק אחד טוב וסיוע נכבד מהמותג המממן. לשמחתי יצא לי לשבת כאורח בגמר המקומי של אחת מהתחרויות האלה – תחרות 'בקארדי לגאסי 2017' שנערכה השבוע בבר ה'דאבל סטנדרט'.

בתחרות בקארדי לגאסי הקוקטיילים נמצאים באור הזרקורים והמתחרים עסוקים במיתוג ובשיווק שלהם... (צילומים: יח"צ, אמיר יעקבי)
בתחרות בקארדי לגאסי הקוקטיילים נמצאים באור הזרקורים והמתחרים עסוקים במיתוג ובשיווק שלהם... (צילומים: יח"צ, אמיר יעקבי)
הקוקטיילים נמצאים באור הזרקורים והמתחרים עסוקים במיתוג ובשיווק שלהם... (צילומים: יח"צ, אמיר יעקבי)

בעוד שבשלב הראשון הדרך היתה סלולה עבור כל מי שהגיש את מועמדותו ושלח מתכון מקורי לקוקטייל המבוסס על רום בקארדי, חצי הגמר שנערך לפני מספר חודשים צמצם את מספר המתחרים לכדי שלושה בלבד, אשר מתחרים ביניהם על שיווק ובניית מותג סביב הקוקטייל שלהם, ולא רק על שכלול המתכון.

האתגר הוויראלי

בקארדי לגאסי, כפי שאתם כבר בטח יודעים, מנסה לייצר קוקטיילים שאפשר להגיש בכל העולם, שאפשר לדבר עליהם בכל העולם. הקוקטייל המתחרה נמצא באור הזרקורים הבינלאומי והמתחרים המאותגרים נדרשים לעסוק בתחום שמעט מאוד ברמנים מבינים בו – מיתוג, ואחר-כך שיווק.

הפיינליסטים פותחים עמוד פייסבוק ואינסטגרם לקוקטייל, מקימים האשטאג (סימן #, או סולמית, עבור הלא-מעודכנים שבינינו), נמדדים על כמה תפריטים בארץ ובעולם התרברבו בקוקטייל הזה, על כמה לייקים וכמה שיתופים וכמה צפיות, על משמרות ברמן-אורח בארץ – ובחו"ל ובעיקר, נמדדים על וויראליות – עד כמה הקוקטייל שלהם חדר לתודעה הציבורית. כמשתמע, מדובר באתגר לגמרי לא מבוטל, אבל גם כזה שטומן בחובו גם לא מעט הזדמנויות ללמוד ממנו.

בקארדי לגאסי
בקארדי לגאסי

ראשונה להציג היתה נועם שרת, ברמנית ב-a23 החדש, עם הקוקטייל Madame Lily, שגם היתה זו שזכתה במקום הראשון בתחרות. 2-3 חתיכות תפוח גרני סמית ירוק, 22.5 מל' מי סוכר, 15 מל' מיץ ליים, 22.5 מ'ל ברנדי תפוחים קלבדוס ו-45 מל' רום בקארדי לבן. כותשים את התפוחים בשייקר, מוסיפים את הנוזלים ומנערים היטב עם קרח. משפריצים מעט אבסינט לכוס, מוודאים שאין שאריות אבסינט, אלא רק מעט המצפה את פנים הכוס, ומסננים את הקוקטייל לתוך הכוס המקוררת והריחנית.

כשאתה בונה קוקטייל להמונים, לפנות אל החמוץ והמרענן נחשב לפיתרון הקל, לפחות מנקודת מבט ישראלית – זה מה שאנחנו הכי אוהבים, זה מה שהכי קל למכור לנו. מהבחינה הזו, הקוקטייל הזה קולע בול לטעם המיינסטרים הישראלי – הוא חזק מהרגיל, חמוץ ומרענן, ומכיל פירות טריים. עבדכם הלא-כל-כך-נאמן אמנם לא נלהב מקוקטיילי מיינסטרים, אבל מודה שנועם הצליחה לקלוע למתכון שמתאים לתחרות.

עם זאת, חשוב לציין שלתחרות הזו שני פרצופים בכל הנוגע למתכון: מחד, צריך להיות אפשרי לשחזר אותו בכל העולם מבלי מרכיבים מסובכים והכנות יתר; ומאידך, הוא חייב להיות מעניין מספיק כדי לזכות בתשומת-הלב הנדרשת כדי להגיע אל היעד הוויראלי והפופולארי הנכסף, וה'מדאם לילי' זוכה להרבה מהראשון ואולי קצת פחות מהשני.

בקארדי לגאסי
בקארדי לגאסי

נועם גם השכילה לבנות מותג מעניין, המגיב ומתייחס לאירועים חשובים בסביבתנו – ידעה לעשות משמרות ברמנית-אורחת גם בברים מרוחקים מאור הזרקורים (הייתי גאה לראות משמרות ב-BarKi בחיפה ובבר 'העמק' בעין חרוד), לשלב עבודה עם ארגון 'לילה טוב' המעניק תמיכה והכשרה לעובדי הלילה בכל הנוגע להטרדות מיניות - מגיפה קשה בסביבה רוויית היצרים של הבר.

