פעם בכמה זמן אני פותחת לדיון את תוכניתו ההזויה של חיים רמון לחלוקה נוספת של ירושלים. מלבד גדר ההפרדה הקיימת בעיר ומשאירה 11 שכונות ערביות מעברה השני, מציעים להקים עוד חומה, שתוציא שכונות ערביות נוספות מחוצה לה.
זוכרים איך הימין הפחיד את המרכז־ שמאל בתחזיות ביעותים על כמה קרובות יהיו מרגמות הפלסטינים למתקנים אסטרטגיים ולמרכז הארץ? אני זוכרת שבאינתיפאדה השנייה הגדילה לעשות מועצת יש”ע ופרסמה מפה עם שלל עיגולים, מעין אדוות נפילה, של טילי האויב, שאותם יירה בוודאי אם ניתן לו שליטה ביטחונית ברמאללה ובשכם. זה היה לפני 16 שנה, לפני תוכנית ההתנתקות שבה התגשמו כל תחזיות האימים שלנו, ולפני השיפור המטאורי בתעשיית הנשק הפלסטינית המגובה בידע ובמימון איראני. כבר אז נמצאה כפר סבא בטווח המרגמות הפשוטות, וכמובן גם שדה התעופה בן־גוריון. מיותר לציין ששיתוק שדה התעופה הבינלאומי של ישראל על ידי איום ירי מרגמות מההר השולט עליו אסטרטגית יקבור סופית את ענף התיירות הישראלית וישתק את המדינה.
כשאריאל שרון תכנן את בניית גדר ההפרדה בירושלים, הוא חילק את העיר. לא כפי שהייתה מחולקת ב־1967, אבל הוא הוציא בפועל 11 כפרים מתחומה. מה שנוצר הוא מצב לא נורמלי ולא מוסרי, המזיק לכולם, יהודים וערבים. בשכונות שמעבר לגדר לא תראו משטרה, משאיות פינוי זבל של העירייה, טיפת חלב או מגרשי ספורט של מפעל הפיס. לא תראו זכר לריבונות ישראלית. מצד אחר, השכונות לא נמסרו לרשות הפלסטינית. הן בלימבו. אין שם חוק, והפשע משתולל. כמה נורא לגור שם, כמה איום לגדל ילדים. כל מי שידו משגת עובר מהגיהינום הזה אל תוך שכונות העיר היהודיות.
ועכשיו בא רמון ורוצה להחיל את הגיהינום הזה על עוד שכונות. קשה מאוד להחזיר את הגלגל אחורה. בשביל לאכוף את החוק בכפר עקב או במחנה הפליטים שועפט צריך פלוגת מג”ב. ניידת משטרה כבר לא תספיק. יש מתח מתמיד בין עיריית ירושלים, הרוצה להחיל ריבונות על השכונות האלה, לבין משרד ראש הממשלה הממאן. נתניהו ויתר דה פקטו על 11 שכונות בירושלים והמשיך את החטא של שרון של חלוקת העיר.
אם נדבר בכנות, לא ביקרתי במחנה הפליטים שועפט או בכפר עקב. אבל בסילואן אני נוסעת וחונה כשאני באה לכותל או להר הבית, ובבית צפאפא אני עוברת כמעט מדי יום, ושם נמצאת מרפאת הרופאים הקרובה לביתי ושטיפת המכוניות שלי. אני עוברת בשכונות ערביות גם בדרך לקבר סבי בהר הזיתים.
אם רמון יצליח חלילה ברעיון העוועים שלו, הריבונות הישראלית לא תשרור עוד בשכונות אלו וחלקים נרחבים מהבירה יהפכו ל”יודן ריין” (שטח נקי מיהודים), וגם השכונות היהודיות הגובלות בהם יהיו מסוכנות ליהודים (ע”ע נווה יעקב). אבל בעוד הכפרים שמחוץ לחומה היום פחות משמעותיים לעיר, שערו בנפשכם כמה מסוכן יהיה ללדת בהר הצופים או ללמוד באוניברסיטה העברית כשעיסאוויה תימסר לריבונות פלסטינית.
למדנו את זה בתקופה בין מלחמת העצמאות לששת הימים, כשבמשך 19 שנה הייתה העיר מאוימת על ידי צלפים ירדנים. למדנו את זה לפני עשור, כשקמה החומה הנוכחית. החלוקה הזאת היא אסון של היהודים והערבים כאחד.