הטלנו על פלצני היין שלנו, אלה שרגילים לקנות יינות יקרים ולדבר עליהם שעות, משימה עממית: ללכת לרשתות השיווק ולחזור למערכת עם סל יינות שעולה לא יותר מ-100 ₪. זה מה שהם הביאו...

אחת הדרכים לקשור בין ראש השנה לבין עולם היין נמצאת אי-שם בכרמים, במחזוריות של הגפן שמסתיימת מדי שנה בסמוך לראש-השנה, עם תום הבציר ולקולות נטישת הבוצרת, ברגעים אלה ממש וכמעט במקביל מתחילות להן מחדש שנה עברית וגם שנת בציר. האדמה ולוח השנה העברי מתאפסים להם, חודש אלול נואם פרידה מתשע"ז וקולות שופר מכריזים ברוכים הבאים לחודש תשרי תשע"ח.

היין שלי - אז מה לעזאזל שותים החג הזה, או שבכלל עדיף לפרסס ולחפש את השילוט למחלקת הבירות? (צלם:דיאגו אופן)
היין שלי - אז מה לעזאזל שותים החג הזה, או שבכלל עדיף לפרסס ולחפש את השילוט למחלקת הבירות? (צלם:דיאגו אופן)
אז מה לעזאזל שותים החג הזה, או שבכלל עדיף לפרסס ולחפש את השילוט למחלקת הבירות? (צלם:דיאגו אופן)

אנחנו במועצת סנהדרינק החלטנו לצאת השנה לסיור שטח מתוך ההבנה שהרוב הגדול של השותים לא מגיע במיוחד לחנות יין כדי להתייעץ עם מוכר יודע דבר איזה יין יקסים לו את ארוחת החג. מתוך ההבנה שרוב השותים גם לא מחזיק מקרר יין מכובד ומנוחתו אינה עוסקת בשאלה מה לפתוח מבין כל הבקבוקים המתיישנים בו, אלא הרוב הגדול של השותים קונה את היין על הדרך ומצרף אותו לסל הקניות שהוא עורך בסופרמרקט, נשמע נוח? אנחנו לגמרי מבינים.

אז במקום לערוך את הטעימה המסורתית כשסביבנו מאות בקבוקי יין, קפצנו לביקור בזק בכמה מרשתות השיווק הגדולות כשבארנקנו תקציב דל של 100 ₪ בלבד המיועדים לקניית יין בכל רשת שיווק או בחנות יין, בו הונחינו לרכוש בסכום זה לכל הפחות 2 בקבוקי יין. עוד נתבקשנו על-ידי העורך לבדוק מה מצב מחלקת היין, האם הופעלה תוכנת החומש הנדרשת לכבודו ראש-השנה? מה במגוון? והאם ניתן לדוג איזה צדיק שיהיה מסוגל לעזור לנו להתלבט, מה לעזאזל שותים החג הזה או שבכלל עדיף לפרסס ולחפש את השילוט המכוון למחלקת הבירות? והרי לכם הממצאים:

דרך היין
דרך היין

מה בחרנו: קסאל גרסייה, וינו ורדה, פורטוגל למה בחרנו: בראש השנה, כבכל חג אנחנו שותים המון יין ואלכוהול ולכן יין לבן, קליל, רענן וחיוני המכיל 9.5% אלכוהול בלבד, ייתן את המענה המושלם. התשובה למי שמחפש לשתות הרבה ולא לצאת מבושם. מחיר: 49.90 ₪

מה בחרנו: קסאל גרסייה, דואורו אדום, פורטוגל למה בחרנו: הקלילות והאלגנטיות של האדום הזה הופכת אותו למושלם וחברתי, כך שהוא מתאים לשולחן חג רב משתתפים. שילוב של ארומטיות וחלקלקות נעימה לצד תמורה נפלאה למחיר. מחיר: 49.90 ₪

