לכו תחגגו: הימים הגדולים של מאי

כמעט לכל מזון ומשקה פופולאריים יש יום מיוחד משלו, וכמעט בכל חודש ניתן למצוא כמה ימים מיוחדים שיעניינו את חובבי הטיפה המרה וגם את הפודי'ז. הנה מה שמחכה לכם בחודש מאי…

חודש מאי בארץ הוא כבר לגמרי חודש של קיץ, ובקיץ חשוב לשתות הרבה, שלא נתייבש חלילה. וזה לא בגלל שאני אומרת, תשאלו כל רופא מתחיל. בגדול, המלצות החודש הנוכחי יתאימו לכם כמו כפפה ליד: יינות לבנים צוננים והרבה קוקטיילים קרירים, צבעוניים ומפתים. בינינו, אין טוב מזה להתחיל את הקיץ, בייחוד כשמתלווה לזה "כל שתרצו לאכול".

תתחילו עם יין, תעברו לאוכל, תורידו כמה קוקטיילים ותחזרו ליין…  (צילום: יח"צ, מירה איתן, ליאור גולסאד)

אז אם אתם לא חוגגים את חג הפועלים באחד במאי, בואו נחגוג ביחד את חג האביב. ואם אתם משתתפים במצעדי האחד במאי, על אחת כמה וכמה שתצטרכו להרגיע ולקרר עצמכם בכמה וכמה דרינקים טובים.

יום הסוביניון בלאן הבינלאומי מאי, 4

בארבעה במאי חוגגים בעולם את יום הסוביניון בלאן, וזאת הזדמנות מיוחדת להצדיע לזן האציל והנפלא הזה, שכל-כך מתאים למזג-האוויר החם שלנו. הזן הזה הגיע במקור מבורדו ומעמק הלואר הצרפתי, שם מפיקים ממנו יינות בעלי אופי לימוני ומינרלי, יינות פריכים, עוקצניים, בעלי חמיצות בולטת ומרעננים.

סוביניון בלאן הוא זן הענבים הנפוץ ביותר ברחבי העולם. הוא מתאים גם לגידול באזורים חמים, ונותן יינות בעלי חומציות גבוהה יחסית. באזורים חמים, יחסית, כמו ישראל, האופי המינרלי, העוקצני והמרענן המאפיין אותו משתלב יפה עם פירותיות נעימה. סוביניון בלאן שגדל באקלים קר נוטה לפתח בשומת עשבונית. הגדילו לעשות בניו זילנד, שם יינות הסוביניון בלאן הפכו לשם דבר, בזכות האופי העשבוני שלהם, ומספקים יופי של יינות מבושמים ופירותיים.

יום המשקאות הבינלאומי מאי, 6

קשה לדמיין איך היו נראים החיים שלנו ללא משקאות. עוד יותר קשה לדמיין איך העולם היה נע ללא משקאות אלכוהוליים. אתם יכולים לדמיין את העוגה שלכם בלי קפה לידה? ארוחה טובה בלי יין? ערב קיץ חם ללא בירה צוננת? ארוחת בוקר קונטיננטלית ללא מיץ תפוזים או מימוזה? הו, האימה (!!). לא משנה מה אנחנו אוהבים לשתות ועם מה אנחנו אוהבים לשתות את זה, משקאות מהווים חלק חשוב ומשמעותי בחיינו, ויום המשקאות מאפשר לנו לחקור יותר לעומק את האהבה שלנו אליהם ולהתנסות קצת יותר בכיף הזה.

משקאות היו קיימים, בצורה זו או אחרת, כמעט מאז תחילת האנושות. ללא מים לא היינו נמצאים כאן כנראה. עם זאת, כבר לפני אלפי שנים חיפש המין האנושי אחר סוגים חדשים ומעניינים של משקאות, אלכוהוליים או לא אלכוהוליים, עם קפאין, מבוססי שעורה, תירס, אורז ואחרים. המים בתקופות הקדומות לא היו ראויים לשתייה בדרך כלל, ובירות ויינות בעלי אחוזי אלכוהול נמוכים מאוד נצרכו על-ידי כלל האוכלוסייה, ללא הבדלי גזע, מין וגיל.

