יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן צוטט לאחרונה בעיתונות הפלסטינית כבוחן ברצינות להכריז בקרוב על ביטול הסכמי אוסלו.



אכן ההנהגה והרחוב הפלסטיניים מצפים בימים אלה לצעד דרמטי כלשהו מצד הראיס הפלסטיני, כדי לנפץ את הסטטוס קוו הבלתי נסבל מבחינתם. בישראל, בעיקר בחוגי הממשלה, מתייחסים בזלזול לאיום הפלסטיני, מתוך מחשבה שרק הפלסטינים יפסידו מביטול ההסכם, או שלכל הפחות לא יהיו לכך כל השלכות משמעותיות.



ההפך הוא הנכון. משמעות ביטול הסכמי אוסלו קודם כל היא ביטול חלוקת הגדה המערבית לשלושה אזורים: שטחי איי - הערים, בשליטה מלאה של הרשות; שטחי בי - הכפרים בשליטה אזרחית של הרשות ובשליטה ביטחונית של ישראל; ושטחי סי - בשליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית, באזורי ההתנחלויות והבקעה, כ־60% מהשטח.



מבחינה משפטית, ביטול האזורים יאפשר לכוחות הביטחון הפלסטיניים לנוע בחופשיות בשטחי בי וסי, כולל בקרבת התנחלויות. צה"ל יצטרך לעצור את הפלסטינים בכוח ולא בכוח הסכם. גם התיאום הביטחוני ייפסק, מאחר שהסכמי אוסלו מחייבים את הפלסטינים למנוע טרור, לבדם ובשיתוף איתנו.



הפלסטינים, במקרה כזה, יוכלו להצהיר על מדינה (תחת כיבוש) ולצפות ולקבל הכרה בינלאומית כמעט מקיר לקיר. מבחינת ישראל, ביטול הסכמי אוסלו ייצור בשטח מציאות של מדינה דו־לאומית דה פקטו. כתוצאה מביטול ההסכמים הביטחוניים, המצב הכאוטי יוביל ללא ספק להידרדרות אלימה ולהזדהות דיפלומטית או צבאית של מדינות ערב וארגוני הטרור באזור עם הפלסטינים.



העולם יתייצב רובו ככולו לצד הפלסטינים, לנוכח ביקורת חובקת עולם חריפה על מדיניות ההתנחלויות של ממשלת נתניהו, המונעת פתרון שתי מדינות. באמצעות צעד כזה הפלסטינים מעוניינים להביא למעורבות עמוקה של הקהילה הבינלאומית לטובת פתרון שתי מדינות על בסיס קווי 1967; ייתכן כי צעד כזה יוביל לכך בתנאים הגרועים ביותר לישראל.



הממשלה יכולה למנוע התפתחות מסוכנת וכאוטית זאת על ידי הסכמה למשא ומתן מדיני על פתרון שתי מדינות על בסיס קווי 1967, תוך שיתוף מדינות ערב הפרגמטיות (מצרים, סעודיה וירדן), ארצות הברית והאיחוד האירופי.



אך לנתניהו אין כל עניין בכך, הן אידיאולוגית והן פוליטית. מי שלא רצה את הסכמי אוסלו (בראש השנה מלאו 22 שנים לחתימת ההסכם בבית הלבן) עלול לקבל ולמעשה לגרום למציאות מסוכנת הרבה יותר לישראל; ואז נתניהו יוכל לומר כהרגלו: “אמרתי לכם". 



הכותב הוא מייסד שותף של מרכז פרס לשלום ומייסד תנועת “יאללה - מנהיגים צעירים"