לשתות כמו פיראט

שמוליק וולברג מספר איך הפך המוחיטו ממשקה נחות של יורדי ים לקוקטייל מתוחכם ומגיש מתכון קלאסי

בדיוק כמו שלקולינריה יש היסטוריה והתפתחות מושכלת שמעוגנת בשורשים ישנים, כך יש גם לתרבות הקוקטיילים. ספרי מתכונים מסודרים החלו להופיע החל מאמצע המאה ה-19. וכמו בעולם האוכל, גם למשקאות הייתה התפתחות מתמדת של טכניקות עבודה, כלים וכמובן מגוון שהלך וגדל של חומרי גלם שגם איכותם השתפרה. חלק מהקוקטיילים הישנים הפכו לקלאסיקות ומחזיקים מעמד עד ימינו והם מהווים את אבן הפינה לתרבות העשירה של ימינו. חלק היו רק ראי של תקופה ונעלמו. חלק החלו את דרכם כמו הקלאסיים, נעלמו ואז קיבלו טרנד מחודש כאמור בשל שיפור בחומרי הגלם ובהחלט בזכות ברמנים ועוסקים במלאכה שרצו להתחבר למוטיבים היסטוריים. קוקטייל אחד כזה הוא "מוחיטו".

מוחיטו קלאסי

1. מניחים בכוס 4 פלחים מחצי ליים ומועכים יחד עם שתי כפיות "סוכר דק דק" (סוכר דק אינו אבקה אלא מעט דק יותר מסוכר רגיל וניתן להשיגו ברשתות המרכול הגדולות).
2. מוסיפים 8-10 עלי נענע חבוטים ( מניחים את עלי הנענע על היד ובעזרת היד השנייה מוחאים כף על מנת לשחרר ארומות).
3. ממלאים את הכוס בקרח גרוס.
4. מוסיפים 50 מ"ל רום לבן.
5. בעזרת כפית מערבבים ומעלים את הליים והסוכר כדי שיתמזגו במשקה ובקרח (באופן טבעי הם שוקעים לתחתית הכוס).
6. משלימים בעוד מעט קרח כתוש וסוגרים במעט סודה.
7. נותנים עוד ערבוב קל ומקשטים בזר נענע קטן נעוץ בקרח.