שלחנו את טליה לוין להתנסות חווייתית בסדנת ציור בקפה. מאז היא מטרידה עוברים ושבים ומזמינה אותם לעלות אליה לקפה. אבל רק לקפה, כן...



תקנו אותי אם אני טועה, אבל מאז המשתנה של דושן ויצירות האמנות של אנדי וורהול, אין דבר כזה באמנות שאין דבר כזה, גם אם משתמשים במונח ה"מתנשא" כשמדברים על קפה. אבל היי, אי-אפשר להתנשא על קפה, כי קפה בסופו של דבר ומכל כיוון שמסתכלים עליו הוא נוזל החיים, יציר הבריאה, הדבר שכמעט כל אדם שני ייקח אתו לאי בודד, עוד לפני הספר.



סדנת ציור בקפה - בגדול, זה לא לוקח יותר משלוש דקות ועם הזמן תהפכו להיות בריסטות ביתיות...  (צילומים: יח"צ, חן פונדק) בגדול, זה לא לוקח יותר משלוש דקות ועם הזמן תהפכו להיות בריסטות ביתיות...  (צילומים: יח"צ, חן פונדק)


אמנות הקפה (באנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב, כרגיל), נכנסה לחיינו בסערה איפה שהוא לקראת אמצע / סוף שנות השמונים כשמה שהיה מוכר עד אז כ"קפה" היה קפה שחור או נס קפה ובבתי-קפה שהחשיבו את עצמם כמו 'כסית' למשל (וגם 'סמי בורקס' בחולון), הגישו פילטר בקופסית פלסטיק מהודרת. אני זוכרת את זה עד היום כילדה ממש קטנה.



סדנת ציור בקפה מלכה לב אדום


אבל מאז שנכנס האספרסו, מקיאטו, קפוצ'ינו לז'רגון הביטויים המוכרים, התחרו ביניהם בריסטות ברחבי העולם מהי צורת ההגשה המושלמת של משקה האלים. האם לב ללקוחה קבועה בבוקר מקצף של חלב זו הטרדה מינית או עילה ל-METOO#? וכשמגיעות שתי נשים לקפה ואחת מהן מקבלת עלה והשנייה לב, מי צריכה להיעלב?



ועכשיו ברצינות, בריסטות גילו שכשמוסיפים את הלאטה, דהיינו את החלב הרותח (בטמפרטורה מבוקרת) לתוך האספרסו האיטלקי המסורתי נוצר משקה חדש, לא רק מתוק יותר, אלא גמיש מספיק שאפשר לצייר אתו ולשדרג אותו גם מבחינת נראות וגם מבחינת טעם. ועד כאן היסטוריה.



סדנת ציור בקפה אמנות הלאטה-ארט


לפני שבוע בדיוק הגשמתי חלום קטן, כשהגעתי ל"אמנות הקפה" - אחת מסדנאות הקפה שעורכת חברת נספרסו, המשלבות את רזי הכנת הקפה ומלמדות את המשתתפים ובמקרה שלי, את המשתתפת ההמומה, לכתוב את שמה על כוס הקפה שלה ואפילו להצליח ליישם את הטכניקה בקפה השכונתי שלה ובהצלחה יתרה (שי, הבעלים, כבר שוקל להעסיק אותי בחצי משרה כציירת קפה).



את אורי קטן, אמן הלאטה-ארט, שלימד אותנו איך עושים את הציורים הללו, אני בכלל מכירה מזמן, עוד מאותו קפה שכונתי. שמחתי לפגוש אותו בסדנה בתקווה שאוכל לקבל ממנו אקסטרה יחס אישי (אחוות שכנים) – כי הרי ידוע בכל נספחי משפחת לוין שאני לא רק שמאלית, אלא כמי שיש לה שתי ידיים שמאליות. "אז איך מציירים, אורי?", שאלתי אותו, והוא קודם כל הרגיע והסביר שזו לא תורה מסיני. כן, כן, מסתבר שכל אחת ואחד מכם יכול לפנק את בן או בת הזוג בקפה מאויר ביום שבת בבוקר וכל מה שצריך זו מכונת קפה עם מקציף חלב בסיסי.



