הטרנד של הקיץ הזה הוא קוקטייל בבקבוק. זה בא בבקבוק קטן וחמוד, אבל יודע לתת יופי בראש...

אין דבר אחד טוב בלילה לבן, אותו מאורע הידוע בתור החשכה הגדולה מבין חגי חולדאי. אולי הבזק התקווה היחידי שיש בו הוא הפשרה שיש עוד לילה אחד שבו באמת מותר להרעיש. בשנים האחרונות התאגדו אמני תל-אביב על-מנת להחרים את הלילה הלבן הנורא ואף הגדילו לעשות ויצרו לו אלטרנטיבה שחורה בדרום-העיר. דבר שלצערי גרם לרעש גם בשכונה שלי. ובכל זאת – ידוע שאין מנוחה לבליינים.

הבעיה היא שקוורבו זה כמו מים. זה פשוט נמזג. ועד שהגיע הרגע ללכת כבר זרמה בדמי חצי ממקסיקו... (צילומים: Elad Baranga, Baranga pictures)
הבעיה היא שקוורבו זה כמו מים. זה פשוט נמזג. ועד שהגיע הרגע ללכת כבר זרמה בדמי חצי ממקסיקו... (צילומים: Elad Baranga, Baranga pictures)
שתיתי קוורבו כמו מים וכשהגיע הרגע ללכת כבר זרמה בדמי חצי ממקסיקו (צלם: Elad Baranga, Baranga pictures) רצה הגורל והשנה סימנתי לי אירוע. אמרתי שאם אני כבר יוצא באותו יום נורא שנופל בדיוק על יום החופש שלי, עדיף כבר שאצא לבדוק מקרוב את שיתוף הפעולה של אימפריאל, זברה ונור - שלושה גופים מדויקים ומהנים, כל אחד מהם בפני עצמו. נור - חלל אירועים רחב ידיים וחמים באחד המבנים המשוחזרים החדשים של שוק הפשפשים; זברה - לייבל האמנים והמתקלטים מהוותיקים בסצנה; אימפריאל - כנופיה של משקשקי-על שאוהבת להזרים משקאות. סיימתי לעבוד בשבע וחצי והכרזתי על נבצרות. התמכרות למשחק חדש באייפון וחוסר תשומת-לב ובמקום לעלות לאוטובוס שייקח אותי הביתה, עליתי על קו לא נכון. כשעליתי על זה, כבר היה מאוחר מדי, אבל אז שמתי לב שאני ביפו, קרוב מדי לבר השאפה. הבר האהוב עלי. צ'ייסרים. מלא מהם. זה תמיד מה שקורה כשמגיעים לשאפה. הבעיה שם היא שקוורבו זה כמו מים. זה פשוט נמזג. בשביל לשמור עם סאטלה איכותית דאגתי לשתות בכוס ליד הצ'ייסר מנות יפות של פטרון, ועד שיומן הפייסבוק הזכיר לי את האירוע המדובר - כבר זרמה בדמי חצי ממקסיקו. בינתיים שותפי לבילוי הגיע והכריז על לילה שלא ישכח. והנה ככה זה תמיד מתחיל... בסוף לא הגענו בזמן. כשנכנסנו ששלוש עלמות חן רקדו לבדן בתנועות מכשפות וצוות ההפקה ישב ואכל פיצה. בשלב זה כבר הבנתי שלמסיבת הענק בבלוק כנראה כבר לא נגיע, אבל החיה ערה ודורשת. כבר כמעט תשע דקות שלא הכנסתי צ'ייסר. לבר אין דיספליי ואין כאן שייקרים. אין פה כוסות ו"אנחנו מצטערים אחי אבל אין אפילו צ'ייסרים". "הנה, קח אחד אדום ואחד מרגריטה", יד מושיטה לי קוקטיילים בבקבוק. "זאת חוויה, זאת שחיתות. זאת הנאה". מולי עומדים מחייכים רועי ולירז. זה בא בבקבוק כזה קטן וחמוד. מזכיר קצת שמפו בבית מלון יוקרתי. השם הרשמי הוא: Imperial bottle service, ובקיצור - שירות בקבוקי קוקטייל ישירות לבית הלקוח המיוצרים על-ידי כנופיית ה"אימפריאל". אני לא יודע אם זאת הזניה לשתות קוקטיילים ברמה גבוהה מבקבוק, אבל יכול מאוד להיות שרוב העניין שיש בחוויית השתייה בבר הוא פעולת הניעור ותחושת האחיזה של הכוס. יש משהו שמרגיש קדוש בישיבה בבר של הכנופיה ובתשומת הלב מוקדשת לך כלקוח ובעיקר לקוקטייל כיישות. אבל כאן נכנס רובד חדש ומפתיע - לרקוד עם בקבוק גואדלופ (אפרול, קוניאק, טיו פפה שרי, פאפאיה וליים), ללכת לסיבוב ביפו ולתפוס בורקס עם בקבוק של טומיז מרגריטה ( דון חוליו, ליים וסירופ אגבה). לשבת בים עם דקירי מושלם של הדון (רום כהה ובהיר, פסיפלורה, ליים ודבש) ולדמיין זריחה מוקדמת. הפרויקט נולד מתוך רצון לאפשר ללקוח להגיש קוקטיילים מדויקים באירוע שלו מבלי להצטרך להזמין שירותי בר מוגזמים. יש כאן הזדמנות לנהנתנות מוגזמת. יש כאן אפשרות לטעם ולשכרות של ערבוב (מהמסוכנות מסוגי השכרות) בכל מאורע שנחפוץ. מאז ההשקה בלילה האפור התארחו כבר הקוקטיילים בבקבוק בבראנץ' השיכורים של הסרוויסריה, וברביעי ביולי תוכלו לפגוש אותם בחגיגות בפונדק דה לוקס.  

[email protected]