לא קל להחליט מה הדבר המרתק ביותר ביצרנית המכוניות החשמליות טסלה מוטורס האמריקאית. האם זו האהדה הציבורית והתקשורתית העצומה שלה היא זוכה בשנים האחרונות? האם אלה המכוניות עצמן – מכוניות ספורט אקזוטיות, יקרות ובעלות ביצועים תיאורטיים מרשימים ביותר? האם אלה שיטות השיווק המתריסות ואולי גם פורצות הדרך? או שבכלל צריך להתמקד בחשש הסביר מאוד שבעוד לא הרבה שנים יהיה מדובר בזיכרון רחוק של עוד סטארט־אפ מבטיח שהתפוגג ונעלם?



בימים האחרונים חשפה טסלה את דגם X שלה, וכמו לא מעט דברים אחרים הקשורים בחברה הזאת, גם השקתו של זה התעכבה חודשים רבים, אפילו שנים, יחסית להבטחות הראשוניות. אומנם אסור לשפוט לחומרה חברה קטנה – אבסולוטית – המתמודדת עם אחת התעשיות המפותחות והחזקות בעולם תוך שהיא מגייסת כספים במודל יזמי קלאסי, אבל יש משהו מטריד בעיכובים הללו, ודאי עבור מי שחוו על בשרם את התרסקותה המבישה של חברת בטר פלייס הישראלית.



דלתות "כנפי בז"



לרגל השקת הדגם החדש, השלישי בהיסטוריה של החברה והשני במגוון דגמיה הנוכחיים, יש לחגוג את הולדתו ולשבח את חדשנותו.



דגם X החדש הוא קרוס־אובר יוקרתי ובהחלט יקר – אף שהחברה לא פרסמה מחיר רשמי, נראה שכדי לקנות אותו צריך לבצע העברה בנקאית על סך 130 או 140 אלף דולר, בהתאם לדגם המדויק – וזהו מחירה של המכונית בארצות הברית לפני מסים (בארץ אי אפשר למכור אותה מפני שמשרד התחבורה מתנגד לייבוא של מכוניות שאין להן יבואן רשמי בארץ, ואילו אנשי טסלה לא מאמינים ביבואנים אלא רק במכירה ישירה). אגב, אפשר גם לשלם בפייפאל, חברה נוספת שבהקמתה היה מעורב אילון מאסק, יזם ההייטק ובעל השליטה בחברת טסלה.



כדי להיכנס לרשימת ההמתנה, צריך להעביר מקדמה על סך 5,000 דולר, אבל מי שמעביר מקדמה על סך 40 אלף דולר, יקודם לתחילת תור הממתינים. האחרונים בתור צפויים לקבל את מכוניתם מתישהו במהלך 2016 או אף מאוחר יותר (גם זאת בהנחה שטסלה תצליח להתמודד עם הייצור הסדרתי של המכונית).



בינתיים יוכלו הממתינים להתענג על דלתות כנפי הבז הייחודיות של דגם X, שמספרות במידה רבה את עיקר הסיפור של טסלה.



בהיסטוריה של תעשיית הרכב היו כמה יצרנים שניסו את הקונספט של דלתות שנפתחות כלפי מעלה – המכונית המפורסמת ביותר מבין אלה היא SL המרהיבה של מרצדס, אבל הרעיון הזה לא עבד בייצור סדרתי, בעיקר בגלל בעיות בתחומי השימושיות, האטימה מפני מים, רוח ורעש, ועלויות ייצור. טסלה, שמוכרת מכונית ב־130 אלף דולר ובסדרות ייצור קטנות, יכולה להרשות לעצמה להשתמש ברעיון הזה בדרך היצירתית והמורכבת ביותר טכנולוגית, במיוחד נוכח העובדה שמדובר בסדרת ייצור קטנה (יחסית להיקפי הייצור המקובלים בתעשייה).



ואומנם דלתות הבז של דגם X – בחלק האחורי של הרכב – הן יצירה הנדסית מתוחכמת, הכוללת שני צירים, מנגנוני הפעלה וסדרה של חיישנים אשר מודדים את המרחק בין המכונית לבין אובייקטים אחרים מצדדיה ומעליה, כדי למנוע מצב שבו אחת הדלתות הנפתחות פוגעת בדבר מה בסביבתה.



התחכום מועיל בכך שהדלתות לא נפתחות למעשה לצדדים, אלא ראשית כל למעלה, ולכן, כך טוענים אנשי טסלה, הן זקוקות אפילו לפחות מרווח מצדי המכונית מאשר כמה מן המיניוואנים בעלי דלתות הזזה. היות שדגם X מיועד לשבעה נוסעים, הרי שהיתרון השימושי של דלתות כאלה נובע מקלות הכניסה והיציאה לשורות המושבים השנייה והשלישית, ומן האפשרות להניח בקלות מושבי תינוק ואת הפעוטות בתוכם. מצד שני, אותם הורים – שחייבים להיות בעלי אמצעים, כי כאמור מחיר המכונית גבוה מאוד – יוכלו לשעשע את הילדים שלהם עם תאוצה עוצרת נשימה, שעולה מ־0 ל־100 תוך כ־3.2 שניות.