סדנת ציור בקפהעניין של טכניקה


אז מה עושים? הטכניקה, בדיוק כמו באפייה כך גם בקפה, מתחילה - בדיוק. במכונות הקפה המשוכללות והחדישות ישנה אפשרות לכוון את מד הטמפרטורה של החלב. אם יש לכם מכונה שכזו כוונו את הטמפרטורה ל-90 מעלות ולא יותר. אם אין לכם, כמו במקרה שלי (יש לי מכונת נספרסו מקסימה וותיקה בשם ריטה) ומקציף חלב נשלף ונפרד – במקרה זה מחממים את החלב עד שיש מעט בועות ומפסיקים.



אחר-כך מכניסים קפסולה ומכינים את האספרסו (קצר, ארוך) לבחירתכם. אתם בוודאי יודעים, ואם לא אז כדאי שתדעו, שאיכות הקרמה, דהיינו שכבת ההקצפה העדינה שמעל לקפה, היא מדד נפלא לאיכותו. אם הקרמה אחידה סימן שהקפסולה שברשותכם סופר-איכותית והמכונה תקינה. אם לא, כנראה שכדאי לנקות את המכונה.



סדנת ציור בקפהעניינים שבלב


לחצי הכוס אתם מוזגים מעט חלב מכלי החלב (שימו לב שיש לו פיה מחודדת – וחשוב בשלב הראשון להצמיד אותה לדופן הכוס). אחר-כך, כששכבת הקנבס מוכנה, מרימים מעט את כלי החלב ומציירים (מנסים לצייר) לב או עיגול או כל צורה מעגלית כלשהי כשכוס מוחזקת ביד אחת ומכל החלב באוויר ביד השנייה (לא יותר מדי באוויר, זו לא תחרות הקפצת החביתה). ברוב המקרים לא ייצא לכם לב אחיד וזה בסדר, כאן מגיע השלב הבא שהופך כל גוש חלב לא ברור לציור שלם.



קחו קיסם, עדיף קיסם מתכתי ואם אין לכם השתמשו בשיפוד עץ קטן, ואם גם את זה אין אז קיסם רגיל - והעבירו בעדינות, עם דגש על עדינות, את הצורה הרצויה. קו שלם בתוך עיגול יוצר עלה, קו קטן הופך את עיגול החלב ללב, וכן הלאה. אחר-כך אתם טובלים בעדינות את הקיסם בחלק הכהה של הקפה, כמו צייר שטובל את מכחול הצבע שלו בגואש, ועם ה"צבע" המאולתר אתם יכולים לכתוב את שמכם על האזור הלבן או מסר אחר ככל העולה על רוחכם.



סדנת ציור בקפהדרוש שוטף כלים


הקפה הראשון לא ייצא מושלם, וזה בדוק מניסיון שלי ושל חן חברתי שהיתה איתי בסדנה והתעצבנה שלא הולך לה, אבל כבר מהקפה השני תרגישו שהיד מתחילה להיות מיומנת. זה לא לוקח יותר משלוש דקות ועם הזמן תהפכו להיות בריסטות ביתיות. אני התמכרתי ואין בוקר שאני לא מציירת לעצמי בקפה (ואין לי יותר מדי זמן פנוי).



אגב, עד הסדנה הייתי שותה את כל כוסות הקפה שלי בכוס חד-פעמית. שריטה איומה שאולי אפתח פה באחת הכתבות הבאות בנושא: "האם בחירת הכלים משפיעה על האכילה". מאז הסדנה בה הובהרה לנו חשיבותה של הכוס (רצוי ספל קטן) להצלחת המיזם האמנותי, עברתי לספלים החדשים המופלאים והשקופים של נספרסו. עכשיו אני מחפשת רק מישהו שיבוא לשטוף לי כלים, כי הכיור כבר עמוס. קפה עם הקדשה עליי.