לימוד, ארגון צעיר בן 35 אשר הוקם לראשונה בבריטניה ב-1980, מוכר היטב לכל העוקבים של E Jewish Philanthropy ומגיעים לו כל מילות השבח שהורעפו עליו במאמרים קודמים בסדרה זו. אין ספק שהארגון החייה את הלמידה והתרבות היהודית באופן נרחב בעולם, בעשרות שפות ועל פני ארבע יבשות.
לפני כמעט עשר שנים, בשנת 2006, ערכנו, קבוצה קטנה שעבדה באופן פעיל עם יהודים דוברי רוסית, את הביקור הראשון שלנו בלימוד באוניברסיטת נוטינגהאם באנגליה. מייד נשבינו בקסמי הארגון. הבנו את הפוטנציאל הגלום במודל החינוכי של לימוד עבור יהודים דוברי רוסית ובו במקום החלטנו לקחת את הרעיון וליצור תוכנית דומה המותאמת לצרכים הספציפיים של יהודים צעירים בברית המועצות לשעבר.
ב-70 שנות המשטר הקומוניסטי, אשר החל במהפכה הרוסית בשנת 1917, בו סבלו התרבות היהודית והעברית, פעיליה, מוביליה, מוריה ותלמידיה מדיכוי קשה ואף רדיפה, נמנעה מיהודי ברית המועצות לשעבר האפשרות ליהנות מחינוך ותרבות יהודית. כל זה החל להשתנות עם הולדת הפרסטרויקה והגלסנוסט בשנות ה-80' המאוחרות והשתנה באופן דרמטי עם פתיחת שערי ברית המועצות ותחילת ההגירה החופשית, אשר הביאה ליציאה מסיבית של יהודי ברית המועצות לשעבר למערב – יותר ממיליון הגיעו לישראל ומאות אלפים היגרו לארה"ב, גרמניה, קנדה, אוסטרליה ומדינות אחרות.
עם נפילת ברית המועצות ופתיחת השערים להגירה יהודית חופשית לפני 25 שנה, נוצר חלל עבור מאות אלפי היהודים שהחליטו להישאר. בעשור הראשון, משנות ה-90' עד 2000, רבים מהארגונים היהודיים המובילים בעולם נכנסו לחלל זה וסיפקו שירותים שהיו חיוניים באותה העת. בין הארגונים הללו היו ארגון הג'וינט האמריקני, ארגון הסטודנטים הלל, רשת חב"ד והסוכנות היהודית לישראל – כאשר כולם החלו לפעול באזור תוך מתן סיוע כספי, חברתי והומינטרי וכן תמיכה תרבותית ודתית לאלה שביקשו זאת.
רבות מהפעילויות הללו עדיין קיימות, אך עם תחילת העשור השני והתפתחות דור חדש של מנהיגות FSU, החל המעבר מארגונים יהודיים עולמיים למוסדות מקומיים, כגון הקונגרס היהודי-רוסי – לא רק בפדרציה הרוסית, אלא גם באוקראינה, מולדובה ובלרוס. הדבר מתבטא לא רק במונחים ארגוניים גרידא, אלא גם במונחים של עצמאות וגיוס כספים כאמצעי לתמיכה ביוזמות מקומיות. בעשור האחרון חל שינוי בסיסי ומהותי נוסף כאשר יוזמות שורשיות החלו להתפתח ברמת הקהילה המקומית.
לשני מחברי מאמר זה עבר עשיר במעורבות ועניין ביהודי ברית המועצות לשעבר. חיים צ'סלר כיהן כמזכיר הכללי של המועצה הציבורית ליהדות ברית המועצות, ראש משלחת הסוכנות היהודית בארצות הברית ומאוחר יותר בברית המועצות, ולאחר מכן גזבר הסוכנות היהודית לישראל, והוא הכיר מקרוב את מצוקתם של יהודי ברית המועצות. סנדרה קאן היא פילנתרופית ופעילה בעלת עניין מיוחד במאבק של יהדות ברית המועצות. היא מילאה תפקידי מנהיגות לאומית במגבית היהודית המאוחדת (UJA) במהלך מבצע אקסודוס והיא ממשיכה עד היום לכהן במועצת הנאמנים של ה-UJA-פדרציית ניו יורק ומועצת המנהלים של ארגון הג'וינט האמריקני, תוך שהיא מביעה עניין עמוק ואמיתי ביהודים דוברי רוסית.
שנינו התרשמנו מאוד מהעבודה של לימוד בבריטניה והקמנו את לימוד FSU במטרה להגיע למאות אלפי יהודים דוברי רוסית (תוך שימת דגש על הדור הצעיר) שבחרו שלא להגר. גילינו צימאון עצום לידע בקרב צעירים אלה שידעו כל כך מעט על התרבות, המורשת והזהות הלאומית שלהם.
