זנב תרנגול, ממזג או קוקטייל?

היום לפני 208 שנים הופיעה בכתובים המילה "קוקטייל" בפעם הראשונה בהיסטוריה. מירה איתן מספרת על המאורע ומציגה את הגרסאות למקור השם

ב-13 במאי 1806, הופיע במגזין האמריקאי " Balance and Columbian Repository " המשפט הבא: "קוקטייל הוא משקה מעורר המורכב ממשקאות חריפים מכל סוג, סוכר, מים וביטרס". זו הייתה הפעם הראשונה בה אוזכר הקוקטייל בעיתונות. הקוקטייל הראשון המוכר לנו בהיסטוריה הוא Sazerac, שהכיל קוניאק, אבסינת', סוכר וביטרס. כעבור 56 שנים, בשנת 1862, פורסמו לראשונה מתכוני קוקטיילים במדריך לברמנים.

הראשון. סזארק קוקטייל, ששמו בעברית ממזג, הוא משקה שבו יכולים להיות מעורבבים מספר משקאות אלכוהוליים, ואליהם נלווים לעתים גם משקאות קלים שונים, קרח, תבלינים שונים ועוד. החשוב מכל, והקשה מכל, בהכנת הקוקטייל הוא לדעת ולהבין מהם היחסים הנכונים בין המרכיבים. יחס נכון בין המרכיבים ייצור משקה מאוזן, הרמוני וטעים. למקור השם Cocktail באנגלית יש הרבה גרסאות שסופרו לאורך ההיסטוריה, קצתן הזויות ויצירתיות, חלקן אפילו קושרות את המשקה לזנב התרנגול (תרגום מילולי). גרסה אחת טוענת כי בשנת 1779 גנבה בעלת פונדק בניו יורק בשם בטסי פלניגן את תרנגוליו של שכנה להכנת ארוחה מפוארת לכבוד החיילים הצרפתים הרבים שפקדו את מסבאתה. את כוסות המשקה קישטה לא פחות מאשר בזנבות התרנגולים. החיילים שנהנו מהארוחה הריעו "Vive le Cock-Tail" למראה הקישוט היצירתי. גרסה שנייה טוענת כי באנגליה במאה ה-18 היו נוהגים לחגוג את נצחונו של תרנגול בקרב תרנגולים, בשתיית משקה שהוכן ממספר מרכיבים זהה למספר הנוצות שנשארו בזנבו. יש הטוענים כי מקור השם בצורת ההגשה של הקוקטייל הראשון. בשנת 1755 קצין אנגלי נכנס לבר בשכונה ענייה במדריד שבספרד וביקש מהברמנית היפהפייה שתכין לו משקה המעורבב מכמה משקאות. הברמנית ערבבה ג'ין, וודקה, מיץ תפוזים ובירה (לא ברור למה), וכשרצתה לערבב את המשקה מרטה מזנבו (Tail) של תרנגול (Cock) שהיה בבר, וכך כינה הקצין את המשקה החדש. בשנת 1933, פורסמה בספרו של ג'ון מק'ווין The Cocktail book - A sideboard manual for gentleman אגדה נוספת על מקור השם. במהלך מלחמת האזרחים בארה"ב, לאלן, בעל פונדק בשם 'אשכול הענבים', שהיה ידוע בחיבתו העזה לקרבות תרנגולים, נעלם התרנגול המוצלח ביותר שלו, יופיטר, מה שגרם צער רב לבעליו. אלן דנן החליט להטביע את יגונו בטיפה המרה וביקש מדייזי, המוזגת החביבה עליו בפונדקו, להכין לו משקה מרענן וטוב שישכיח ממנו את הצער הרב. דייזי הנמרצת ערבבה מיד בכוס מלאה בקרח מספר טיפות ביטר, תמצית שורשים ויין, עם מעט וויסקי מקנטאקי. את המשקה קישטה בזנב תרנגול מרשים ביופיו. בעל הפונדק שאהב מאוד את התוצאה קרא למשקה "קוקטייל".

