פליליסט בעקבות גורלו: עורכי הדין שהסתבכו בפלילים

בשוליים של שלושת תיקי הפשע החמורים שנחשפו בשנה האחרונה - מוסלי, אברג'יל, דומרני - נעצרו ועוכבו לחקירה מספר עורכי דין בחשד לביצוע לכאורה של עבירות בצל ארגוני הפשע. נגד הסנגורים נפתחו תיקים פליליים על בסיס עדויות שמסרו עדי מדינה - גורמים דומיננטיים לשעבר בארגוני פשיעה, רוצחים, סוחרי סמים וגובי חובות.

חלק מהעדויות מתייחסות לעבירות שעדי המדינה טענו כי נחשפו אליהן במסגרת פעילות ארגון הפשע טרם גיוסם, וחלק מתייחסות לעבירות שבוצעו לכאורה במהלך הפעלתם כסוכנים סמויים אשר המשיכו ללקט ולתעד ראיות, בין היתר מתוך מתקני כליאה.

שלום דומרני
 
במרבית המעצרים, המשטרה אומנם הטיחה בפליליסטים עדויות של עדי מדינה, אבל לא הציגה ראיות חיזוק וסיוע כנדרש בחוק, מה שהוביל לשחרורם אבל גם להכתמתם. לפיכך, עורכי דין טוענים, כי המשטרה מנסה להלך עליהם אימים ולשבש את מלאכתם, ואף מנסה לגייס אותם לשתף פעולה נגד עבריינים.


אביאל ווהל מובא להארכת מעצר
 

בפרשת ארגון מוסלי נפתח תיק נגד עורך דין מוערך, אשר מייצג חשודים ונאשמים המזוהים עם הארגון. עד המדינה בפרשה הוא עבריין ברוטלי וגס רוח, סוחר סמים המכור לקוקאין, גובה חובות אכזרי וחסר עקבות אשר הודה במעורבות במספר מעשי רצח. לפי ימ"ר תל אביב, עד המדינה טען כי עורך הדין הציע לו בעבר מאה אלף שקל כדי שיפגע באדם שגרם נזק חמור למקורבו של הסנגור.
 

כדי לפתוח תיק פלילי נגד עורך דין ולחקור אותו באזהרה נדרש אישור פרקליט מחוז, ומכאן שמור לקצין המשטרה הרלבנטי שיקול הדעת אם לעבור גם למעצר. לחקירה פלילית מתלווה דיווח ולעתים אף תלונה לוועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין, עם עיקרי החשדות ועם דרישות המשטרה. במקרה הזה הוחלט לשחררו בערבות אחרי החקירה, עם התניה שלא ייצג גורמים המזוהים עם משפחת מוסלי. עורך הדין, שהכחיש את החשדות, נאבק על איסור פרסום שמו ועל זכותו להמשיך ולייצג את מוסלי באמצעות פנייה לבית המשפט ולוועדת האתיקה. שתי הבקשות התקבלו, שמו אסור לפרסום והוא ממשיך לייצג את מוסלי, אבל במשטרה ובלשכה תלוי נגדו תיק פתוח.
 

בפרשה 512 נטען כי עו"ד שני דרי, המייצגת בתיק רצח, נפגשה בבית המעצר בירושלים עם חשוד נוסף בפרשה, שהיה מיוצג על ידי סנגורים אחרים. מדובר בעבריין לודאי במקור שבתחילת העשור שעבר היה אחד מאנשי אמונו של יצחק אברג'יל עצמו, נטען נגדו כי השתתף ב"פגישה הבלגית" ומונה בה למפיק אירועי הפיגוע הפלילי ברחוב יהודה הלוי.

עו"ד שני דרי

במסדרונות בית המשפט ובברנז'ה של העולם התחתון נפוצה אז שמועה שלפיה ה"לודאי" מנהל מגעים כדי להפוך לעד מדינה. בפועל, בעת הביקור של עו"ד דרי אצלו, העצור כבר היה בחשאי עד המדינה הכי אסטרטגי של פרשה 512 כולה. לפיכך, הביקורים אצלו היו מפוקחים על ידי צוות החקירה המשולב של ימ"ר תל אביב ולהב 433. במשטרה לא מנעו את ביקור עורכת הדין, להפך, הם רצו לדעת מה יש לה לומר לו כסנגורית של אחד משותפיו לארגון הפשע.
 

