" יחיעם אוחנה, בליין טברייני, לימד אותי בפאב של עמירם שקוארבו 1800 לא שותים רגיל. משתמשים כמו בבושם, מורחים על הידיים מרחרחים ואז לוגמים". שמוליק וולברג עושה דרינק עם אושיות ברים, והפעם עם איתן ורדי

על הפרסונה: דינוזאורים לא נכחדו כפי שלימדו אותנו, הם רק שינו צורה למשהו מעודן ותרבותי יותר. במקום שריון קשקשים יש להם וסט מדליק עם סיכות משעשעות. הם ממשיכים לרענן את אבולוציית השתייה שלנו. הם שותים הנסי בצ'ייסרים. קבלו את האיש שרגלו נטועה בסצינה מתחילת ימי השופטים (הפאב כמובן), דרך זנזיבר המיתולוגי ועד לטורקיז תבדל"א. קבלו את איתניוס ורדינוסוס או בשמו הנוכחי איתן ורדי. מפי הפרסונה: טכנית נולדתי בחיפה אבל עברנו מיד לשדה ורבורג. הייתה לי ילדות מגוונת ומכוננת כיון שאבא היה איש מוסד וכתוצאה מזה ביליתי ארבע שנים כילד בפריז ועוד ארבע שנים כנער בחוף השנהב. אמא הייתה מאוד נוכחת ונראה לי שאני די העתק שלה בחזות, בשמחת החיים, ברצון לחבק ולנשק ובאהבה לאוכל לעומת אבא, הג'ינג'י הקר והמנוכר. בשדה ורבורג אני זוכר מבצעים בהם היינו גונבים תרנגול הודו זכר של 14 ק"ג מהלול של דוד בירנצווייג, שוחטים, מורטים, אוכלים והולכים לראות משחק של הפועל כפר סבא.

1111
1111
הגיע לתחום: עסקתי בליווי קבוצות ואחד המטיילים הציע לי לנהל מקום שנקרא "החוויה הישראלית". משם התגלגלתי לגלריה הלבנה ופגשתי את איציק ברנר שהציע לי חלק בפאב השופטים. באותה תקופה הוא קיבל לעבודה מלצרית מדהימה ביופייה רק בגלל שהוא לא יכול היה לעמוד במראה העיניים המדהימות שלה. זו נילי אשתי. משם לקייטרינג של חיים כהן ואירית שנקר ואז זנזיבר המיתולוגי עם הרוסטביף, גבינת הפטה, קוארבו 1800 ומדף הוויסקי שלא נראה כמוהו אז בארץ. חלם להיות: תמיד חלמתי על אוכל. אובדן בתולים אלכוהולי: בגיל העשרה בחוף השנהב. היו שם אז המון חברות ישראליות ובינלאומיות שם אז, בעיקר חברות צרפתיות. אמו איזבל, בת למשפחה צרפתית ששירתה בחברת החשמל המקומית, הייתה לוקחת אותי לערבים פרועים של בירות ויינות. חוויה אלכוהולית מרוממת: יחיעם אוחנה, בליין טברייני, לימד אותי בפאב של עמירם שקוארבו 1800 לא שותים רגיל. משתמשים כמו בבושם, מורחים על הידיים מרחרחים ואז לוגמים. זה היה המשקה שלי הרבה זמן. ב-88 נסעתי עם אשתי לתאילנד. חוץ מבירה סינגה וויסקי מקונג (אאוץ'), לא היה כלום. ואז נתקלתי באיזה מקום בבקבוק הנסי VS. מרגע זה הנסי היה למשקה האישי שלי שגרם גם למהפך בצריכתו בארץ. חוויה אלכוהולית פאתטית: בתקופה ההיא של תרנגולי ההודו של דוד בירנצווייג. היינו שותים בלי בקרה ומתעלפים בצורה נוראית. אם לא היית בתחום: הייתי שחקן תיאטרון וקולנוע. ההצגה הראשונה שהלכתי אליה הייתה "הבט אחורה בזעם" בכיכובו של שמואל וילוז'ני הצעיר. זה צרוב בי עד היום. הארה בתחום: מהמשפט: "מה שקורה בוגאס נשאר בוגאס". צריך לשמור על חיסיון מלא ולא לקחת צד במה שקורה בין לקוחות במסעדה. מה שקורה במסעדה נשאר במסעדה. מילת ניחומים לכבד: אני מכבד את בקשתך לא לערבב יותר ולהישאר נאמן להנסי כי את זה אתה מכיר. אני גם מכבד את זה שאפשר להמשיך באותן כמויות רק לא כל יום. דרינק אחרון לפני שהולכים: הנסי VS כמובן עם חברים. על המצבה: לא בטוח מה כתוב אבל אם יש אבן אופקית ואבן אנכית, האנכית צריכה להיות מעוצבת כמתקן שווארמה. שווארמה זו אהבתי הגדולה.