כנס לימוד FSU הראשון התקיים במוסקבה ב-2006 ומאז הפך לאירוע שנתי – האירוע החשוב ביותר בחיי התרבות היהודית בבירה הרוסית. האירוע בשנת 2015, שיתקיים ב-16-23 באפריל, צפוי למשוך אליו 1,400 משתתפים והוא יהיה אירוע הלימוד השני בגודלו בעולם אחרי לימוד החורף "המקורי" בבריטניה, אליו נרשמו כמעט 3,000 משתתפים. אירוע לימוד FSU עצמאי נוסף התקיים בסנט פטרסבורג ב-2011 הודות ליוזמה מקומית וגם הוא הפך לאירוע שנתי. אירועי לימוד FSU עתידיים ברוסיה כוללים כנס בקזאן המיועד לאזורי הוולגה והרי האורל. בשנת 2009 התקיים כנס אפילו בבירובידז'אן במזרח הרחוק הרוסי. אלכסנדר פיאטיגורסקי, ג'ניה מלכינה-נמירובסקי ומייקל ליפקין, אשר יסדו את לימוד מוסקבה בשנת 2006, עדיין מעורבים באופן פעיל.
מדי שנה, מתקיימים באוקראינה כנסים מרוכזים, למרות שהמקומות משתנים – כנסים שונים התקיימו בקייב, לבוב, אוז'גורוד, ילטה ואודסה – על אף המתיחות וחוסר הוודאות הפוליטית בהן. לימוד FSU אוקראינה מנוהלת על ידי אוסיק אקסלרוד, יגאל שופאק, ולדימיר זלקמן ויבגני שיידר, כאשר גלינה ריבניקובה מכהנת כמנהלת פרויקט. באופן דומה, בלרוס ארחה מאז 2013 כנסים בוויטבסק בהנהלת גלינה לוין ומקסים יודין. לימוד FSU מולדובה פועל משנת 2012 בקישינב והוא מנוהל על ידי מרינה לקרצבה וטטיאנה רבוציקובה. האירועים בבלרוס ומולדובה הפכו כבר לאירועים שנתיים.
סופיה ליאחוביצקאיה, סטודנטית שנה רביעית לפסיכולוגיה קלינית, הגיע ללימוד בויטבסק בפעם הראשונה: "שמעתי על לימוד מחברים... אני מתעניינת בהיסטוריה ובספרות יהודית ולימוד נותן לי בדיוק את מה שאני רוצה. אני אוהבת את האווירה, את החופש, את האנשים הנחמדים ואת המתנדבים התומכים."
אחד המתנדבות בסנט פטרסבורג, פולינה סנטרוביץ', הודתה: "אני מאוד אוהבת את האווירה; כל השנה אני מצפה לתקופה הזו כדי שאוכל לבלות בלובי, להיתקל בחברים ותיקים ותמיד לגלות דברים חדשים."
בביקור באירוע לימוד באנגלית שנערך בניו יורק, סנדרה קאן ואני נדהמנו לגלות שלא הייתה כל השתתפות של מהגרים צעירים מברית המועצות, למרות שההערכה היא שבארצות הברית מתגוררים יותר מ-300,000 מהגרים דוברי רוסית! מתוך בדיקה שערכנו, התברר לנו שגם אם המשתתפים ידעו אנגלית היטב, הרי שרבים מהם – בייחוד המבוגרים יותר – היו מעדיפים לשמוע ברוסית הרצאות ומצגות אשר מתייחסות לתחומי העניין ולידע שלהם בתרבות היהודית וביהדות – בעוד שהצעירים יותר שמחו על ההזדמנות לפגוש ולהתערות עם אחרים מאותו רקע ומנטליות. עובדה זו הובהרה לנו עוד יותר בישראל, בה יותר ממיליון דוברי רוסית שעלו מאז 1989, ולאחר מכן נתגלה מצב דומה בקנדה ואוסטרליה, למרות שבשתי המדינות מתקיימים אירועי לימוד דוברי אנגלית בהצלחה רבה.
כתוצאה מכך, התקיים כנס לימוד FSU USA בניו יורק בשנת 2009 כאירוע חד יומי. כיום מדובר כבר באירוע שמתפרס על פני שלושה ימים עם כמעט 1,000 משתתפים. האירוע מאורגן על ידי אלינה ביטל, אנה זיכר, אולגה ברסקאיה ומנהל הפרויקט, נועם שומך. לימוד FSU USA שני מתוכנן עבור החוף המערבי בלוס אנג'לס בתחילת 2016. איה זדנוביץ' מניו יורק מסבירה מדוע החליטה להתנדב. "להיות יהודייה בניו יורק שונה מלהיות יהודייה באוקראינה או ישראל. עלינו למצוא את הנקודה בה הכול מתחבר. זו הסיבה שהצטרפתי ללימוד – כולנו אנשים עובדים שמנסים לבנות קריירה וכולנו מודעים לחשיבות התרבותית העמוקה באירועים מסוג זה."