מספר ימים לאחר הביקור, כאשר נודע רשמית כי "הלודאי" הוא אכן עד מדינה, הוזמנו למשרדי ימ"ר תל אביב שני עורכי דינו המקוריים, ועו"ד דרי. בעוד אלה אישרו כי הם רק ביקשו מעו"ד דרי לבקר את מרשם במגרש הרוסים, מאחר שהיא ממילא נסעה לירושלים באותו יום, היא הכחישה את מה שעד המדינה טען נגדה: שהיא הזהירה אותו כי אם ידבר על הלקוח שלה בתיק רצח דוד ביטון (דאידונה), הלקוח שלה ידבר על חלקו ברצח עבריין מקריית מלאכי בשם פרי יחזקאל (שניהם ב־2003).
 

מסנגור פלילי אתה מצפה להימנע מפגישה עם שותף לתיק של לקוח, ועוד יותר מכך להימנע מלדבר איתו על עבירות המיוחסות לשניהם. עו"ד דרי טוענת כי מעבר לביקור בשליחות פרקליטיו, המשטרה האריכה את זמן הביקור, כדי שהוא ידובב אותה על עבירות שמיוחסות למרשה. לטענתה, בהקלטות היא לא נשמעת מזכירה את השמות שבהם מדובר, ורק עד המדינה שבינתיים נודע כי הודה בשני מקרי הרצח הנ"ל טען כי הבין זאת בין השורות.
 

נגד שני עורכי הדין לא נפתח תיק, ואילו נגד עו"ד דרי נפתח תיק פלילי, אבל זה לא היה התיק היחיד בשנה האחרונה.
 

במסגרת חקירת מרחב לכיש את מלחמת החיסולים בין ארגוני הפשע של דומרני והאחים שלמה, התמקדו החוקרים בשתי קבוצות מאשדוד שפעלו בשירות הארגונים. מצד אחד, הכנופיה האשדודית שאותה הנהיג מהכלא עבריין בשם יוסי אדרי, בשיתוף פעולה לכאורה עם דומרני, ומצד שני הכנופיה הגרוזינית שפעלה בשליחותו לכאורה של בני שלמה.
 

אדרי מרצה יותר מעשר שנות מאסר, שבמהלכן נפתחו נגדו כעשרה תיקים פליליים חמורים, מרביתם פועל יוצא משיחות טלפון שעשה תוך הפגנת זלזול בטכנולוגיה של מערך המודיעין המשולב - שב"ס ומשטרה.
 

אחד המידעים היה על עורכת דין צעירה שמרבה לבקר את אדרי אף שאינה מייצגת אותו בהליכים משפטיים מהותיים. לפי המידע, בין השניים התפתחו יחסים שמעבר לעורכת דין ולקוח. מלבד זאת, לפי החשד, עורכת הדין העבירה מסרים מאדרי ואליו בנוגע למלחמת הכנופיות באשדוד, ואף העבירה לו כרטיסי סים לטעינת טלפון סלולרי בכלא.
 

בעצה אחת של מודיעין שב"ס עם מודיעין לכיש הוחלט להשאיר את הסלולרי פעיל, ולהאזין לשיחות שנערכו בו. ואכן, מהשיחות עלה כי אדרי שחרר לחלוטין את חרצובות לשונו, והבלשים קלטו אותו משוחח עם עורכת הדין על נושאים שחיזקו גם את החשד על קשר אישי שנרקם ביניהם.
 

המידע על הקשר הווירטואלי לכאורה שנקלט במודיעין המשטרה הגיע גם לעו"ד דרי, קרובת משפחה של אדרי מצד אשתו. עכשיו החל מחול שדים בין האסיר לבין שלוש הנשים בחייו. אשתו, שבמשך שנים הופכת עולמות למענו ואף נעצרה במהלך ניסיון לחלץ אחד מאנשיו שהסתבך בעבירת אמל"ח (ולימים הפך לעד המדינה בתיק!); עו"ד דרי, שדאגה לענייניו מול רשויות הכלא וגם נגדה נטען שניהלה מערכת יחסים אישית עם אדרי; והשלישית, עורכת הדין הצעירה, שחוללה סערה ברגשותיו והציתה את דמיונו של האסיר המסוכן.

בניגוד לפרסומים שונים בנוגע למערכת יחסים לכאורה בין עו"ד דרי לבין האסיר אדרי, עו"ד דרי מכחישה קיומו של כל קשר אישי או לא מקצועי עם אדרי שהוא גיסה. כמו כן, מבדיקה נוספת שערכנו עם משטרת מרחב לכיש התברר, כי עו"ד דרי לא נחקרה ישירות בנושא זה, אלא החוקרים ניסו להבין ממנה מדוע אדרי היה אובססיבי כל כך לגביה, ואף הפעיל אנשים כדי לפגוע בה.