מענה ומהנה. בלאדי מרי ויש גם קשר צרפתי. המילה הצרפתית לגביע היא ""Coquetier. האגדה מספרת כי רוקח מניו אורלינס, בשם אנטואן פיישוד, הגיש לאורחיו תערובת משקאות בגביעים אלו, ומכאן בא השם. עוד גרסה נוספת, לא קשורה בכלל בתרנגול, קשורה בשמה של בתו של מלך מקסיקו, ששמה היה Coctel, שהכינה משקה לרגל הסכם שביתת הנשק שנחתם בין מקסיקו לארצות הברית במאה ה-18. ההיסטוריה של קוקטיילים על בסיס ערבוב משקאות אלכוהוליים התחילה דווקא עם קולונל ג'יימס פפר, יצרן ברבן ודייויד אמבורי, ברמן של הפנדניס קלאב מקנטאקי, שהיו אחראים ליצירת קוקטייל אולדפאשנד (Old Fashioned) בשנת 1805 בערך. המשקה כונה ע"י הברמן "משתק בלוטות הטעם", והכיל קוביית סוכר ועליה מספר טיפות של ביטר ועליהם ברבן שנמזג לכוס נמוכה (שלימים נקראה על שמו של הקוקטייל), עם קרח מרוסק וקושט בסרט תפוז מעל. הקוקטייל הגיע למלון 'וולדורף אסטוריה' בניו יורק בעזרתו של הקולונל וצבר שם הכרה ופרסום. קוקטיילים מסוימים נהיו כה פופולריים עד כי הפכו להיות לא פחות מוכרים ממותגי המשקאות עצמם. בין קוקטיילים אלה אפשר למנות את המרטיני, שהוא המפורסם מכל הקוקטיילים, שמעולם לא איבד את הפופולאריות שלו ואף זכה לכוס מיוחדת שנקראת על שמו. המרטיני הקלאסי הוא אחד הקוקטיילים האהובים עלי במיוחד, וביחוד כשהוא מאוד יבש. להכנת קוקטייל המרטיני הקלאסי משתמשים בכ-60 מ"ל ג'ין וכ-10 מ"ל ורמוט יבש, כאשר כמות הוורמוט ביחס לג'ין תקבע את רמת היובש של הקוקטייל. ככל שיחס הוורמוט בכוס נמוך יותר, הוא נחשב ל'יבש' יותר. מוזגים את המרכיבים לשייקר מלא קרח, מערבבים הכל בעזרת כפית ערבוב ומוזגים לכוס המרטיני המקוררת תוך כדי סינון הקרח. מקשטים בזית ירוק על קיסם. ואני מעדיפה אותו כמו צ'רצ'יל, שטען שהוא אוהב אותו כל כך יבש עד שביקש שימזגו לו בכוס ג'ין בלבד ואת הוורמוט הוא כבר יראה על מדף הבר ממול. מרטיני הפך מאוד פופולארי גם בזכות דמותו של הסוכן הבריטי ג'יימס בונד של איאן פלמינג, שנהג להזמין וודקטיני (מרטיני על בסיס וודקה), וביקש שלא לערבב לו את המשקה כנהוג, אלא לנער אותו. אחד הקוקטיילים הקלאסיים האהובים עלי מאוד, וגם כמלווה ארוחה, הוא הקוקטייל הוותיק בלאדי מרי. קוקטייל המורכב מוודקה ומיץ עגבניות, בתוספת תבלינים וחומרי טעם כמו, רוטב ווסטרשייר, טבסקו, חזרת, מלח, פלפל שחור, מיץ לימון, גבעול סלרי, ויש שיוסיפו גם תרכיז מרק בקר, פלפל קאיין, מלח סלרי, לימון ועוד. למרות שנשמע שערבוב של וודקה ומיץ עגבניות אינו דורש מיומנות מיוחדת, ברבות השנים התפתחו גרסאות שונות לקוקטייל שהפכו לסימן היכר של המוזגים המכינים אותו. הקוקטייל נוצר כנראה על ידי ג'ורג' ג'סל, סמוך לשנת 1939. טור רכילות בעיתון 'ניו יורק הראלד טריביון', מתאריך 2 בדצמבר 1939, מכיל את האזכור הראשון בכתובים של המשקה, לצד המתכון המקורי. המוזג של מלון סנט רג'יס, פרננד פטיוט, אימת את העובדה שג'ורג' ג'סל היה הראשון שיצר את המשקה ואילו הוא הוסיף תבלינים למשקה הבסיסי שהיה מורכב ממיץ עגבניות ווודקה. בראיון לניו יורקר שהתפרסם ביולי 1964, הוא סיפר: "אני הוא זה שיצר את הבלאדי מרי שמכירים היום. ג'סל טוען שהוא יצר את המשקה, אבל זה היה לא יותר מאשר וודקה ומיץ עגבניות כאשר אני התחלתי לטפל בו. שמתי על תחתית השייקר ארבעה ניעורים טובים של מלח, שניים של פלפל שחור, שניים של פלפל קאיין ושכבה של רוטב ווסטרשייר. אחר כך הוספתי קצת מיץ לימון וקרח כתוש, שתי אונקיות וודקה ושתי אונקיות של מיץ עגבניות סמיך. ניעור, סינון ומזיגה לכוס. אנו מגישים בין מאה למאה וחמישים משקאות בלאדי מרי בחדר קינג קול ובשאר חדרי האירוח והמסעדות". השם 'בלאדי מרי' נקשר בסיפורים במיוחד למרי מלכת אנגליה ולדמויות ספרותיות נוספות. האמונה העממית היא שהשחקנית האמריקנית מרי פיקפורד שימשה השראה לשם המשקה.