אז תכננו היטב את היום הזה. התחילו בקוקטייל שמפניה בארוחת הבוקר, לוו את ארוחת עשר שלכם בלאגר קלילה, את ארוחת הצהריים ביין מהנה, בארוחת חמש מהלו את התה שלכם עם קצת ברנדי או רום, בארוחת הערב תוכלו לצרף גם קוקטיילים חביבים, ואחרי זה צאו לשתות משהו באיזה בר מזמין.

יום המוסקטו הבינלאומי מאי, 9

מקורו של המוסקטו בפיימונטה שבצפון-מערב איטליה. מוסקטו הפך להיות פופולרי מאוד בשל המתיקות הנעימה והקלילות שלו, המוגזות הקלה ואחוז האלכוהול הנמוך שבו. הפופולריות של המשקה עלתה כשהתלהבותם של אמני היפ הופ מהמשקה יצרה סביבו רעש תקשורתי מלווה בחגיגות שמחות, רעש שגרר אחריו אוהדים חדשים ועל הדרך העלה את מפלס המכירות.

מוסקטו הוא יין קליל לשתייה, מהנה, כיפי, ידידותי ולא מחייב. הדרך הטובה ביותר לחגוג את יום המוסקטו היא לארגן מסיבת יין של חברים ובני משפחה אהובים, להגיש יינות מוסקטו לבנים, ודומים להם ורודים ואדומים. מוסקטו משתלב נהדר בכל אירוע, עם אוכל או בלעדיו, ויכול להתאים בלי שום רשמיות לארוחות קלות, לפיקניקים, למסיבות או לסתם ישיבה עצלה על המרפסת. הוא פשוט וכיפי, נפלא לצד ארוחת בוקר או בבראנץ' ומעולה כאפריטיף.

יום הקוקטיילים הבינלאומי מאי, 13

יום הקוקטייל הבינלאומי נקבע ביום בו קיבלה המילה 'קוקטייל' הגדרה בפעם הראשונה במילון אוקספורד, בתאריך ה-13 במאי 1806. הצהובון הניו יורקי ‘The Balance and Columbian Repository’ הגדיר את המושג קוקטייל כ"משקה חריף, המורכב ממשקאות אלכוהוליים מכל סוג שהוא, סוכר, מים ומרירים...", בתגובה, משולבת בשנינות יבשושית על קולוניאליזם ופוליטיקאים, שניתנה על-ידי העורך הרי קרוזוול לשאלה תמימה של קורא.

כיום מושרשת חזק המילה 'קוקטייל' באוצר המילים שלנו, כשכל אחד יודע שמדובר במשקאות נגישים לקהל רחב המכילים מגוון מרכיבים שאפשר להתאים לכל טעם. אז איך חוגגים? מזמינים מקום לאחד מברי הקוקטיילים המגניבים שצצו כאן בעשרות בשנים האחרונות, או מפרגנים לעצמכם אצלכם בבית כמה קוקטיילים קלילים כמו קוסמופוליטן, מימוזה, ג'ין עם טוניק ועוד כמה חברים אחרים.

יום השרדונה הבינלאומי מאי, 21

חגיגות יום השרדונה הבינלאומי מאגדות חובבי יין רבים ברחבי העולם בטעימות מודרכות ואף בציוצים רבים בטוויטר הדנים במעלות זן הענבים האהוב עליהם. במשך 24 שעות, כל היום, ללא קשר למקום בו הם נמצאים, מתקיימים מפגשים וציוצים שעפים לכל עבר ביום הזה. בקיצור, לא נותר לכם אלא לפתוח בקבוק שרדונה שחביב עליכם ב-21 במאי ולצייץ את עצמכם עד זוב דם עם חברים לאהבת השרדונה ביום הזה.