אחת ההערכות אליהן הגיעו היא, שבאמצעות עו"ד דרי נודע לאשתו של האסיר על הקשר הוירטואלי בין בעלה לבין הקולגה, והסכסוך שנוצר בתוך המשפחה הוביל לפתיחת תיק נוסף נגד אדרי, הפעם על נסיון לפגוע בעו"ד דרי, על כך שהלשינה לכאורה לאשתו על קשריו הוירטואלים.
 

הפלונטר הגיע לאחד משיאיו, כאשר עו"ד דרי סיפרה לקרובת משפחתה, אשתו של האסיר, על הקשר הווירטואלי בין בעלה לבין הקולגה. הסכסוך שנוצר כעת הוביל לפתיחת תיק נוסף נגד אדרי, הפעם על ניסיון רצח עו"ד דרי, על ידי כך שהלשינה לאשתו על קשריו הווירטואלים.
 

התרגשתם? התבלבלתם? גם בלשי ימ"ר לכיש, אבל בזמן אמת הם היו חייבים לשמור על דריכות, שכן המידע המשיך לזרום ודיבר על חוליה שנשלחה בהוראת אדרי למשימה הבאה: לחתוך את פניה של דרי, הנחשבת לאחת הנשים היפות במקצוע. הבלשים של סנ"צ יגאל קלימיאן יצאו בעקבותיהם ועצרו אותם עם שני סכינים, זמן קצר לפני שאיתרו את ביתה סמוך למודיעין.
 

הסוף הזמני של הסיפור הגיע עם חשיפתו במסגרת פרשת "בלוק חוסם". מעבר לחשדות החמורים ברצח וניסיונות רצח שיוחסו לאדרי כמנהיג הכנופיה האשדודית, הוא נחקר על שילוח העבריינים שנתפסו עם הסכין.
 

סמוך לסיום החקירה נעצרו שתי עורכות הדין בחשד להעברת מסרים פליליים ממנו אל חבריו המחסלים בחוץ באמצעות מי שהפך בינתיים לעד המדינה בפרשה. במהלך החקירה הוצגו בפניהן גם ההקשרים האישיים של יחסיהן עם האסיר, הגם שלא מדובר בעבירה פלילית. אחרי ארבעה ימי מעצר הן שוחררו, במשטרה טוענים כי החקירה נמשכת. לפי הערכות בלתי רשמיות, נגד השתיים יוגשו כתבי אישום על קשירת קשר לפשע ועל שיבוש חקירה.
 

עו"ד משה יוחאי, המייצג את דרי, טוען כי למשטרה הייתה מטרה לא לגיטימית, "לחלץ מסנגורית עדות מסייעת לעד מדינה נגד לקוח שלה, אדרי, מה שלא צלח".

עו"ד יוחאי משה

דברים דומים אומר עו"ד שמשון וייס, המייצג את עורכת הדין הצעירה: "מקרה קלאסי שבו המשטרה השתמשה בסמכותה שלא בצורה מידתית במטרה להטיל מורא על עורכת דין בשל עיסוקה".

עו"ד שמשון וייס
 

"אחרי שעברתי על בשרי הליכי מעצר כמו אחרונת העבריינים, הייתי מצפה שדוח סודי עם קטעי מידע מעובד (פרפרזות) של עבריינים לא יספק את בתי המשפט בבואם לאשר מעצר של עורך דין ללא בחינת הראיות ממש", טוענת עו"ד דרי, ודוחה את החשדות נגדה גם בתיק הזה.
 

לדבריה, היא נותרה בודדה מול כוחנות המשטרה במאבקה נגד ארגוני הפשע. "בחוויה האישית הרגשתי שהאיגוד המקצועי שאליו אני שייכת הפקיר אותי. במקצוע שלנו, כל יום לקוח לא מרוצה יכול לחבר עורך דין לעבירה פלילית. בגלל שני מעצרי שווא מיותרים אני חוששת לחזור לעבוד ולייצג עבריינים, ואת מי עורכת דין פלילית אמורה לייצג בעצם?", היא תוהה.
 

העבודה מול משטרה ומול העולם התחתון עם כל "הלכלוך" הכרוך בה מועדת לפורענות ומעוררת דילמות מאז ומעולם. בלשכת עורכי הדין יש לא מעט הסבורים שהגבול בין ייצוג לבין תפקוד כשליח הלקוח היטשטש בשנים האחרונות, על רקע התחרות העזה. "ברוני הפשע מחפשים עורכי דין צעירים שיסכימו לעשות דברים שהמנוסים לא ייכשלו בהם", אומר בכיר בלשכה.
 

