בשבוע שעבר דגמנו כאן את האירועים הכלכליים המביכים של 2016. אבל 2017 צריכה להתחיל במידה לא מבוטלת של אופטימיות, ולאו דווקא בגלל התקציב החדש, שעיקרו מלאכת גזברות מיומנת ותקוותו העיקרית היא האינרציה: המשכיות ללא שינוי כיוון. אבל מותר לקוות שלפחות חלק מהמכות שניחתו עלינו בשנים האחרונות יהפכו לנחלת העבר, או במילים אחרות, שכמה מהבטחות הבחירות האחרונות יקוימו.

הוזלת מחירי הדירות

המטרה: חיסול מחסור של כ־70 אלף דירות, הגורם לעלייה מתמשכת במחירים.
הסיכוי שזה יקרה השנה: נמוך.



הממשלה כשלה במשימה העיקרית - הגברת קצב הבנייה למגורים. תוכנית הדגל "מחיר למשתכן" התגלתה כתרגיל ביחסי ציבור שפגע בכלל רוכשי הדירות והיטיב עם מספר זניח של זכאים. נוכח הכישלון ביעד העיקרי פעלה הממשלה נגד המשקיעים בדירות, בהנחה שהם גורם משמעותי בביקושי היתר. משקיעים רבים יצאו מהשוק ומכרו דירות, אך קצב עליית המחירים לא השתנה.

הנחה נוספת היא שעליית הריבית תשנה את המגמה. נגידת בנק ישראל קרנית פלוג אינה צופה עליית ריבית משמעותית, וגם אם תעלה הריבית, קשה להעריך את השפעתה. המחסור בדירות מגורים גדול, והביקוש לא יקטן משמעותית כתוצאה מהסטת הביקוש מצד המשקיעים. עליית הריבית עשויה להשפיע דווקא על רוכשי הדירות למגורים, שיידרשו להחזרים גדולים יותר על המשכנתה. במילים אחרות: נתח גדול יותר ממחיר הדירה יעבור מהקבלנים לבנקים, ומרבית רוכשי הדירות לא ירגישו בהקלה.

רפורמה בחברת החשמל

המטרה: התייעלות שתחסוך לצרכני החשמל מאות מיליוני שקלים בשנה.
האמצעי העיקרי: ארגון מחדש של מערכי הייצור, ההולכה והחלוקה של החשמל, ופיטורים של אלפי עובדים מיותרים.
הסיכוי שזה יקרה השנה: 50%.

יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת איתן כבל כבר אמר שנמאס לו, והוא ידאג שהפעם זה יקרה. אבל כבל לא באמת קובע. עובדי חברת החשמל הם כוח פוליטי חזק בשתי המפלגות, והם מצליחים כבר 20 שנה לדחות את הרפורמות שנועדו לעשות סדר ולהעביר את השליטה במונופול החשמל מידיהם של העובדים להנהלת החברה. הם הביסו ללא תנאי גם שרים חזקים משר האוצר משה כחלון ושר האנרגיה יובל שטייניץ, וגם ראשי ממשלה נחושים מבנימין נתניהו.

לאחרונה טוען שטייניץ שהוא קרוב להסדר מוסכם, ומעורבותו הפעילה של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן מבשרת טובות. תאריך היעד הוא נובמבר 2017: עד אז אמורים הצדדים להציג רפורמה מוסכמת שתורגש בעתיד גם בחשבון החשמל. אחרת, מאיים כבל, לא יחודש רישיון ההפעלה של חברת החשמל. הבעיה היא שהאקדח של כבל ריק מכדורים: איש אינו מעלה על דעתו שהכנסת תחליט להפסיק את פעילותה של חברת החשמל.

תחרות בבנקאות

המטרה: תחרות שתוזיל את האשראי ושירותי הבנקאות לציבור הרחב.
האמצעי: הקלות ליזמי אשראי ופיצול חברות האשראי מהבנקים הגדולים.
הסיכוי שזה יקרה השנה: טוב במגזר העסקים הקטנים, אפסי במשקי הבית.

דווקא כאן נרשמה תזוזה מסוימת בשנה החולפת: ועדת הרפורמות בראשות אלי כהן התמקדה בעיקר בהסרת חסמים והרחבת התחרות בשירותים הבנקאיים. גולת הכותרת של הוועדה הייתה חקיקה המחייבת את הבנקים הגדולים להיפרד מחברות כרטיסי האשראי, על מנת שאלה יוכלו להתחרות באופן חופשי בכל שירותי האשראי לציבור הרחב.

הוועדה קידמה שינויים חשובים בתחום הרגולציה על שוק ההון, ושחררה מגבלות מיושנות החלות על חברות פרטיות המתמחות בעיקר באשראי לעסקים קטנים, שחלקם כבר חשים את העניין הגובר של הבנקים וחברות האשראי בענף. אבל משקי הבית אינם צפויים לחוש בשינוי.

