טל חוטינר ארז את המשפחה ונסע לנפוש ביוון. המלצה שלו: חוף ים, מאזטים, בריזה ואלכוהול. ובלי אנשים. אבל בכלל...

אז גם אני הייתי עם המשפחה ביוון בקיץ. בניגוד לרובכם - לא נסעתי לא לרודוס, לא לכרתים וגם לאי מיקונוס, אלא ליוון היבשתית, כאשר המטרה היתה לנסוע לאיזור בשם חצי האי פיליון. חצי האי פיליון ההררי שוכן לחוף הים האגאי, בחצי הדרך בערך בין אתונה לסלוניקי, ליד העיר וולוס. האיזור התפרסם מאוד בעקבות הסרט "מאמאמיה" שצולם לחופיו ומאותו רגע התחילו גדודי תיירים מכל הסוגים והמינים, בעיקר אמריקאים ואנגלים, להגיע לכפריו וחופיו.

שבו על הים, תזמינו מחבת ג'מבו-שרימפס עם קצת צזיקי וסלט ירקות ליד הייניקן טובה וקרה ופתאום תרגישו שקט שלא הרגשתם כבר הרבה זמן...
שבו על הים, תזמינו מחבת ג'מבו-שרימפס עם קצת צזיקי וסלט ירקות ליד הייניקן טובה וקרה ופתאום תרגישו שקט שלא הרגשתם כבר הרבה זמן...
שבו על הים, תזמינו מחבת ג'מבו-שרימפס ואיזה הייניקן קרה ליד ופתאום תרגישו שקט שלא הרגשתם כבר הרבה זמן... כאשר תכננתי את הטיול ראיתי אתר של מלון מאוד נחמד שאמנם על המפה נראה טיפונת מחוץ לאיזור פיליון, אבל עדיין די קרוב. כמובן שקנה-המידה במפת יוון שונה קצת מקנה-המידה של מפת ישראל, כך שהתמקמנו כשעתיים וחצי מחופי פיליון באיזור חוף לריסה במקום שנקרא הר אוסה. לפחות זה היה רק שעה וחצי מסלוניקי. לפחות ראו את הר האולימפוס מהחלון. ולפחות מצאתי גן-עדן לא מוכר כאשר התיירים היחידים בחופים הלבנים ובכפרים הקטנים היו יוונים... המקום הוא בעצם הר גבוה וירוק. פשוט הר אחד או שניים צפונית לחצי האי פיליון שמרגלותיו טובלים בנחת במי הטורקיז של הים האגאי. בין הדרכים ההרריות שכנו להם כפרים קטנטנים עם טברנה אחת או שתיים ביניהם ואולי גם מכולת קטנה וכמה דייגים. אם הצלחנו להגיע לטברנות שלא מחזיקות תפריטים בשום שפה פרט ליוונית, כנראה שהגענו למקום הנכון. האלכוהול המקומי הוא ה'ציפורו' שמזוקק למעשה מענבים מקומיים. לאחר מכן יש שתי גרסאות: עם, ובלי. העם ובלי מתייחס לכוכבי אניס ולפעמים קצת אלת מסטיק. כלומר, אפשר להזמין כזה או כזה, כשאחד הולך לכיוון הגראפה, או ה'ראקיה' הבולגרית, והשני לכיוון האוזו עם טעמים קצת יותר עמוקים. משקה פשוט ונהדר. הבירות של יוון נמצאות גם כאן, פחות 'מיתוס' ויותר 'פיקס' או 'אלפא' הטובות והרעננות. מספיק לרדת לחוף ולהזמין ציפורו קטן (שמגיע מיד עם ערמה של מאזטים כליווי) והחיים נראים טוב יותר. בין כפרים כמו קאריטסה הקטנטן ועד קוקינו נרו עם המעיינות האדומים, או פלוריה, שם כבר אפשר למצוא קצת וויסקי, מסעדות עם תפריט באנגלית והייניקן. שבו על הים ליד המעגן, תזמינו מחבת ג'מבו-שרימפס עם קצת צזיקי, תמנונים, ג'ירו או סלט ירקות טרי ומשגע ליד ציפורו קטן (עם) והייניקן טובה וקרה ופתאום תרגישו שקט שלא הרגשתם כבר הרבה זמן. בפעם הבאה שתנסו לברוח, אני ממליץ על אזור אוסה על החוף בנפת לאריסה (עיר משעממת שיש בה 40 מעלות בקיץ ומינוס 13 בחורף) מזג-אוויר נעים, אנשים נעימים שמכבדים את פרנסתם וכך גם את התיירים. ושקט. הרבה שקט. למרות הילדים...