לעו"ד יוחאי יש טענות נגד הלשכה, שאף אחד מטעמה לא התעניין במעצר עו"ד דרי. "סנגורים פליליים נמצאים בחיכוך יומיומי מול המשטרה, אם היו יודעים שם שאיגוד מקצועי חזק עומד מאחורי החברים שלו, לא היו ממהרים לעצור. לדעתי, נציג הלשכה צריך להיות מעורב בכל מעצר מהרגע הראשון, לשאול מדוע ולבחון אם יש הצדקה".
 

עו"ד וייס מסביר כי נהוג לערוך אבחנה בין שני סוגי מעצר: "עורך דין שהסתבך בעבירה שלא עקב עבודתו אינו זכאי להגנה. מנגד אם במסגרת ייצוג עולה חשד לביצוע עבירה פלילית, עורך דין צריך לקבל הגנה מהותית. מעצר כזה ראוי שיאושר על ידי שופט מחוזי אחרי שנציגי לשכת עורכי הדין יעודכנו ויביעו את עמדתם. יש לחדד את האיסור הקיים בחוק על חדירה ליחסים שבין עורך דין ללקוח, זו מהות שיטת המשפט שלנו, לקוח חייב לדבר בחופשיות עם סנגור".
 

עו"ד אבי חימי, הממונה על מחוז מרכז בלשכה, הוא זה שקיבל מקצין החקירות את ההודעה על מעצר עורכות הדין. חימי ביקש לדבר איתן אך סורב בנימוק שהן מיוצגות באופן פרטי. "אם לא היה להן סנגור היינו מתארגנים כמו שעשינו עם ליאורה ברקו (עורכת דין שהורשעה בהברחת סמים לאסירים), כשהדברים יבשילו אני בטוח שהלשכה תנקוט עמדה ותפעיל את כל הכלים העומדים לרשותה".

עו"ד אבי חימי. צילום: מקס ילינסון
 

דברים ברוח זו מסרו גם יו"ר ועד מחוז תל אביב, עו"ד ינון הימן, ויו"ר הפורום הפלילי בלשכה, עו"ד אורי קינן. "במידה ותיק נסגר שהלשכה תעמוד לצד עורכי דין שיחליטו להגיש תביעת נזיקין נגד המשטרה", מציעה יו"ר ועד מחוז חיפה, עו"ד תמי אולמן.
 

אילו כלים יש בעצם לאיגוד המקצועי אל מול ריבוי מעצרים של סנגורים פליליים? יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, מבהיר כי המשטרה אינה חייבת להודיע ללשכה כאשר מזמנים עורך דין לחקירה. "המשטרה חייבת להודיע מראש רק כאשר מבקשים לבצע חיפוש במשרד עורך דין, ואז יוצאים למשרד במשותף. מניסיוני התנהלות המשטרה בהליך זה תקינה ומכובדת".
 

עו"ד נוה מדגיש את ההגנה על פגיעה בחיסיון הלקוח בחקירה, "במקרה שעולה חשש לכך, עורך דין זכאי לבקש לעצור את החקירה ולפנות בשאילתה אל ועדת האתיקה, כדי שתחליט מה הוא רשאי לומר. במקרה המדובר, הלשכה לא קיבלה פנייה כזו".
 

עו"ד יוחאי אומר כי דרי ביקשה לפנות ללשכה, אולם החוקרים מסרו לה שקיימו שיחה עם עו"ד חימי ובזה הסתיים הנושא.
 

עו"ד נוה מבהיר, "אם שופט יקבע שהמעצרים בוצעו בניגוד לדין אנחנו נפעל בצורה נחרצת. כרגע אין נתונים כאלה, והמעצר עבר מבחן שופט. היה ונתונים בדוקים יראו כי יש מדיניות של יד קלה במעצר עורכי דין, הלשכה תפעל ותאמר את דברה למפכ"ל, ליועץ המשפטי לממשלה ולשרת המשפטים".
 

עו"ד יוחאי מזכיר לנוה את הבטחתו להפעיל בכנסת לובי בנושאי חקיקה, ומציע שהלשכה תדרוש לקבל מעמד של גוף מבקר עם סמכויות במעצר עורכי דין. "שני לא צריכה עזרה בדיעבד, היא הייתה צריכה עזרה בזמן אמת. זו השפלה שאין לה מחיר נזיקי, והלשכה הייתה צריכה לעמוד על זכויותיה, אסור שסנגורים פליליים יהפכו לכלי בידי המשטרה".

עו"ד אפי נוה. צילום: דני מרון, יח"צ, באדיבות פוסטה