לא צריך להיות מומחה למשפט בינלאומי כדי לדעת על החוק האמריקאי דבר אחד ברור: אתה ממש לא רוצה להסתבך אתו, אבל מה קורה כאשר החוק משתנה ומבלבל לא רק את מי שבוחן אותו מבחוץ אלא גם את מי שאמונים על אכיפתו מתוך המערכת? קחו למשל את נושא הקנביס: כחצי מאה אחרי שהכריז הנשיא ניקסון שהמריחואנה היא האיום הגדול ביותר על עתידה של אמריקה, פועלים כוחות אכיפת החוק בקליפורניה למשל, כדי לסייע לסוחרים בקנביס על פי חוק במלחמתם מול מי שעושים בדיוק את אותו הדבר רק מבלי שיהיה להם רישיון... מבולבלים? ובכן – לא רק אתם.



מערכת המשפט, מטבעה, נשענת על תקדימים: הדבר הראשון שעושה שופט בטרם יכריע במשפט כלשהו - ולאחר ששמע את טענות הצדדים - יהיה לבדוק כיצד פסקו שופטים בסוגיות דומות בעבר, אבל מה קורה בעידן של שינויים שבו פסיקות העבר כבר אינן רלוונטיות?



בניסיון לעשות קצת סדר ולהבין מי נגד מי בחוקי הקנביס המשתנים בארצות הברית, אני נפגש עם עו"ד אסף גילר, מנכ"ל משותף ושותף בחברת "אקולנד גרופ" שמשקיעה בסחר חוקי בקנביס בקליפורניה וכפועל יוצא מכך, שותפה לקביעת לא מעט תקדימים בתחום.



המדינה נגד הפדרציה


כדי להתחיל להבין את החקיקה החדשה בחלק ממדינות ארצות הברית ומשמעותה, יש להבין תחילה את המתח שמתקיים בין חוקים פדרליים לחוקי המדינות השונות. למתבוננים מהצד, נראית לעיתים ארצות הברית כמקשה אחת, אבל צריך לזכור שארצות הברית, כשמה כן היא, אוסף של מדינות שלכל אחת חוקים משלה. אם בישראל למשל מיועדים חוקי העזר העירוניים לקבוע שעות מנוחה, מדיניות חניה, תחבורה ציבורית או לכל היותר פתיחה של מרכול בשבת, הרי שבארצות הברית נוגעת מערכת החוקים של כל מדינה כמעט בכל תחומי החיים: מעשה שכלל אינו עבירה במדינה אחת, יכול לשלוח לשנים של מאסר במדינה אחרת – ויש כמובן גם את החוק הפדרלי שלפעמים יש בסמכותו לגבור על חוקי המדינה ולפעמים הוא נסוג מפניהם. 



מבולבלים? לא רק אתם - הנה למשל תחום הקנביס: החוק הפדרלי עדיין רואה בקנביס בבחינת סם לא חוקי. הוא אסור לשימוש, קל וחומר לגידול, הפצה ומסחר. למרות זאת, מדינות שונות בארצות הברית עברו לגליזציה מוחלטת, כלומר – לא רק שמותר לצרוך קנביס לכל מטרה שההיא בשטחן, מותר גם לגדל אותו ולסחור בו. מדינות אחרות לעומתן הכשירו שימוש וסחר בקנביס למטרות רפואיות ואחרות הותירו אותו מחוץ לחוק אמנם, אבל נוקטות במדיניות של אי-הפללה כלפי משתמשים...



מבחינה תיאורטית יכולים סוכני הבולשת הפדרלית (FBI) לפשוט על מגדלי קנביס בקליפורניה (למה תיאורטית? כיוון שקיים צו נשיאותי שמורה לא לאכוף את החוק הפדרלי בתחומי מדינות שהכריעו בעד לגליזציה), אבל ברגע שיובאו המגדלים בפני שופט הם ישוחררו לאלתר, כיוון שלא עברו על חוקי מדינת קליפורניה שלפיהם שופטים בתי המשפט. 


חנות חוקית למכירת קנביס ומוצריו, סן פרנסיסקו
חנות חוקית למכירת קנביס ומוצריו, סן פרנסיסקו


עכשיו ניקח מצב פחות היפותטי, למשל חברה שעוסקת בגידול ובסחר בקנביס ברישיון ועל פי חוק בקליפורניה ובוושינגטון די.סי, שתי מדינות בהן קיימת לגליזציה. היא פועלת כחוק בשתי המדינות, אבל לא יכולה לשנע סחורות ביניהן כיוון שהגבול בין המדינות השונות נתון בידי הרשות הפדרלית...



לנתון המוזר הזה יש השלכות לא רק לגבי מעבר של סחורות, אלא גם על שאלות כמו: מה עושים בנק או חברת ביטוח שיש להם סניפים בכמה מדינות של ארצות הברית ורוצים לעבוד עם יזמים בתחום הקנביס החוקי במדינה אחת, אך האסור במדינה אחרת?