נועם גם ידעה למתג את הקוקטייל באופן יצירתי באמצעות הבראנץ' לברמניות שנערך ב-French57 (גילוי נאות: הכותב הוא אחד הבעלים) בו השתתפו 14 ברמניות מקומיות – מספר שלא היה מבייש כזה בראנץ' בלונדון, כפי שהעיר אחד השופטים. הערך המוסף של שילוב אותם נושאים – נשיות בתחום הקוקטיילים, התעסקות בהטרדות מיניות ונוכחות גם מחוץ לבועה התל- אביבית תרמו רבות לבניית המותג של 'מדאם לילי', אך אינני יכול שלא להתעצב על כך שהקמפיין מכוון לאווירה צרפתית – עם מעט נגיעות מקומיות.

בקארדי לגאסי
בקארדי לגאסי

שני להציג היה איתי לשם, מה-Spicehouse עם הקוקטייל Sumsum: 60 מל' בקארדי זהוב, 15 מל' וורמוט אדום, 30 מל' מיץ ליים, 22.5 מל' מי דבש, 4 כפיות טחינה ו-15 מל' חלבון ביצה. מנערים את המרכיבים, מסננים לכוס מקוררת ומקשטים בשומשום שחור. כן, כן, טחינה. איתי הציג את הקוקטייל האמיץ והיצירתי יותר, בשימוש בטחינה לצד מרכיבים קצת פחות נגישים כמו דבש וחלבון ביצה, ושימוש בבקארדי זהוב – מותג שטרם ניצח בעבר בקוקטיילים בתחרות זו.

איתי גם ידע להדגיש את השימוש במרכיבים מקומיים ותרבות מקומית, עם השימוש במוסיקה מודרנית עם מאפיינים מזרחיים, עם רומנטיקה מזרח-תיכונית שמשלבת מקומי, נגיש, מורכב וחדשני. עוד בלטו בקמפיין: המשמרת כברמן אורח ב'מספרה', הלא היא ה-Barbershop, רעיון מצוין לדעתו של מי שמעדיף לשתות משהו מאשר לדבר עם הספר שלו. אבל לאומץ יש סיכון, והפעם הוא פחות השתלם.

המתמודד השלישי היה עומרי בלוטשטיין מה-223 הוותיק, עם הקוקטייל Early Days: 60 מל' בקארדי לבן, 30 מל' סירופ ארל גריי וניל, 20 מל' מיץ לימון, 15 מל' חלבון ביצה, ו-10 מל' ליקר תפוזים. מנערים את המרכיבים, מסננים לכוס מקוררת ומקשטים בטוויסט קליפת לימון.

בקארדי לגאסי
בקארדי לגאסי

אגב, הקמפיין הרציני והמקצועי מבין השלושה היה זה של עומרי בלוטשטיין. הקמפיין התחיל עם סשן צילומים מקצועי והוצאת שני סרטוני תדמית – כנראה, בהשפעתו של עומר גזית-שלו, הזוכה הראשון של בקארדי לגאסי בארץ. עומרי הקפיד לחלק קרדיט למי שתרם לקמפיין שלו - תכונה נדירה בתעשיית תשומת-הלב שלנו, ועשה לא פחות מ-18 משמרות ברמן-אורח – עם הרבה עבודת רגליים מורגשת.

עם זאת, נראה שעומרי התמקד במספרים השיווקיים ובשיווק קשיח – ופחות בבניית המותג, שכן, בכל הנוגע לערך מוסף הוא ידע להציג רק תכניות לעתיד, מעניינות ככל שיהיו – All'inizio שזה כנראה פופאפ אפריטיבו כלשהו שאמור ככל הנראה להיפתח בסוף החודש, ועוד רעיון לרצף סדנאות הכשרה לברמנים על יצירתיות, טעימות ועוד. בעידן המדיה החברתית של היום, כשכולם יכולים להביע דעה ועושים זאת לעתים קרובות, מותג צריך להשתייך לערכים מסוימים כדי לעורר את התנועה הנכספת, ונראה שעומרי פספס את ההזדמנות הזו.

קשה שלא להתרגש לראות ברמנית צעירה מנצחת בתחרות הגדולה הזו, וכפי שהשופטים אמרו – יש לה הרבה אתגרים עכשיו לקראת הגמר העולמי והיא תצטרך לגלות אורך-רוח ותעצומות נפש כדי לייצר תוכן שיווקי, וויראלי, שיהיה מעניין ברמה הגלובלית ולא רק בזו המקומית. ואתם, קוראים יקרים, מי מכם שטרם יצא לו לטעום או לקחת חלק – זה הזמן לפרגן.