לפני כשנתיים החלטתי לצאת לדרך חדשה ולהפוך לעצמאית. פתחתי עסק להפעלות לילדים בימי הולדת, נתתי את כל כולי ואף הרחבתי את שירותיי והענקתי ללקוחותיי צילומי סטודיו מיוחדים. העניין הוא שאני מרגישה בחודשיים האחרונים שאני תקועה במקום. אני חווה קשיים אף שמיתגתי את העסק והקמתי אתר ועמוד פייסבוק. כיצד אוכל לחשוף את העסק שלי לקהל הרחב ולהתקדם?



"עצמאי שלא ממציא את עצמו מחדש סופו להפוך להיסטוריה, להיות לא רלוונטי ולחוות קשיים ביצירת לקוחות חדשים. אנחנו חייבים להיות עם האצבע על הדופק כל הזמן, לבדוק מה חדש בשוק ובהתאם לכך לצעוד ולהתפתח. אם תשימי לב, תראי שאתרי האינטרנט והרשתות החברתיות הם חשובים, אבל חייבים להרחיב את יכולת ההגעה ללקוחות פוטנציאליים. תבחני את הנושא מחדש ותגלי כי מרבית הגלישות באינטרנט היום מתבצעות באמצעות אפליקציות. אפילו כדי לחפש משהו באינטרנט אנחנו לא נכנסים לדפדפן בבית, אלא לאפליקציה בסלולרי שלנו. לכן, הייתי ממליץ לך למצוא פלטפורמה מתאימה עבורך ליצירת אפליקציה משלך לעסק, חינמית ובעלות חודשית נמוכה עבורך - ודרכה תוכלי לבנות לעצמך רשימת תפוצה. אותם אנשים שיורידו את האפליקציה יקבלו ממך עדכונים ראשונים על מבצעים שמיועדים רק עבורם, ומידע בעל ערך שרלוונטי לתחום שלך ויכול לייצר עניין אצל הלקוחות - החל מסוגי מסיבות יום הולדת ועד לשיתופי פעולה עם עסקים נוספים שנותנים שירות נלווה, דוגמת עסק של עיצוב עוגות יום הולדת. עצה נוספת: אל תבצעי פרסום פסיבי אלא פרסום אקטיבי. צרי קהילה של 300 איש ותפעלי בתוך הקהל הזה, ובהדרגה תראי כיצד הוא מתרחב".



אהיה בקרוב בן 30 ואני בעל תואר ראשון. אני מתעניין בעבודה בשיווק בחברות פרסום במדיה. בחצי השנה האחרונה משהו מתפקשש בראיונות העבודה שלי: יש לי ביטחון עצמי, אני יודע מה אני עושה ומאמין במה שאני עושה, אבל בראיון אני קופא. שואלים אותי שאלות, ולמרות שאני מתכונן מראש, אני לא מצליח לענות עליהן. מה עלי לעשות?


"מדובר בתופעה ידועה. כשהפחד מכישלון מתעורר, אנחנו מתחילים לתפקד באופן שונה מאיך שתפקדנו בדרך כלל. אני יכול לתת לך דוגמה חיה מעולם הכדורגל: שחקן בעל שם עולמי כמו מסי לא יפספס פנדל אחד באימון, אבל לעתים, ברגע האמת, למרות היכולות שלו, הוא עתיד לפספס וכך גם עוד שחקנים גדולים. כאשר בדקו את התופעה גילו כי באימונים, החלק במוח שאחראי על הבעיטה הוא החלק שמבצע את הפעולה באופן אוטומטי, ואילו במהלך משחק, כאשר השחקן לחוץ, החלק במוח שבעט את הכדור היה חלק שונה לחלוטין מזה שבאימון. מכך אפשר ללמוד שכל הניסיון שיש לשחקן אינו רלוונטי כאשר השחקן לחוץ. במקרה שלך, אתה מתאר נבואה שמגשימה את עצמה - בדיוק כמו שמבקשים ממך לא לראות לימון צהוב ואתה מנסה ומתאמץ לא לראות, אבל ככל שאתה מנסה יותר, מה שתראה זה לימון צהוב".





"כך גם כשאתה נכנס לראיון עבודה חדש, אתה נזכר באופן אוטומטי בראיונות הקודמים שלך ומרגיש את אותן החוויות הקשות שחווית, ובכך משמר את תחושת הכישלון המקצועי שאתה חווה. כדי שתגיע למעמד ראיון העבודה ללא לחץ, אני ממליץ לך לוותר על הצורך להגיע מוכן. במקום זה, תחליט להתאמן על ‘הקשבה נקייה’: תגיע למקום, תציג את עצמך ותגיד להם שישאלו אותך כל מה שירצו לדעת, כי הגעת לספק להם מידע. ואז, תזוז אחורה עם הגב, קח נשימה ותקשיב, פשוט תקשיב. אם תבין שאין לך מה לאבד, תיקח נשימה עמוקה ותרגיע את עצמך, תוכל למצוא עבודה בקלות ובפשטות. כשישאלו אותך שאלות דוגמת ‘מדוע אתה חושב שצריך לקבל אדם כמוך לעבודה?’, אתה לא צריך לרוץ ולחשוב על התשובה הנכונה, קח אוויר ותענה תשובה אותנטית. זכור שהמראיין לא רוצה שתגיד לו מה חסר לו במשרד, הוא רוצה להכיר אותך. אתה מכיר את עצמך הכי טוב, ולכן אל תענה מה שאתה חושב שרוצים לשמוע. תהיה פשוט, אל תשתמש במילים גדולות, אל תנסה להרשים, המראיין יתרשם ממך אם תהיה אותנטי ומחובר לעצמך. מראיין ירגיש מתי אתה אומר את מה שהוא רוצה לשמוע ומתי אתה אמיתי ולא מנסה להרשים. בהצלחה". 



עריכה: עדן בן ארי