נגרוני הוא קוקטייל אפריטיפי קלאסי מהמשובחים שיש. שמוליק וולברג מספר על ההיסטוריה שלו ומסביר איך מכינים שתי גרסאות שלו

מאחורי הרבה קוקטיילים יש סיפורים. חלקם אמיתיים וחלקם צ'יזבט שהומצא מטעמים מסחריים או סתם כדי להצדיק את שתייתו, כך שקשה לדעת לאיזה קטגוריה נופל הסיפור הבא - אבל מה זה משנה בעצם? האגדה מספרת על הרוזן קמילו נגרוני שחי בפירנצה בתחילת המאה הקודמת, בתקופה שהסלבס היו רוזנים (או להיפך) שבילו בברים. לפי הסיפור , אותו קמילו, שבדרך כלל נהג לשתות קוקטייל ידוע בשם אמריקנו, ביקש יום אחד מהברמן שיחזק לו את הקוקטייל וכך נולד הנגרוני.

נגרוני רוחב
נגרוני רוחב
חזק ומלטף. נגרוני (צילום: שאטרסטוק) אמריקנו מבוסס על קמפארי , ורמוט אדום וסודה ולצורך החיזוק ויתר אותו ברמן אלמותי על הסודה והוסיף ג'ין. מה שיפה בנגרוני זה שלמרות שהוא מבוסס על מרכיבים אלכוהוליים בלבד, בלי שמץ מרככים קלים, הוא נעים ורך לשתייה. זה כנראה סוד הקמפארי, האפריטיף הנהדר שלמרות שאחוזי האלכוהול בו אינם גבוהים, הוא די מאתגר בשתייה נקייה אבל מתערבב נהדר עם מגוון ענק של משקאות. בנגרוני הקמפארי מהווה את האופי, הג'ין נותן את הקשיחות והוורמוט מעניק את הרוך. מאז נוצרו הרבה וריאציות לנגרוני והנה שני מתכונים שאני מחבב. הסוד להצלחה הוא לרקוח באהבה ובהתכוונות. נגרוני קלאסי מוזגים לכוס ערבוב מלאה בקרח: 25 מ"ל קמפארי 25 מ"ל ג'ין טנקרי 25 מ"ל צ'ינזנו אדום 3 טיפות אנגוסטורה תפוז (אופציונלי ) מערבבים עם כפית במשך 30-20 שניות, מסננים לכוס קוקטייל (כוס מרטיני מקוררת) ומקשטים עם טוויסט קליפת תפוז. נגרוני קולר מועכים בתוך כוס ערבוב מעט שורש ג'ינג'ר בעזרת מאדלר (עלי). מוסיפים לכוס קמפארי, ג'ין וצ'ינזנו אדום באותן מידות. מנערים בשייקר עם קרח באופן נמרץ, מסננים לכוס הייבול מלאה בקרח וסוגרים בג'ינג'ר אייל. משהו לא ברור במתכונים? קבלו מדריך בסיסי להכנת קוקטיילים בבית