מועצת סנהדרינק התכנסה לטעימה חגיגית של יינות מתשעה בצירים מסדרת לימיטד אדישן של יקבי כרמל. היה ממלכתי...

"בדגל מוליכים בני אדם לאשר רוצים ואפילו לארץ היעודה. למען דגל הם חיים ומתים. זהו הדבר היחיד אשר למענו הם מוכנים למות בהמוניהם, אם מחנכים אותם לכך". את הטקסט הזה כתב בנימין זאב הרצל לברון הירש בשנת 1895, במכתב שנחשב לאחת הסקיצות הראשוניות לספר 'מדינת היהודים'. אותי הוא די מלחיץ...  גם בבצירים החמים יותר הוא שומר על גישה אירופית, מהסוג שהייתי שמח לפגוש כאן יותר... (צילום: רותם דרוב, יח"צ) גם המונח 'יינות דגל', גורם לי לתחושת אי-נוחות קלה. נכון, לא מדובר ביינות שאנשים חיים ומתים למענם, אבל טעמתי כבר כמה וכמה יינות 'דגל' שהוציאו לי את החשק לחיות. הצורך של היצרנים להעניק כמה שיתר תמורה עבור הסכומים שהם גובים עבור ה'דגלים' שלהם דוחפים אותם להבשלות גבוהות, תועפות עץ ובקבוקים שבמדינות מתוקנות היו נאסרים לשימוש באשמת משקל יתר ופגיעה באיכות הסביבה. ליינות הללו יש סיכויים לא רעים להתייצב על הפודיום בתחרויות יין. שופטים שטועמים מאות דוגמאות ביום, נוטים לייחס את הבעיטה שהם מקבלים מהם דווקא לאיכות הגבוהה. על השולחן זה סיפור אחר לגמרי. 'לימיטד אדישן' - יין הדגל של 'כרמל' - נולד בשנת 2002 מזנבות של הסדרה האזורית, קיבל את צורתו הסופית בבציר 2003 ושמר מאז על הרכב זנים די קבוע. השינויים העיקריים, פרט להצטרפותו של המלבק לסדרה בבציר 2008, היו מעבר לכרמים צפוניים וקרים יותר. הפטי ורדו למשל, שבתחילת הדרך הגיע מאזור בנימינה, עבר מאוחר יותר להרי יהודה ומשם עלה לגליל העליון. היין הזה, שהפעם זכינו לטעום תשעה בצירים שלו, הוא ההיפך המוחלט ממה שאפשר לצפות מיין דגל ישראלי ומיינות ישראליים באופן כללי. גם בבצירים החמים יותר הוא שומר על גישה אירופית, קרירה ולא מתלהמת, מהסוג שהייתי שמח לפגוש כאן יותר.   2003 ההרכב: 50% קברנה סוביניון, 33% פטי ורדו, 16% מרלו, 1% קברנה פרנק. הממצאים: יין מבוגר שמתנהג בהתאם לגילו. יש לו ריחות של עור, טבק ופירות יבשים והשפעה ניכרת של חשיפה לחמצן. בפה הוא לא מרגיש צעיר יותר. החמיצות נתרה גבוהה, אבל הפרי התעייף ונשאר קצת מאחור. יין שהתיישן בכבוד וייתכן שיש לפניו אפילו עוד כמה שנים.   2004 ההרכב: 65% קברנה סוביניון, 20% פטי ורדו, 15% מרלו. הממצאים: בציר 2004 היה אחד הטובים בעשור הקודם והיין הזה מייצג אותו נפלא. הצבע שלו כהה מאוד והריחות מפותחים ומרתקים: זפת, אדמה ופירות בשלים משולבים בריחות רעננים של עשבי תיבול. בפה מתגלה יין בעל מבנה אלגנטי ומוצק, חמיצות נהדרת וסיומת ארוכה ומורכבת. יין מרשים במיוחד שהזמן עשה לו רק טוב.   2005 ההרכב: 54% קברנה סוביניון, 20% פטי ורדו, 20% מרלו, 6% קברנה פרנק. הממצאים: ריחות בוגרים מאוד של שמרים, רוטב סויה, אדמה לחה, עור ומעט עשבי תיבול, כל אלה יוצרים רושם שהיין נמצא הרבה מעבר לשיאו, אבל הפה מספר סיפור שונה. המבנה מהודק, החמיצות טובה והסיומת ארוכה ומורכבת עם טעמי פרי בשל, עלים יבשים ובפעם הראשונה בטעימה - גם מעט טעמי קלייה.   2008 ההרכב: 58% קברנה סוביניון, 32% פטי ורדו, 2% מרלו, 4% קברנה פרנק, 4% מלבק. הממצאים: מה קרה ל-2006 ו-2007? ובכן, בבציר 2006 שלא היה מאוד מבריק, החליט ביקב לוותר על הלימיטד ומבציר 2007 לא נותר אפילו בקבוק אחד. את הקפיצה בזמן אפשר היה להרגיש מיד. היין היה קצת מלוכלך, עם ריחות של פרי בשל ומינרלים המלווים בלא מעט ריחות ירקרקים ועץ קלוי. למרות הנטייה לחבב את הקלילות שלו, התחושה הכללית היא שמשהו חסר.   2009 ההרכב: 54% קברנה סוביניון, 35% פטי ורדו, 4% מרלו, 4% קברנה פרנק, 3% מלבק. הממצאים: את הקפיצה בזמן, מעל שני בצירים אפשר היה להרגיש מיד, הודות לרעננות של היין ולנוכחות של החביות. אין ספק שהיין נושא את המטען הגנטי של המשפחה. הוא מאוזן להפליא, הרמוני, מהנה מאוד ומלא פוטנציאל בכל מה שקשור להתפתחות העתידית.   2010 ההרכב: 53% קברנה סוביניון, 26% פטי ורדו, 15% מרלו, 3% קברנה פרנק, 3% מלבק. הממצאים: יין צעיר, פרחוני ומלא חיים. ריחות הפרי הבשל, עשבי התיבול הרעננים והקלייה עדיין לא נסגרו על עצמם, אבל בואו דבר אתו עוד כמה שנים.   2011 ההרכב: 64% קברנה סוביניון, 27% פטי ורדו, 6% מרלו, 6% מלבק. הממצאים: אחד היינות ה'קרירים' ביותר בטעימה, עם ריחות של פרי טרי, עשבי תיבול ירקרקים ונגיעה של חבית קלויה. המבנה שלו מוצק, הטעמים מאוזנים מאוד והסיומת נעימה. אחד היינות הבולטים לטובה בטעימה.   2014 ההרכב: 55% קברנה סוביניון, 27% פטי ורדו, 6% קברנה פרנק, 12% מלבק. הממצאים: על הריחות של יינות בתהליך אני מעדיף לא להתעכב, פשוט כי אין לי שום דרך לדעת מה יקרה אתם בעתיד, אבל על-פי המבנה הנהדר שלו, האיזון והחמיצות המדויקת, אני מרשה לעצמי לשער שצפוי לנו עוד יין טוב מאוד.