הציב יעד של מכירת כחצי מיליון מכוניות בשנה עד 2020. מאסק. צילום: רויטרס



לא רק ליושבים מאחור מובטח פינוק: גם הנהג והנוסע לצדו ייהנו מגימיק ששום יצרנית רכב אחרת אינה מציעה - דלתות שמנחשות את מי שמתקרב אליהן ונפתחות בעצמן לקראתו. וזה לא הכל: לדברי מאסק, דגם X הוא הקרוס־אובר הבטוח ביותר בעולם, עם תוצאה של 6.5 מתוך 5 כוכבים במבחני הריסוק האמריקאיים, ועם צפי לציון הבטיחות המרבי גם במבחני הריסוק של פרויקט Euro NCAP. ציון זה, לדבריו, הושג מפני שמלפנים אין מנוע, ואילו נפח המרכב שם סופג את האנרגיה בעת התנגשות.



בנוסף, המכונית מצוידת בכל מערכות הבטיחות והסיוע לנהג, ובהן: מצלמה קדמית, רדאר, מערכת למניעת התנגשות, מערכת התראה מפני התנגשות צד וחיישנים אולטרה־סוניים ל־360 מעלות סביב הרכב.



אחת מהחוזקות של טסלה, בהיותה חברת טכנולוגיה מתקדמת, היא החיבוריות והקישוריות המאפשרות לה לעדכן מרחוק את התוכנות במכונית (לא נרחיב על מערכת הבידור המושקעת ועל מסך המגע העצום בגודל 17 אינץ' שבמרכזה) – ולדברי אנשי החברה, כל המערכות הטכנולוגיות המותקנות בה הופכות אותה למעשה למכונית מוכנה לנהיגה אוטונומית. אפרופו, מאסק עצמו אמר לא מזמן שבעתיד כל המכוניות החדשות בעולם יהיו אוטונומיות ועל אנשים ייאסר לנהוג.



דגם X גם מציע פתרונות אחסון ייחודיים מתחת למושבים, וכמו דגמי טסלה האחרים, גם כאן הביצועים מרשימים: מנוע חשמלי קדמי מספק 259 כ”ס, מנוע אחורי מספק 503 כ”ס, וההספק המשולב של שניהם מייצר 762 כ”ס, המזניקים את המכונית כאמור ל־100 קמ”ש תוך 3.2 שניות ולמהירות מרבית של 250 קמ”ש.



החשש הגדול ביותר של כל מי שחושב על מכונית חשמלית הוא כמובן “חרדת הטווח”, אבל מכיוון שמדובר בחברה שהנכס העיקרי שלה הוא טכנולוגיית סוללות שפיתחה, אין מה לחשוש בעניין זה: טווח הנסיעה המוצהר של X הוא 400 קילומטרים בין טעינות.


בין הגימיקים של X יש גם מערכת חזקה במיוחד לסינון האוויר, שלדברי מאסק, מציעה “אוויר נקי באיכות של חדר ניתוח ללא כל קשר למצב האוויר בסביבה”, ואפילו מצב התגוננות מפני לוחמה כימית וביולוגית (שבו מייצרת המכונית עודף לחץ אוויר בתוך תא הנוסעים כדי למנוע חדירת אוויר מזוהם פנימה).



צל"ש או טר"ש



האקסיומה המקובלת כיום בתעשיית הרכב היא שיצרנית של מכוניות עממיות חייבת לייצר לכל הפחות חמישה־שבעה מיליון מכוניות בשנה כדי לשרוד ולהרוויח, ויש שמדברים אפילו על עשרה מיליון יחידות. אומנם המספרים הללו לא חלים על יצרניות יוקרה, שמרוויחות הרבה יותר כסף על כל מכונית שהן מוכרות, אבל בימינו גם רוב יצרניות היוקרה שייכות ליצרניות מסה, ומלבד זאת – עלויות הייצור של מכוניות חשמליות גבוהות יותר בגלל עלות הסוללות.



טסלה, בכל שנות קיומה, ייצרה לא יותר מ־100 אלף מכוניות, והיעד שהציב מאסק – מכירת כחצי מיליון מכוניות בשנה עד שנת 2020 – לא נראה ריאלי כל כך כרגע. פריצת דרך תתאפשר אולי בשנת 2017, אם וכאשר תתחיל טסלה את הייצור של דגם שלישי, עממי יותר (שבמקור היה אמור להיקרא E, אבל מרצדס כבר תפסה את האות הזאת), עם תג מחיר של 35 אלף דולר, וגם כאן לוחות הזמנים לא נראים ריאליים.



העניין הוא שאם יש לטסלה סיכוי אמיתי להצליח ולשגשג, הוא לא יגיע ממכירת מכוניות – שם אין לה אפשרות ריאלית להגיע לנפחי ייצור תחרותיים. הטכנולוגיה המשמעותית יותר שאיתה מתקדמת החברה הזאת היא בתחום הסוללות המתוחכמות, ובגזרה זו היא תוכל בעתיד להציע את מרכולתה לכל מי שיחפוץ לייצר מכוניות חשמליות, היברידיות או היברידיות נטענות, וגם מכוניות שיונעו בהנעה מימנית.



היות שכל יצרניות היוקרה האחרות מתחילות לסגור פערים בתחום מכוניות הפרימיום החשמליות, ומן העבר האחר גם אפל וגם גוגל מסתערות על תעשיית הרכב מן הכיוון האינטרנטי/סלולרי – הרי שמרחב המחיה של טסלה מצטמצם ונעלם.



חמש או עשר שנים מהיום סביר שטסלה תהיה חברת טכנולוגיה שמייצרת סוללות עבור יצרנים אחרים, או שהיא תהיה חטיבה ששייכת ליצרנית רכב גדולה אחרת (או לגוגל או אפל). בינתיים אין סיבה שלא נתענג על דלתות הבז של דגם X ועל האישיות הכריזמטית של אלון מאסק.