הבנקאות הישראלית אינה סובלת ממחסור במתחרים. יש בישראל לא פחות מ־16 בנקים, עוד לפני הרפורמה הפיננסית. היעדר התחרות בתחום משקי הבית נגרם בשל מחסור בתשתיות שיאפשרו תחרות כזו. בעיית התשתיות נדונה אומנם בוועדה ובדוחות שהוצגו בפניה, אבל לא נמצא להן בשלב זה פתרון.

הגדלת התשואה על החיסכון הפנסיוני

המטרה: הקטנת חלקן של חברות הניהול בפנסיה של החוסכים.
האמצעי: מכרז ממשלתי על מעמד של "קרנות ברירת המחדל", המציעות עמלות נמוכות במיוחד.
הסיכוי שזה יקרה השנה: גבוה.

לא ניתן לחזות את גובה תשואות ההשקעה, שכן הוא תלוי בשוקי ההון. כרגיל בפתחה של שנה חדשה צופים מנהלי ההשקעות תשואות חיוביות למשקיעים במניות, אבל אלה הערכות בלבד. מהתשואות החיוביות או השליליות של ההשקעות יש לנכות את העמלות שגובות החברות המנהלות את חסכונות הפנסיה שלנו, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות. עמלות אלה יכולות לנגוס חלק משמעותי מהתשואה, ובמקרים מסוימים אף להפוך תשואה קטנה להפסד.

השנה יש סיכוי טוב מבעבר להקטין לפחות את עלות הניהול. בשנה החולפת יזם האוצר את קרנות "ברירת המחדל" המציעות עמלות נמוכות במיוחד, והן כבר משפיעות על השוק כולו. אם אין לכם ביטחון מוחלט בכך שקרן הפנסיה שלכם תציג תשואה חריגה לעומת השוק, אין סיבה שלא לדרוש ממנה תנאים דומים לאלה של קרנות "ברירת המחדל", ואולי אף טובים יותר.

סוף למתווה הגז

המטרה: תחרות בענף הטבעי, הרחבת תשתיות ההולכה והחלוקה של הגז, והפחתת מחיר הגז לתעשייה ולמשקי הבית.
האמצעי: פיתוח מאגרי גז נוספים.
הסיכוי שזה יקרה השנה: אפסי.

מתווה הגז השנוי במחלוקת נועד להסדיר את מעמדם של בעלי המאגרים כמונופול. שתי החברות, נובל אנרג'י ודלק, שולטות היום במאגר היחיד המספק גז, בעיקר לחברות החשמל, וכן במאגר "לווייתן", הצפוי להתחיל לספק גז בעוד שנתיים. לטענת הממשלה, מדובר במעמד זמני. בתוך זמן קצר יתחילו חברות מתחרות להפיק גז ממאגרים נוספים שהתגלו וכאלה שיתגלו בעתיד.
במסגרת מתווה התחרות אולץ מונופול הגז למכור את המאגרים "כריש" ו"תנין", והם נרכשו על ידי חברת אנרג'יאן היוונית, שאמורה לשאת על כתפיה את התחרות בענף. אבל עד שתיפתח התחרות בפועל יעברו שנים רבות, אם בכלל תיפתח תחרות. סיכויי ייצוא הגז נראים קלושים. השוק המקומי נשלט על ידי המונופול, וקצב התפתחותו אטי. בהיעדר לקוחות, קשה להניח שאנרג'יאן או חברות אחרות ישקיעו מיליארדי דולרים הנדרשים לתחרות.

הזקנה לא תאושפז במסדרון

הסיכוי שזה יקרה השנה: נמוך מאוד.
הבשורה העיקרית לשנה החדשה היא לזקני אשדוד והסביבה: בית חולים חדש ובו 300 מיטות ייפתח בעיר. ביום חורף אחד אולי גם אתם תאושפזו במסדרון "אסותא אשדוד" החדיש, אבל לפחות זה יהיה מסדרון קרוב לבית, ולא תזדקקו למסדרון של ברזילי באשקלון או קפלן ברחובות. בית החולים החדש, שנבנה לאחר ויכוחים עזים על מידת נחיצותו, הוא לעג לרש. מספר מיטות האשפוז בישראל, יחסית למספר התושבים, הוא מחצית מהמקובל במדינות המפותחות. היחס בין מספר התושבים למספר המיטות מידרדר משנה לשנה, בעוד עליית הגיל הממוצע של התושבים מחייבת הגדלה משמעותית. בית החולים באשדוד יוסיף פחות מ־2% למספר המיטות, מתוך גידול נדרש של 100%, ולא ישנה את מגמת ההחרפה במצוקה.

hadarzh@yahoo.com