עד כה, האירוע השנתי בישראל התקיים באשקלון, נצרת עלית, באר שבע, קיבוץ גינוסר ופעמיים בירושלים בהובלת רינה סלבסקי ומנהל הפרויקט יאן בירברייר. טורונטו אירחה כנס לימוד FSU קנדה ב-2014 אשר אורגן על ידי ליאון מרטיננקו, קרינה רונדברג והמנהלת הארצית, מילה וויחאנסקי, עם יותר מ-500 משתתפים מתוך אוכלוסייה יהודית של 50,000 ובשיתוף עם UJA טורונטו. אירוע ראשון בסידני, ולאחריו שלושה ימים במלבורן, השיקו את לימוד FSU אוסטרליה בשיתוף עם הפדרציה הציונית של אוסטרליה. את האירוע ארגנו אלכסנדר קליאצ'נקינה ומנהלת הפרויקט, טניה שוורצמן. מתוך כ-120,000 יהודים באוסטרליה, ההערכה היא שכ-30,000 הם מהגרים דוברי רוסית. בעקבות ההצלחה העצומה של הכנסים הראשונים האלה בקנדה ואוסטרליה, הם מתוכננים כעת להפוך לאירועים שנתיים.
כמו בכל אירועי לימוד, כנסי לימוד FSU מבוססים גם על עיקרון ההתנדבות – אך גם כאן, נקודת הפתיחה הייתה שונה לחלוטין. רעיון ההתנדבות בעצם לא היה קיים במשטר הקומוניסטי בברה"מ. סוציולוגים סבורים כי, במהלך 70 השנים הללו, התרגלו אנשים למדינה פטרנליסטית ששאפה לנווט את מחשבות אזרחיה וליצור מנטליות קולקטיבית בה יוזמה נתקבלה בעין לא יפה וזהות אתנית אינה רלוונטית. בנסיבות אלה, לא היה מקום לרוח ההתנדבות. בלימוד FSU הפכנו את תהליך החשיבה הזה על פיו. כנסי לימוד FSU (כמו בלימוד ברחבי העולם) מבוססים אך ורק על התנדבות: התוכניות מתוכננות על ידי מתנדבים שגם בוחרים את הדוברים; כל ענייני הלוגיסטיקה, גיוס, יחסי ציבור, שיווק וניהול מטופלים גם על ידי צוות מתנדבים.
כל זה לא היה מתאפשר ללא התמיכה והגיבוי הפעיל של מספר ארגונים מובילים כגון ועידת התביעות, ארגון הג'וינט האמריקני, הסוכנות היהודית לישראל, UJA – פדרציית ניו יורק ואחרים. מת'יו ברונפמן הוא יו"ר ועדת ההיגוי הבינלאומית של לימוד FSU ונשיאו הוא אהרון פרנקל. מטה הארגון נמצא בירושלים וישנם מנהלי פרויקטים ברוסיה, אוקראינה, מולדובה, בלרוס, ישראל, ארה"ב, קנדה ואוסטרליה והם אחראים לאירועים במדינות שלהם.
כפי שהדגשתי, היוזמה, התכנון וההפעלה של כנסי ואירועי לימוד FSU מבוססים על מתנדבים מקומיים ומנהל הפרויקט המקומי. יחד עם זאת, בהיותנו יוזמה עולמית הפועלת ב-12 מדינות שונות על פני ארבע יבשות, יש צורך בצוות מקצועי בירושלים המעניק תמיכה עולמית. את המערך הזה מוביל רומן קוגן, המנכ"ל שלנו, בעזרת צוות יועצים המטפלים בסוגיות כספים ותקציב, לוגיסטיקה בינלאומית ותכנון, מחקר, תרגום ועריכה ברוסית, עברית ואנגלית, עיתונות ויחסי ציבור.
בשל התקופה הארוכה (שלושה דורות) בה יהודים דוברי רוסית היו, לכל דבר ועניין, מנותקים משורשיהם היהודים, המשימות והאתגרים אשר עומדים בפני לימוד FSU מאוד שונים מאלה שבעולם כולו. כאשר אנו מתקרבים לשנה העשירית לפעילותנו, אנו עדים לשינוי העצום שטיפחו פעילויות לימוד FSU במודעות היהודית ובתחושת הזהות והגאווה בקרב יהודים צעירים שעדיין מתגוררים ברוסיה, אוקראינה, בלרוס ומולדובה, כפי שאפשר לראות במספר המשתתפים הגדל בהתמדה – עד כדי כך שצריך לעיתים להפסיק את הגיוס משום שאיננו יכולים לקבל את כל מי שרוצה להשתתף. בעוד סביר להניח שבמקרה של ישראל, ארצות הברית, קנדה או אוסטרליה, השפה העברית או האנגלית בסופו של דבר תחליף את הרוסית כשפת האם של הדור הצעיר, ושבסופו של דבר לא יהיה צורך בלימוד ברוסית במדינות אלה, אין ספק שיש לנו אחריות ומחויבות כלפי מאות האלפים שבחרו להישאר במדינות ברית המועצות לשעבר – מחויבות אותה אנו מאמצים ברצון.