שנים רבות לעגו לנו הגויים כשהתעקשנו לעשות פה יין מתוך אמונה שישראל היא חבל יין פורה וקדום. טל חוטינר ביקר ביקב המחקרי שבאוניברסיטת אריאל המשחזר גפנים קדומות מחרצני ענבים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בגתות עתיקות. ימותו הקנאים...

לפני כארבע שנים הוקם באוניברסיטת אריאל יקב יין מחקרי שמטרתו היא מחקר הגפן והיין. ביקב, שמורכב משני קונטיינרים, אפשר למצוא דמיג'אנים שונים המכילים יינות שהופקו מחלקות שונות ובהם בוחנים זנים שונים, רמות השקיה, רמות דישון צורות זמירה ובציר ועוד בדיקות ופרמטרים רבים. הכל נבדק ותוסס בכמויות קטנות ובמכלים קטנים על-מנת לעקוב אחרי כל שינוי אפשרי.

עד כה נאספו כ-200 זנים מהם הופק ה-DNA של הצמח עצמו (צילומים: יקב רמת-הגולן)
עד כה נאספו כ-200 זנים מהם הופק ה-DNA של הצמח עצמו (צילומים: יקב רמת-הגולן)
עד כה נאספו כ-200 זנים מהם הופק ה-DNA של הצמח עצמו (צילומים: יקב רמת-הגולן) ביקב מתבצעים מחקרים רבים אך לטעמי המעניין ביותר הוא הפרויקט בו הזדמן לי לקחת חלק החודש והוא מיפוי ואפיון זני הענבים המקומיים הארצישראלים. צוות חוקרים, בראשותו של ד"ר שיבי דרורי, תר את הארץ ואוסף דוגמאות שונות ומשונות של ענבים או חרצנים מגפני בר שגדלות פרא במקומות שונים בארץ. לעיתים אף משחזרים את הגפן מחרצני ענבים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בגתות עתיקות. עד כה נאספו כ-200 זנים מהם הופק ה-DNA של הצמח עצמו, 80 מתוכם כבר אופיינו כזנים אותנטיים השונים האחד מהשני, ול-30 מתוכם יש שמות כאשר 20 מתוכם מוכרים. זני הענבים נבדקים, מאופיינים ולאחר מכן נבחן הפוטנציאל שלהם לייצור יין ואגירת סוכר. לא מזמן אותרו גפנים באזור הכפר הצ'רקסי הנטוש רמטניה אשר בגולן. עוד זנים לא מוכרים התגלו בהרי ירושלים ואפילו באזור המדברי בין אילת לניצנה ליד הגבול עם מצריים. תגלית מעניינת במיוחד היא ענבים וחרצנים שהתגלו ב"עופל" - אותה גבעת מצודה הצמודה לקצהו הדרומי של הר הבית. ענבים אלו נמצאים בשלב זה בשחזור ובדיקה, והתקווה היא למצוא את הזן המקורי שממנו אולי הפיקו את היין ששתו בבית המקדש הסמוך, או בקיצור - איזה יין שתה דוד המלך והאם ענבים אלו מופו כבר במחקר זה. שני זנים שמופו, זוהו ואף הופק מהם יין הם שני זני ענבים לבנים בשם חמדאני וג'אנדאלי המוזכרים גם במקורות. בטעימה בה נכחתי יחד עם החוקרים וייננים מיקבים כמו תבור, ברקן, סגל, טפרברג ועמק האלה, ניסינו לאפיין את אופי הניחוחות והטעמים של זנים מקוריים ומקומיים אלו, ולהלן הרשמים: הג'נדאלי מתאפיין בעלה מפורץ, אשכול מאורך והוא קל להצללה בתהליך הפיכתו ליין. באף הזן מאוד פרחוני, הדרי ולימוני עם שילוב עשבי מעניין. בפה חמיצות טובה ונעימה עם קצת תפוח ירקרק ועדין. החמדאני מאופיין בעלה תמים ורגיל, אשכול רחב והוא נוטה להצהיב. באף מדובר בניחוחות טרופיים מאוד, קצת אפרסק... עם מינראליות או ניחוח אדמתי. בפה מתיקות שמזכירה אפילו תפוח אדום אפוי. ערבוב בין שני הזנים הללו עשוי היות מאוד מעניין ומאוזן. ללא ספק מדובר במחקר מרתק שבסופו, בואו נקווה, יהיו לנו זנים אסליים משלנו ונוכל לשתות יינות מקומיים מזנים מקומיים שהיו פה תמיד.