איך הפך פיוטר סמירנוב, רוסי בן איכרים פשוט שבפשוטים, לסמן הימני של תעשיית הוודקה הבינלאומית

"אמנם מעפר אתה ואל עפר תשוב, אבל בדרך לא יזיק לך לשתות קצת ודקה" (רוסי אלמוני). בציטוט זה פותחת לינדה הימלשטיין את ספרה "THE KING OF VODKA" המספר את סיפורו של פיוטר סמירנוב והוודקה שלו. ההיסטוריה המסועפת של וודקה סמירנוף כוללת בריחה מרוסיה ללבוב בגבול פולין אוקראינה, עוברת דרך איטליה ופריז, ועד לנחיתתה בארצות-הברית שם הפכה לוודקה הנמכרת בעולם.אחת מהפעילויות המרשימות של סמירנוב היתה הדרך שלו לייצר ביקושים בברים במוסקבה (צילומים: יח"צ) אחת מהפעילויות המרשימות של סמירנוב היתה הדרך שלו לייצר ביקושים בברים במוסקבה (צילומים: יח"צ)הוודקה זכתה לפריחה אדירה לאחר שהכימאי הרוסי מנדלייב - כן, אותו אחד שאחראי על הטבלה המחזורית - פיצח את הרכב התמיסה בין מים ואלכוהול. מנדלייב התמחה בתחום התמיסות ומיהול אלכוהול ומים. בגלל השוני במשקלם הסגולי והצפיפות השונה, נוצר מצב בו התמיסה מתכנסת ואינה מגיעה לנפח הצפוי, אלא לנפח קטן ממנו. מנדלייב היה הראשון שהעביר את כל המידות למידות משקל במקום מידות נפח, וזו גם הסיבה שהרוסים עד היום שותים וודקה לפי גרם ולא לפי ליטר.הוודקה היא אמנם המשקה האלכוהולי המסורתי החשוב ביותר של רוסיה ופולין, אך מחוץ לאזורי ייצור הוודקה המסורתיים כמעט ולא נתקלו במשקה השקוף. אמנם מעט ממנה הגיע לאנגליה בזכות הברית בין רוסיה לאנגליה במלחמתה בנפוליאון, אך לצרפת היא הגיעה רק לאחר שלום טילזיט של נפוליאון והצאר אלכסנדר.פיוטר סמירנוב היה הראשון בעולם קדם-וודקה, וגילגולי הוודקה האצילה שלו הם ממנועי ההתפשטות החשובים ביותר של תעשיית הוודקה. זו כללה בריחה מרוסיה ללבוב בגבול פולין אוקראינה, משם לאיטליה ופריז, עד שבסוף נחתה החבילה בארצות-הברית שהפכה אותה לוודקה הנמכרת בעולם וכיום היא בבעלותו של קונצרן דיאג'ו. אולם את הפריצה המסחרית החשובה שלה בעולם באותה תקופה, חייבת הוודקה לאדם אחד - הלא הוא פיוטר סמירנוב, מלך הוודקה של רוסיה.הימלשטיין חקרה מעל חמש מאות מסמכים, ברוסיה ובארצות-הברית, ראיינה ונפגשה עם אנשי מפתח בתעשיית הוודקה, בחברת דיאג'ו וקרובי משפחה של סמירנוב עצמו שנשארו ברוסיה. הספר מלווה את מהלך חייו של פיוטר סמירנוב, החל מילדותו בכפר קטן ועד היותו לאיש החזק ביותר בתעשיית הוודקה העולמית, ספק רשמי של חצרות המלוכה האירופאיות.דרכו של סמירנוב שזורה בתהליכים שעברה החברה הרוסית בתקופת חייו, והצלחתו המטאורית היתה פרי מחשבה ותחכום רב. מכשולים רבים עמדו בפניו של האיש, והישרדותו המופלאה - אותה מינף להצלחה חסרת תקדים - הפכו אותו לאחד האנשים הנערצים ביותר ברוסיה.