השרדונה נחשב לזן אציל וגם למלך של היינות הלבנים. הוא זן יציב, עשיר ומורכב, עינב רב-תכליתי הגדל במקומות שונים ורבים בעולם, אך מקורו בבורגון שבצרפת, בה הוא מגיע לגדולתו. זן השרדונה מתאפיין ביכולתו להסתגל לסביבות שונות, ולשקף את סביבת גידולו (הטרואר) ואת פעולות היינן ביינות המיוצרים ממנו. כשהוא עשוי היטב מציע השרדונה יין נועז, בשל ועשיר, ניחוחות פירות אינטנסיביים - כגון תפוח, תאנה, מלון, אגס, אפרסק, אננס, לימון ואשכוליות - מעורבים בתבלינים, דבש, חמאה, סוכריות חמאה ואגוזי לוז. ייננים מוסיפים לו עוד מורכבות בטכניקות עשייה שונות כמו, תסיסה בחביות, יישון על משקעיו הטבעיים ותסיסה מלולאקטית.

אגדה מקומית מספרת כי ממחקר היסטורי עולה ששמו של השרדונה מקורו בעברית, מכיוון שהגיע מגפנים שמקורן בהרי ירושלים. הראשונים שהביאו את הזן לצרפת היו צלבנים שיצאו לחפש מולדת והביאו איתם את הזן שקראו לו "שער אדוני". במבטא של איכרי צרפת הפך השם ל'שרדונה'. סיפור דומה מספרים על יין 'מונטרשה' מבורגון המיוצר מזן השרדונה, וידוע כאחד היינות הלבנים הטובים ביותר בעולם. גם מקורו, לטענת המספרים, בהרי ירושלים, אך בניגוד לאחיו שכונה "שער אדוני", שמו היה "הר טרשים", כלומר, הר = מונט, טרשים = טרשה. הזן הגיע מחלקת אדמה המכוסה באבנים גדולות וסלעים ואינה ראויה לעיבוד אדמה כמו המסלע העשוי גיר וחרס. אנקדוטה נחמדה, אגדה אורבנית, או סתם סיפור מצוץ מהאצבע – תחליטו אתם.

Eat what you want day מאי, 11

טוב, נו, אי-אפשר בלי לאכול משהו. בחודש הזה חוגגים את יום החומוס הבינלאומי (13 במאי) ויום ההמבורגר הבינלאומי (28 במאי) ועוד, אבל אנחנו בחרנו עבורכם יום מהנה יותר, יום ה"אכול כל שתרצה", Eat what you want day, כי העולם שלנו קצת משוגע. כן, כולם בדיאטה כלשהי, כל היום מספרים לנו מה כדאי לנו לאכול ומה יעשה לנו רע, מראים לנו איך אנחנו צריכים להיראות, ואופנות המזון הבריאותיות צצות ונעלמות כשהתיאוריות השונות משתנות כל רגע.

יום ה"אכול כל שתרצה" נקבע על-ידי תומאס ורותי רוי שרצו לעזור לאנשים להתנתק ממגמות הדיאטה שלהם לפחות ליום אחד בשנה, בו הם מקבלים אישור להשתחרר ולהתנתק מכבלי הבריאות המתסכלים וליהנות מהחיים. אז איך חוגגים? אפשר להיות חזירים ולאכול את כל עוגות השוקולד, הגלידות, ה-Junk food, וכל מה שאנחנו לא מרשים לעצמנו ביום-יום, ואפשר לקחת את זה למקום גבוה יותר ולהזמין מקום במסעדת גורמה טובה שאנחנו לא מרשים לעצמנו בדרך-כלל, להזמין ארוחה נפלאה ויין משובח וליהנות מכל רגע. לחילופין, אפשר לקחת מאימא את המתכון לאוכל שהכי אהבתם כשהייתם ילדים, זה שגורם לכם להרגיש מלאים, מאושרים וישנוניים בו זמנית, לקבל את הקלוריות באהבה ולחגוג!