להוביל את המדינה, מי יודע אם לא לארבע שנים נוספות, ולמרות כל הניסיונות הקודמים – הם עדיין לא הצליחו להחליף את העם, אף שטמטומו ברור לכל. אז מה עושים עכשיו?
בישיבה השבועית של פורום "לה מרמור" יושבים גדולי האומה ומייללים מרה, כי הוא עדיין בשלטון. שמחת החיים מהם והלאה. הם לא יודעים מה הסיבה לשנאה התהומית שלהם כלפיו. לכאורה – אין סיבה. הוא כזה פרווה, כזה פוליטיקאי חלקלק ומוכשר, לא בונה ולא מחריב התנחלויות, לא כובש ולא מפנה. אולי זה בגלל שאין מה שהם קוראים לו "אופק מדיני"? לא. אפילו הם יודעים שהעובדה שאין הסכם עם הפלסטינים היא בגלל הפלסטינים ולא בגלל שנוא נפשם. ועדיין, אש השנאה שלהם תבער עד בוא המשיח.
אז הם מסובבים את הרולטה, כי מה כבר נותר להם לעשות. מטילים את הקוביות ומצרפים צירופי קרעים של רבעי עובדות ולחשושי מסדרונות. מחברים את הכל ומוציאים את השמועה החדשה לאנשי התקשורת השומרים על הדמוקרטיה ולאושיות הפייסבוק המנסים למוטט אותה. ובלבם הם נושאים תפילה חרישית שגם הטפלון יישרט אם ישרטו אותו מספיק פעמים, ואז אולי יצליחו להדביק לנתניהו כתם מוסרי ולהפיל אותו.
והפעם במשחק "חרושת השמועות", עלה יאיר נתניהו בגורל. מה נעשה איתו? עם הבייבי פייס של הממלכה? נלחשש שייתכן שידו נשלחה במעל אביו, ושהוא עסק בנכלוליותו בשם בדוי. יופי, זה טוב. אבל בואו נעבה את זה. נטיל שוב את הקוביות, נגלגל את גלגל צירופי השמועות הרנדומלי ונוסיף את מה שיצא לעוגת הרפש שאותה נטיל על פרצופו של ראש הממשלה, בתקווה שהפעם זה יידבק.
נוסיף מדינה אקזוטית, נגיד – פנמה, זה תמיד טוב, מעורר את הדמיון ואת הקנאה של מעמד הביניים, נזרוק איזה תורם מסתורי, יותר או פחות, ו-תדאם! הרי לכם גל שמועות חדש ועסיסי. כעת נוכל לחזור לבתינו הטובים בלב שלם ושקט, כי היום עשינו כל מה שיכולנו כדי להפיל את ממשלת ישראל ואת היושב בראשה.