לפני כעשור, כשערוץ "דיסני" לא היה קיים, היה ערוץ ששמו "ג'טיקס". הערוץ שידר סדרות אמריקאיות מדובבות שונות כמו "סוניק", "פאוור ריינג'רס" והאהובה עלי, "רובוטריקים". כך נחשפתי לראשונה לסדרת הרובוטריקים והיא במהרה נהפכה לסדרת הטלוויזיה האהובה עליי (לפחות לאותה תקופה). זאת הייתה סדרת ילדים קלאסית: צבעונית, מרהיבה, קיצ'ית במקצת אך מהנה מאוד.

אחר כך החלו לצאת לאקרנים סרטי הרובוטריקים של הבמאי "מייקל ביי". כילד הייתי מבולבל מאוד מהסרטים הללו. הם היו קודרים מדי, אלימים מדי, חסרי צבע ותוך כדי הכל גם די משעממים. היום, אני בהחלט מבין למה הייתי מבולבל. סרטי הרובוטריקים של מייקל ביי הם לא סרטים טובים. הם מלאים בפיצוצים מיותרים, בדיחות מביכות, סצנות אקשן הכוללות מצלמה רועדת כך שאי אפשר להבין מי נלחם נגד מי ומי מנצח, וחוסר עומק ואישיות של הדמויות הראשיות. "באמבלבי" הוא סרט הרובוטריקים הראשון שלא מבויים על ידי ביי, אלא על ידי טראוויס נייט, שידוע בעיקר בגלל סרטי האנימציה הנהדרים שלו. נכנסתי לאולם הקולנוע מלא בתקווה ויצאתי ממנו עם חיוך גדול על הפנים. סוף סוף יצא לי לראות סרט רובוטריקים שהוא לא רק טוב, אלא מצוין.
"באמבלבי" היה אמור להיות סרט הרובוטריקים שנעשה מלכתחילה. במהלך הסרט בהחלט ניתן להבחין בכך שהבמאי אחר ובעל חזון שונה. הסרט צבעוני יותר, האקשן טוב יותר, הדמויות והדיאלוגים כתובים בצורה טובה יותר ובכללי הסרט יותר "כיפי" מסרטי הרובוטריקים שבאו לפניו.
 
היילי סטיינפלד בבאמבלבי. החיפושית הצהובה תתגלה כרובוטריק. צילום: מתוך הסרט

 
עלילת הסרט מתרחשת 20 שנים לפני סרט הרובוטריקים הראשון וסובבת סביב צ'ארלי ווטסון (המגולמת על ידי "היילי סטיינפלד" הנהדרת), נערה בת 18 שביום הולדתה מקבלת רכב "חיפושית" צהוב המתגלה כרובוטריק שאינו יכול לדבר ושזכרונו מחוק לגמרי. שניהם מוצאים את עצמם נרדפים על ידי יחידה צבאית כשבראשה הסוכן בארנס (המגולם על ידי "ג'ון סינה") ועל ידי שתי שקרניקים, אויביהם של הרובוטריקים, המגיעים לכדור הארץ במטרה למצוא את באמבלבי ולהוציא ממנו מידע חשוב בנוגע לרובוטריקים הנותרים ברחבי הגלקסיה.

כפי שציינתי, באמבלבי הוא ללא ספק הסרט הכי טוב בסדרת "הרובוטריקים" מכל בחינה אפשרית. הרובוטריקים, שבסרטיו של ביי נראו מלוכלכים ומלאי כתמי שמן, נראים פשוט מדהים. ניכר שהבמאי לקח השראה מסדרת האנימציה, שכן הם נראים בדיוק כמו שהם בסדרה. סצנות האקשן נעשו במקצועיות רבה ובהחלט ניתן להבין מי נלחם נגד מי, מה שלא ניתן היה לומר לגבי סרטיו של ביי.

 

הסרט עצמו פחות רציני וקודר מהסרטים הקודמים. הוא מצחיק מאוד, אבל באותו הזמן גם די עמוק, מה שלא כל כך ציפיתי. לקראת הסוף הוא מצליח אפילו לרגש וזה בזכות הדינמיקה המדהימה בין באמבלבי וצ'ארלי. אחד הדברים שסרטי הרובוטריקים של ביי לא הצליחו לממש הוא הדינמיקה בין אדם לרובוט, שהיא בעצם הלב של כל הסיפור. אם הדינמיקה לא מעניינת, הסרט לא מעניין. ב"באמבלבי", היחסים בין צ'ארלי לבאמבלבי נבנים במהלך הסרט, כך שאכפת לצופה מהדמויות שלהם. אם להיות כנה, הדינמיקה ביניהם היא הרכיב שהכי אהבתי בסרט.
 
המשחק של כל השחקנים נהדר ואמין מאוד. היילי סטיינפלד מראה כישרון משחק מרשים למדי בתפקיד צ'ארלי ברגעים הקלילים של הסרט, אבל בעיקר ברגעים הדרמטיים והמרגשים. גם ג'ורג' לנדבורג המגלם את "ממו",ידידה של צ'ארלי, עושה עבודה טובה מאוד. כל הדמויות בסרט מרגישות חיוניות לקידום העלילה, חוץ מדמותו של ג'ון סינה. לדעתי, אין לדמות מטרה בסרט והעלילה הייתה נשארת אותו הדבר גם בלעדיו. אך כאנטגוניסט של הסרט, ג'ון סינה עושה את העבודה.

הדינמיקה בין האדם לרובוט היא לב הסיפור. צילום: מתוך הסרט
 
עוד בעיה שיש לי עם הסרט היא שהעלילה לא מקורית במיוחד. החצי הראשון של הסרט מרגיש כמו העלילה של אי.טי, רק עם רובוטריק במקום חייזר. החלק הזה מרגיש כמו משהו שכבר ראינו לפני, אבל החצי השני של הסרט מצליח לחדש ולרגש כך שבסופו לא הרגשתי שהתסריטאים "העתיקו" מסרטים כמו "אי.טי" או "ענק הברזל", אלא רק לקחו השראה מהם, שכן גם "באמבלבי" מתרחש בשנות השמונים.
 
לסיכום, "באמבלבי" הוא סרט מצוין. הוא צבעוני, מהנה, מצחיק ומרגש. סצנות האקשן מצוינות והדמויות כתובות במקצועיות ובהקפדה. למרות שהסרט לא מרגיש מקורי במיוחד, הוא בכל זאת שאב אותי לעולם של הרובוטריקים. הסרט גרם לי להרגיש נוסטלגיה וגרם לי להתגעגע לאותו ילד שקם בשבת בבוקר כדי לראות את הסדרה האהובה עליו. בהחלט שווה צפייה!