סמירנוב הצליח בפיקחותו להתגבר על מכשולים כמו האיסור על רישום סימן מסחרי ברוסיה של אותה תקופה, דרך תור הזהב של הוודקה בו ניסו כל מתחריו לפענח את סוד ההצלחה ולהכות בו, ועד ירידת קרנם של הקפיטליסטים, רדיפתם ואובדן כל אימפריית הוודקה אותה הקימו.בהמשך החמיר המצב עוד יותר כאשר המהפכה הקומוניסטית רדפה את בעלי ההון - בהם קפיטליסטים ידועים כמו משפחת סמירנוף - כלאה אותם והלאימה את מפעליהם ואת מרבית רכושם. אלה מהם שהצליחו להימלט בעור שיניהם עזבו את רוסיה והמשיכו לפתח את עסקיהם מחוץ למדינה. אגב, הימלשטיין עצמה עושה הקבלה בין רדיפת ההון לאחר המהפכה הקומוניסטית, לבין זו של פוטין בשנות התשעים.סמירנוב נולד כבן לאיכרים אשר עברו למוסקבה בשנת 1860. הוא ואחיו פתחו שם חנות סחר ליין מקומי ומיובא, וארבע שנים לאחר מכן הקימו מזקקה קטנה אשר ייצרה וודקה - אך לא וודקה ככל הוודקות רצה מר סמירנוב. ה"סמירנובסקאיה" שלו היתה אמורה להיות וודקה מיוחדת ואיכותית הרבה יותר משל שאר היצרנים שפעלו ברוסיה.סמירנוב היה אמנם חדש בתחום, אך כישורי הייצור והמחשבה היצירתית שלו הפכו אותו לקוסם של ממש. התנאים המסחריים די הקשו על החיים ועל העסקים ברוסיה של אמצע המאה ה-19, כאשר עד לשנת 1896 אסור היה אפילו לרשום סימן רשום. האדון סמירנוב בילה לילות שלמים במחשבות כיצד יוכל לבדל את הוודקה המעולה שלו משאר התחרות ואיך לעזאזל יצליח לגרום לביקוש מהקהל כך שהוודקה שלו תהפוך למותג.הוא השקיע רבות באיכות חומרי הגלם ובהסתרת מקורם מהמתחרים, היה הראשון בעולם לסנן את הוודקה במסנני פחם בכדי להגיע לזכות מלאה וצלילות מושכת עין, אך לא פחות חשובה בעיניו היתה פעילותו השיווקית כשאחת מהפעילויות המרשימות ביותר שלו היתה הדרך שלו לייצר ביקושים בברים במוסקבה.סמירנוב הסתובב בשכונות העניות ואסף תושבים אליו הביתה, שם אירח אותם כשהוא מגיש להם אוכל, יין וודקה סמירנוב, ובסיום הארוחה היה מצייד אותם במעט דמי כיס ושולח אותם לברים ברחבי העיר על-מנת שיבקשו וודקה סמירנוב. סמירנוב היה גם הראשון לפרסם וודקה בעיתונים ברוסיה.וודקה סמירנוף - רוחבבשנת 1870 כבר היו לסמירנוב כ-70 עובדים, רחוב בו הקים את אימפריית הוודקה שלו והצלחה אדירה. אך מנגד, התחרות לא עצרה ויצרני הוודקה הצליחו להגיע לאיכות דומה. סמירנוב שהבין זאת, ידע שהוא צריך להמשיך ולייצר לעצמו יתרון יחסי, וכך פנה לתחרויות ולתערוכות המסחר החשובות בעולם.בתחילה פנה לתערוכת וינה, בה זכה למדליית זהב, אחר-כך המשיך לפילדלפיה ומשם לפריז. הצלחתו היתה רבה והוודקה שלו זכתה במדליות זהב ובעיטורים לרוב - חלקם מופיעים עד היום על תווית הוודקה. בסוף המאה ה-19 כבר היה נפח הייצור של סמירנוב מעל 50 מיליון בקבוקים בשנה - מספר אסטרונומי לאותה תקופה.