עופר בן-אור טעם את הוויסקי מהסדרה החדשה של 'גלנפידיך' וחושב שמדובר אמנם בניסיון חביב, אבל אם המזקקה באמת רוצה להיות חלוצה, יש לה עוד דרך ארוכה...



מזקקת 'גלנפידיך' הוקמה בשנת 1887 על-ידי וויליאם גראנט וילדיו לאחר שעבד במזקקת 'מורטלך' והחליט לפתוח מזקקה משלו ולייצר את הוויסקי הכי מעניין בעמק. עד עצם היום הזה ולאחר היסטוריה מסועפת ושנים רבות מוחזקת מזקקת גלנפידיך על-ידי צאצאיה של אותה המשפחה. סביר להניח שבכל בר בעולם המציע בתפריט שלו סינגל מאלט וויסקי תכלו להזמין גלנפידיך - אחד מהמותגים היותר מוכרים בעולם.



"חופש ווויסקי הולכים ביחד, ואין לאף אחד זכות למנוע את זה". גלנפידיך (צילומים: יח"צ) כמו שאמר המשורר רוברט ברנס: "חופש ווויסקי הולכים ביחד, ואין לאף אחד זכות למנוע את זה" (צילום: יח"צ)


לאחרונה יצא דונלד טראמפ בהצהרה שכל הוויסקי המגיע מגלנפידיך, בלוויני, קיננוי וכל הבלנדים של משפחת גראנט צריכים להיות מוחרמים מהסיבה הפשוטה שגלנפידיך מממנת את תחרות "הסקוטי של השנה". כידוע, דונלד טראמפ השקיע ממון רב ברכישת כפר נופש בסקוטלנד. אחד מבעלי הקרקעות שלא הסכים להתפנות מהשטח שלו, זכה לאיומים רבים כדי להביאו לידי כך שיסכים למכור, אך האיש נותר עיקש בסירובו והאמריקאי העצבני בעל הבלורית המתבדרת בחר להכפיש את שמו ברבים.



תגובת משפחת טראמפ לא איחרה לבוא והיא יצאה בקריאה להחרים כל מוצר המגיע מהמזקקה, מעשה שהביא לתסיסה וזעם בקרב בני העם הסקוטי ובקרב שוחרי הוויסקי בסקוטלנד וברחבי העולם. בתגובה לכך החליטו הסקוטים וצרכני הוויסקי בעולם לצאת כנגד העשיר החמדן ולרכוש דווקא יותר גלנפידיך מאי-פעם, תוך שהם מנופפים באמרתו המפורסמת של המשורר ולוחם החופש הסקוטי רוברט ברנס שאמר: "חופש ווויסקי הולכים ביחד, ואין לאף אחד זכות למנוע את זה".



גלנפידיךוויסקי ללא הצהרת גיל


לאחרונה השתתפתי בטעימה שביקשה להציג מספר ביטוים חדשים של מזקקות גלנפידיך, כאלה השואפים להיות חדשים, מעניינים ושוברי מסורת. הסדרה המדוברת של המזקקה באה לנסות להביא משהו חדש לשולחן. לא מזמן סיפרתי כאן על חביות השרי המופלאות, על חביות היין המבוגרות ההולכות ונעלמות מהעולם, ועל החברות הגדולות המחפשות להן תחליפים. עוד דוגמא הממחישה בדיוק למה אני מתכוון פגשתי בטעימה המיוחדת שנערכה לאחרונה לרגל השקת הסדרה הניסיונית של מזקקת גלנפידיך.



הוויסקי הראשון שטעמנו היה וויסקי שיושן בחבית Ipa. אי. פי. איי הוא סגנון בירה שיוצר על-ידי האנגלים כדי לאפשר לבירה להגיע לאזורים מרוחקים, כשלצורך כך הוסיפו לבירה הרבה יותר כשות על-מנת לשמר את המשקה. גם במקרה זה של "גלנפידיך אי. פי. איי" מדובר בוויסקי ללא הצהרת גיל, משום שהמזקקות, המבקשות להדביק את הביקוש למוצריהן ברחבי העולם, מתקשות לאפשר לוויסקי יישון לאורך זמן, כזה שיספק לו עומק, טעמים וארומות. לטעמי ה-Ipa לא ממש מורגש בוויסקי, וככל הנראה החבית לא עשתה כאן עבודה טובה. בתכל'ס אפשר להגיד שמדובר באבן חן לא מלוטשת.



גלנפידיךאין תחליף לחביות הישנות


הוויסקי השני שטעמנו היה "גלנפידיך XX". הביטוי לבלנד הזה מגיע מ-20 אנשים שבחרו חביות שונות במחסן והמאסטר בלנדר יצר מכך סוג של ביטוי. לחלוטין יש כאן הרבה יותר השפעה של עץ ויין מבוגר שמשנה את הגישה הראשונית לדראם. האמת היא שעל פניו הרעיון לתת למספר אנשים לבחור חביות ולארגן בקבוק נשמע מגניב, אבל בפועל זה מעניין יותר כסדנת התנסות לערבוב בלנדים, אבל לחלוטין לא לבקבוק של מזקקה, למרות שבסך-הכל הוא יצא די נחמד.



הוויסקי השלישי שטעמנו נקרא "גלנפידיך אוריגינל". מדובר בוויסקי ללא הצהרת גיל שיוצר כמחווה לבקבוק הראשון שיצא בתור סינגל מאלט מגלנפידיך בשנת 1966. הסיפור אמנם יפה ומעניין וכרוך בלא מעט היסטוריה, אך לדעתי הסדרה הקיימת (12, 14, 15, 18) היא הרבה יותר מעניינת מבחינת טעם, זהות וגם תמורה לכסף. אז נכון שמעניין לראות ניסיונות שונים הנעשים בתזקיק המוכר, אך עם זאת לא התרשמתי הפעם מיציאה חדשה שתהפוך את היוצרות, למרות שכאמור מדובר בהחלט בפרויקט מעניין שאפשר לזקוף לזכות המזקקה. נכון להיום טוב לנו עם הישן והטוב והצהרות הגיל, כשבינתיים מסתמן שאין תחליף לחביות הישנות והאהובות על כל צרכני הוויסקי בעולם.



האם מדובר בביטוי רע? ממש לא, משום שאני חושב שכן צריך לחשוב מחוץ לקופסא כדי לספק את הדרישה הקיימת היום בעולם. האם מדובר ביציאת המאה? ממש לא. לפחות בינתיים. אבל אני מודה שהכיוון די מעניין.