בתקופה האחרונה התחלתי לפתח מודעות תזונתית רבה: אני מקפידה על אכילה נכונה, שומרת על כושר גופני ובודקת כל מוצר בטרם אני מכניסה אותו הביתה. הייתי מעוניינת להבין כיצד אפשר לבחור לחם בריאות ללא תוספים?
“בבחירת לחם בריאות, מה שהכי חשוב בעיניי הוא להסתכל על רשימת הרכיבים ופחות על טבלת הערכים התזונתיים, כי במקרה הזה היא פחות משמעותית, הרי רוב הלחמים דומים מבחינת כמות הקלוריות והחלבונים שבהם. לחם בריאות צריך להכיל כארבעה רכיבים: קמח, מים, שמרים, מלח, ולפעמים יש אולי כפית אחת של סוכר בכיכר לחם שלמה. אם את מעוניינת לרכוש לחם בריאות ועל האריזה את רואה רשימת רכיבים ארוכה שיכולה להגיע גם ל20־30 מרכיבים, החל מחומרים משמרים, מעכבי חמצון ומשפרי אפייה ועד לכל מיני כימיקלים שלא אמורים להיות ברשימה, לא בטוח שהלחם הזה נמצא בקטגוריה של לחם בריאות".

"מעבר לכך, חשוב לי לציין שלחם בריא אמור להיות מיוצר מ־100% קמח מלא, ובמקרה הזה לא משנה אם יהיה עשוי מ־100% שיפון מלא, 100% כוסמין מלא או 100% חיטה מלאה – כל מה שחשוב בעת רכישת לחם בריאות הוא שהקמח שאיתו מכינים את הלחם יהיה מלא ב־100%, ואפשר לבדוק זאת לפי רשימת הרכיבים. אם שתי המילים הראשונות שמופיעות ברשימת המרכיבים על אריזת הלחם יהיו קמח חיטה כהה ורק אחר כך כתוב קמח חיטה מלא, זה אומר שיש יותר קמח חיטה כהה בלחם, וזה הרבה פחות טוב. לפעמים רשימת המרכיבים תהיה כתובה בצורה לא נוחה לקריאה, אבל כדאי להתאמץ ולקרוא בטרם קונים. בסופו של דבר אנחנו רוצים לאכול מזון שתורם לנו לבריאות ולא כזה שיש בו קמח מלא, אבל גם עוד הרבה חומרים אחרים שפחות מתאימים לנו".

אני בן 62 וסובל מסוכרת, כולסטרול ולחץ דם גבוה. איזה שינוי אני יכול לבצע בתזונה היומיומית שלי כדי לשפר את המדדים ולהרגיש טוב יותר?
“כדי להוריד את רמת לחץ הדם שלך, אתה צריך להימנע ממאכלים ומשקאות שמעלים אותו. אצל חלק מהאנשים, למשל, קפאין גורם לעלייה בלחץ הדם. ולכן, אם לצורך העניין אתה שותה כשלוש כוסות קפה ביום, כדאי שתמיר אותן במשקה אחר. בנוסף, הייתי ממליצה לך לעבור למוצרים דלי־מלח, להימנע מהוספת מלח למזון ולהוסיף יותר דגים לתפריט שלך. דגים עשירים בוויטמינים, במינרלים ובאומגה 3, ובהחלט יכולים להוסיף לתזונה שלך עוד ערכים. מעבר לכך, הייתי ממליצה לך להוסיף לתזונה שלך מעט אגוזי מלך לא קלויים, כוס יין אדום מדי פעם וכמובן, הדבר הכי חשוב הוא לבצע פעילות גופנית בצורה סדירה ועקבית".



האם יש ירקות שיותר בריא לאכול אותם לאחר בישול או אידוי?
“יש ירקות כאלה. אם תאכלי גזר חי, למשל, יהיה לקיבה שלך הרבה יותר קשה לעכל אותו כראוי ולא תצליחי לקבל ממנו את הערכים התזונתיים הרלוונטיים, אבל אם תבשלי או תאדי אותו, תוכלי ליהנות מכלל הערכים שהוא מסוגל להעניק לך, מה גם שהגזר עשיר בוויטמין A שאינו נעלם גם בעת חימום המזון. גם העגבניות נכנסות לקטגוריה, וזאת משום שיש בהן חומר נוגד חמצון שנקרא ליקופן שהופך להיות זמין לגוף דווקא לאחר בישול".

קראתי שמומלץ להוסיף זרעי צ’יה לתזונה היומית כי הם בעלי ערך תזונתי גבוה ומועילים לבריאות. אני מעוניינת להתחיל לצרוך זרעי צ’יה על בסיס יומיומי, אבל אינני מבינה כיצד הם נחשבים לבריאים אם הם לא נספגים במערכות הגוף כראוי.
“ישנם הרבה מאוד מזונות שאינם מתעכלים במלואם בגופנו. לדוגמה, אם את אוכלת שומשום ומפזרת מעט ממנו בסלט או בדייסה, דעי שהוא לא נלעס היטב ויוצא בחלקו כמו שהוא נכנס. הרבה מאכלים שאנחנו לא לועסים טוב ויש להם קליפות, או שהם באמת קטנים מדי, לא מתעכלים עד הסוף ויוצאים ממערכת העיכול בדיוק כמו שהם נכנסים. ועדיין, אנחנו לא באמת יכולים לדעת כמה ויטמינים ומינרלים נספגים מאותם המזונות, ואחת הדרכים לוודא שמלוא הוויטמינים והמינרלים יצליחו להיספג במערכת העיכול היא פשוט לטחון אותם, ולכן רצוי שתטחני את זרעי הצ’יה. חשוב לציין שיש פה עוד עניין שצריך להביא בחשבון בטרם את מבצעת את פעולת הטחינה – כשאנחנו טוחנים חלק מהמזונות, הם עלולים להתחמצן אם מחכים הרבה זמן עד שמשתמשים בהם. הייתי ממליצה לך לטחון מעט זרעי צ’יה בכל בוקר, ואם אין לך זמן, עדיף לאכול אותם כפי שהם".

עריכה מטעם 103FM: עדן בן ארי