חווית קנייה: 9.5 ייעוץ בחנות: 10 מגוון: 10 נראות: 9 כדאיות מחיר: 9

מגה בעיר
מגה בעיר

מה בחרנו: קברנה סוביניון, הרי גליל (כשר) למה בחרנו: הנראות החדשה של סדרת היינות הבסיסיים של יקב הרי גליל פשוט מושלמת לקישוט שולחן החג. קברנה צעיר ורענן, פירותיות מתפרצת וללא עץ. נאמנות לפרופיל של הזן ולבית הגידול ממנו הגיע. מחיר: 32.60 ₪

מה בחרנו: הר שרדונה, תבור (כשר) למה בחרנו: כל יקב וההר שלו. יין שרדונה זני מסדרת ההר של יקב תבור. פרי לבן בשל וסיומת מעט מרירה. למי שמחפש שרדונה ישראלי, ללא עץ ובמחיר נח. מחיר: 31.60 ₪

מה בחרנו: מוסקטו, הר חרמון, יקב רמת-הגולן (כשר) למה בחרנו: לדעתי צריך לחשוב גם על הקינוחים. זן המוסקטו העתיק התפרסם בארומה תפוזית ובטעמים מתקתקים של אפרסק ונקטרינה, באשר כל הטוב הזה מסתתר גם בבקבוק הזה של יקב רמת-הגולן. מחיר: 32.60 ₪

חווית קנייה: 6 ייעוץ בחנות: אין מגוון: 5 נראות: 6 כדאיות מחיר: 7.5

רמי לוי
רמי לוי

מה בחרנו: קברנה סוביניון-מרלו, פרייבט קולקשן, יקב כרמל (כשר) למה בחרנו: קברנה ומרלו ביחס שווה שנבצרו מכרמים בהרי יהודה ובגליל העליון. גוף בינוני, שופע פרי אך עדיין מעודן ורך, אחת התמורות הטובות למחיר על מדפי הסופרמרקט. רבותי ההיסטוריה חוזרת. מחיר: 29.60 ₪

מה בחרנו: אמרלד ריזלינג-קולומברד, פרייבט קולקשן, יקב כרמל (כשר) למה בחרנו: יין זה מסדרת הפרייבט קולקשן (סדרת רוטשילד לשעבר) מיוצר מזני ענבים מאוד וותיקים באזורנו. אלטרנטיבה חצי יבשה, הקולומברד עושה כאן יופי של עבודה להקליל ולרענן לנו את החך ומאפשר לנו לקלוט את טעמי הפרי הבשל. למי שמחפש לשתות היסטוריה על שולחן החג. מחיר: 29.60 ₪

מה בחרנו: קברנה-שיראז, כנען, דלתון (כשר) למה בחרנו: קברנה (65%) ושיראז (35%) שנבצרו מכרמים בגליל העליון. סדרה שהפכה לוותיקה על מדפי הסופר מרקט. האמת שחיפשתי את יין הרוזה או את היין הלבן מהסדרה הזו הזכורים לי לטובה, שלא היו במלאי, אבל גם האדום לא אכזב. גוף מלא, פרי יער בשל ועסיסי ומעט תבלין. מחיר: 34.60 ₪

חווית קנייה: 4 ייעוץ בחנות: אין מגוון: 3 נראות: 3 כדאיות מחיר: 8

והנה המסקנה שלי מהסיור הקצרצר הזה: ערב ראש-השנה ורשתות השיווק בקושי מדברות עם הלקוחות על יין. המדפים דלים במבחר ובמלאי ולא נמצא שום אדם שמסוגל לייעץ ולמכור. אצלי אישית, כאיש שיין זורם בעורקיו, מדובר בתחושת פספוס גדולה. אני מאמין באמת ובתמים שבמדינה שמשוועת לשינוי בצריכת היין ושבשנים האחרונות מצליחה לקנות לעצמה שם עולמי, השינוי התודעתי צריך להתחיל במדף שבמחלקת היין בסופרמרקט (!). אז אנצל את המעמד ואשלח איחול מכאן לתעשייה המקומית: מי ייתן ובשנה הבאה נפגוש גם ברשתות השיווק מגוון ראוי יותר של יינות שייצג את כל המדהים שמתרחש בתעשיית היין המקומית שלנו. שנה טובה!