רגע לפני קוקה קולה


עו"ד גילר מסביר שחוסר הבהירות המסוים דווקא מספק הזדמנות נדירה למשקיעים: "נראה שהכיוון שאליו הולך שוק הקנביס החוקי בארצות הברית הוא די ברור. לגליזציה חלקית או מלאה היא תהליך שקורה כבר בלא מעט מדינות וצפוי להתרחב עם הזמן. העניין הוא שכל עוד קיים מתח בינו ובין השוק הפדרלי, תאגידים גדולים ומשקיעים מוסדיים נמצאים עדיין על הגדר. העובדה שהם חייבים לחכות לחוק הפדרלי משאירה את התחום פתוח למשקיעים קטנים ופרטיים. במילים אחרות: ככל הנראה יבוא יום ובו גופים גדולים שירצו להיכנס לתחום ולפעול בו כחוק, יצטרכו לרכוש את הזיכיונות מידי אלה שמחזיקים בהם כיום".



עו"ד גילר כנראה צודק: נדירים התחומים שבהם יכול אדם שיש בידיו סכום לא גדול להשקעה, להיות חלק מענף שצפוי רק לגדול. הזדמנויות שכאלה, על פי רוב, שמורות לשחקנים הגדולים עם הכסף הגדול. דווקא המצב החוקי שמונע מהם להישאר מחוץ למשחק כרגע, מספק הזדמנות למשקיעים צנועים יותר. במילים אחרות – אפשר שבעוד לא המון שנים, כשסוכר וצבעי מאכל ייחשבו מסוכנים יותר לבריאות הציבור מאשר קנביס, ירצה תאגיד ענק של משקאות קלים להתרחב לתחום הלוהט הזה – ואז יגלה שכדי להפוך לשחקן דומיננטי בו, עליו להציע הצעה נדיבה במיוחד למי שאוחזים במספר הרישיונות המוגבל לגידול, הפצה, סחר - וכל הקשור לפעילות בענף.



תחרות לא חוקית


"קרוב ל-75% מהרישיונות בתחום במדינת קליפורניה עדיין לא הונפקו" מספר עו"ד גילר ומוסיף: "מי שרוכש אותם הם יזמים קטנים יחסית – וכשיבואו השחקנים הגדולים, אנחנו נהיה שם עם רישיונות שלא ניתנים לרכישה אלא מבעליהם".



עד שזה יקרה, מתמודדים המשקיעים בתחום עם הגידול והסחר הלא חוקיים, כשתחום הקנביס שהיה נתון במשך שנים בידי גורמים שנאלצו לפעול מתחת לפני השטח, ממשיך לפעול במרץ: המדיניות הליברלית של רשויות החוק בקליפורניה בתחום הקנביס, גרמה לכך שלא רק שיש במדינה שדות לא חוקיים רבים, יש בה גם מערכת הפצה שפעלה כמעט באין מפריע במשך שנים ומתהדרת בחנויות שבהם נמכר קנביס לא חוקי וזול.



מול הפעילות המסורתית הזאת נמצאים היזמים החדשים, אלה שאוחזים ברישיונות כחוק ומחוייבים בתשלומי מיסים למדינה. ברור שלמי שצריך להעסיק עובדים בשכר הולם, להצמיד שבב מחשב לכל שתיל כדי לאפשר פיקוח, לעמוד בסטנדרטים שמכתיבות בדיקות איכות קפדניות – וכמובן – לשלם מיסים, אין יכולת להתחרות במחירים של סוחרי הקנביס הלא חוקי. עבור מדינת קליפורניה נוצר מצב ביזארי: כדי להפוך את התחום לחוקי (וליהנות מההכנסות הגדולות הקשורות בו), היא חייבת לעשות מה שלא עשתה (כמעט) בתקופה שבה היה הקנביס מחוץ לחוק - ולהילחם בסחר הלא חוקי...



עו"ד גילר: "בגלל שהיום רק כאחוז אחד מהסחר בקנביס הוא חוקי, נוצר מצב שבו 99% מהשוק הפכו מסחר שאולי אינו חוקי אך לא מזיק, לסחר שפירושו הפסד כלכלי למדינה. לכן אנו רואים סוחרים רבים שפעלו עד כה בתחום הלא חוקי, פועלים כדי לרכוש זיכיונות חוקיים, מתוך הבנה שהצעד הבא של המדינה הוא הכבדה של האכיפה בתחום". 



את הרישיונות בבקשה


עו"ד גילר: "בארצות הברית בסופו של דבר האינטרס הכלכלי הוא שקובע את הכיוון. נכון שהתחום היום בחיתוליו, אבל בקליפורניה הוקמה רשות שמטרתה להביא עד לשנת 2023, לצמצום ניכר של הסחר הלא חוקי בקנביס. מי שמכיר את האמריקאים יודע שהם מתכוונים לעמוד ביעד: כבר היום רואים מסוקים משטרתיים באוויר שחושפים שדות לא חוקיים או פקחים שפועלים בערים נגד חנויות לממכר קנביס לא חוקי".



אם אכן תתגשם התחזית הזאת, הרי שברגע שבו יוסרו חלק מהחסמים הפדרליים, אפשר בהחלט שחברות ענק יזנקו למגרש הזה ויבקשו לעצמן נתח מההזדמנות העסקית הגדולה הזאת. ואז, כמו שאמר עו"ד גילר: "אנחנו נהיה שם עם הרישיונות".