בתוך שש שנים עלה מחזור הייצור פי עשרה וסמירנוב מיודענו הפך לעשיר ונחשב במוסקבה ובהמשך ברוסיה כולה. אך הוא רצה יותר - הוא רצה להיות החשוב ביצרני הוודקה ברוסיה ולהגיע לחצר הצאר. לבסוף זכתה המשימה להצלחה בשנת 1886, לאחר שסמירנוב הפך לספק הוודקה הרשמי של הצאר וכך זכה בקרב הציבור הרוסי לכינוי מלך הוודקה.בכדי לחזק את מעמדו בקהילה, החל סמירנוב לתרום לנזקקים ולכנסיה, בעיקר בכדי שאלה לא יצטרפו לגל מתנגדי האלכוהול ברוסיה שעמדו בראשו הסופרים המפורסמים לב טולסטוי ואנטון צ'כוב. כן, גם הם הושפעו מגלי האנטי-אלכוהול בארצות-הברית של טרום תקופת היובש, וראו בצמצום השתייה נדבך חשוב במאבקם באלימות.המאבק אכן הצליח ובשנת 1901 הוציא הצאר, אשר הרגיש את רוחות התסיסה של הציבור שהגיעו לשיאם במהפכה הכושלת של 1905, צו המגביל את ייצור הוודקה ברוסיה. היה זה אמנם אחרי מותו של פיוטר האב, אותו העריך הצאר, אך ההחלטה גרמה לנזקים לכל יצרני הוודקה ובהם גם לחשובה במזקקות הוודקה שנוהלה על-ידי בניו של פיוטר.עם עליית השלטון הקומוניסטי החלו רדיפות אחר בעלי ההון הקפיטליסטים ובהם ולדימיר סמירנוב, בנו הצעיר של פיוטר. זה ברח לקונסטנטינופול והקים בה מחדש את תעשיית הוודקה המפוארת של סמירנוב. אך התקופה בטורקיה היתה קשה והגעגוע העז לחיק האצולה האירופאי דחף את סמירנוב ללבוב, לשם העתיק את פעילות המזקקה ומספר שנים לאחר מכן לפריז.בשנת 1924 החליף סמירנוב את כיתוב השם מהכיתוב הרוסי לכיתוב אותו יוכלו הצרפתים להגות ומאז שם החברה הוא SMIRNOFF. בהמשך המשבר הכלכלי הגדול מאלץ את סמירנוף למכור את החברה והיא נרכשת על-ידי חברה בשם הובלין שמרכז פעילותה בארצות-הברית הרואה את עתיד המשקאות האלכוהוליים בארצות-הברית של אחרי תקופת היובש ומאמינה כי משם יצמח השוק העיקרי של הוודקה.ההתחלה אינה קלה במיוחד והאמריקאים החשדנים אינם ששים לקבל את המשקה השקוף והניטרלי. גם מלחמת העולם השנייה לא הופכת את החיים לקלים יותר וסמירנוף משקיעה מאמץ שיווקי מיוחד בכדי לחדור אל הלב האמריקאי, עד שלבסוף, מחליטה סמירנוף בשנת 1963 להשתתף בסרט ד"ר נו של ג'יימס בונד. הסרט כידוע הפך להצלחה אדירה ועמו הצלחתה של וודקה סמירנוף בשוק האמריקאי.בשנת 1994 ייצרה סמירנוף את הסמירנוף בלאק - וודקת הסופר פרימיום הראשונה בעולם שזוקקה בזיקוק דודי, כמחווה לוודקה העילית של פיוטר סמירנוב ברוסיה. כיום סמירנוף היא הוודקה הנמכרת ביותר בעולם ובכל שנייה נמכרים בממוצע עשרה בקבוקי סמירנוף ברחבי העולם.