לבן זה האדום החדש וסוף-סוף מרגישים את גל הרעננות הזה שוטף אותנו. יוסי בוזנח עם 12 יינות לבנים שכדאי לעשות אתם את החג...
תקופת הפסח היא התקופה החשובה ביותר לענף היין ועבור צרכני היין בעולם היהודי. חג הפסח הוא חג בו מצווים אנו על שתיית יין, ארבע כוסות לאדם, מה שהופך את היין לא רק לחלק חשוב ממבנה הטקס של ליל הסדר, אלא לחלק בלתי נפרד מאווירת החג והאוכל שסביבו. עם השנים נוצר גל מכירות יין לפסח, גל המהווה יותר משליש ממכירות היין השנתיות של היקבים בארץ. ואם מוסיפים לזה את היין במשתה הפורים לפני הפסח וזלילות יום העצמאות מעט לאחריו, הרי שמדובר בכמות המהווה קרוב למחצית מכלל צריכת היין המיוצר בארץ במשך תקופה של פחות מחודשיים.
יין ישראלי
שנה לא קלה עברה על המשק הישראלי, ויקבי ישראל ספגו יחד אתנו לא מעט מהלומות. חלקן כאן בארץ, עם ההאטה במכירות רשתות השיווק, הקשיים שנקלעו אליהן מסעדות רבות והתנגדויות בשווקי היצוא. חלקן עקב צוק איתן, חלקן מסיבות כלכליות בעולם וחלק בגלל החיים עצמם, ובשנה הבאה גם השמיטה תוסיף את משקלה. ייצור יין הוא מלאכה מורכבת, הנעשית פעם בשנה. אפשר לייצר בירה בעשרה מחזורים שנתיים ולהגדיל או להקטין את נפח הייצור על-פי החלטת המבשלה, אך ביין אין זה כך. שטח הכרמים נתון ועל היקב לקבוע את נפח הייצור לשנה הקרובה בבת אחת. במידה וקיצץ בייצור עלול היקב למצוא את עצמו בצרות ובמידה ויסבול ממלאים עודפים, הרי שהצרות תהיינה כפולות. יין הוא מוצר המשלב חקלאות, דהיינו חיבור ישיר אל הקרקע, תעשייה, היקב ותהליך הייצור, וחשוב לא פחות - הוא המאפיין התרבותי, האישי והנגיעה האומנותית של כל יינן, ההופכים כל יין לשונה ומיוחד ומבדלים אותו משאר היינות בעולם. אז לפסח - חג היין הישראלי, בואו נפרגן ונשתה ישראלי.
לבן
אז אם לא שמתם לב, לבן זה האדום החדש וסוף-סוף מרגישים את גל הרעננות הזה שוטף אותנו. הוא היה כאן לפני כעשרים שנה, אך הפרדוקס הצרפתי והאופנה שהכתיבה שמיין לבן עולים לאדום, הורידו כאן את חלקם של היינות הלבנים במהלך שנות התשעים, ועכשיו אנו חוזרים ומגלים את הלבן הלבן הזה. פתאום נזכרנו שהטמפרטורה שלנו בחורף דומה לזו של בריטניה בקיץ, שחם כאן, שהגוף זקוק לקרירות מרעננת, שהאוכל כאן מתובל ודומיננטי, שהחיים בשכונה הזו משתגעים בקצב בלתי אפשרי, ורק דבר אחד יכול לשפר את המצב - בירה קרה! סתאאאם. יין לבן דק וכייפי. ומשמח שגם היקבים שלנו מבינים את זה, הם איפקו את היינות, ריסנו את אחוז האלכוהול, הרחיקו את חביות האלון והחלו מספקים לנו יין לבן, צעיר, קל לשתייה, קר ומרענן וטעים עד מאד.
מחיר
יין הוא חיה מוזרה. באותו מקום אפשר לקנות שני בקבוקים בחמישים שקל, בחמש מאות שקל וגם בחמשת אלפים. וזה קצת מבלבל. אז דעו לכם שבכל העולם שותים יין לא יקר. ממוצע הקנייה האירופאי מראה כי מעל 90% מהיין שנמכר באירופה, לא עובר מחיר מדף של עשרה יורו. מחיר היינות משקף עלות ייצור, מוניטין, ביקוש והיצע, פוטנציאל השבחה ועוד.
אך כעת, בתקופת החג, כאשר תשעה מתוך עשרה בקבוקים שיירכשו לא יאריכו ימים יותר משבועיים, בואו נשתה בהנאה אך במחיר נמוך. כן, אפשר להביא לאבא העורך-דין של החברה יין אדום עתיר רושם ורב מחיר בתור שי לחג, אך לשתייה, הביאו שישה בקבוקים של יין לבן קליל, שיעלו פחות מהאחד ההוא. שתו אותם צוננים, עם קרח, על סודה ובכל דרך משמחת אחרת שעולה בדעתכם.
אני הייתי מאד שמח לו היו כאן יותר יינות פשוטים במארזים גדולים, כאלה של שלושה ליטר, שיושבים על השיש במטבח כמו התמי 4, למלא כוס קרח ולמזוג לתוכה יין לבן וריחני. בישראל זה כמעט ולא קיים עקב ההססנות של היצרנים, ואני קורא ליקבים למהר ולעשות כך ויפה שנה אחת קודם.
כאשר מסתכלים על השנה הקודמת וזו שהתחילה לנו, הרי שהנתונים לא ממש מעודדים: יקר כאן ולא קל, ונטל אחזקת המדינה המכונה ישראל מכביד יותר ויותר משנה לשנה. אבל זו לא צריכה להיות סיבה לוותר על יין כייפי בחג הפסח וחגיגות יום העצמאות.
יש לנו לא מעט יינות משמחים במחיר שלא יעבור את ה-50 שקל ללקוח בחנות או בסופר. מרביתם לא יעברו בתקופת החג מחיר של 40 שקל וישמחו את ליבנו. בחרתי עבורנו ארגז יינות לתקופת החגים שמחירו הכולל אינו מגיע לחמש מאות שקלים, ובישראל של שנת 2015, זהו הישג לא מבוטל.
