בליל הפיגוע בניס הייתי בפריז. ישנתי. השכם בבוקר אשתי אמרה לי: "יש 80 הרוגים". לבי צנח, לא האמנתי שאצלנו ייפלו כל כך הרבה קורבנות. "זה בניס", הוסיפה אשתי. שתי תמונות בהקשר לטבח משכו את תשומת לבי: האחת, ההופעה של פרנסואה הולנד נשיא צרפת, שהצהיר "אנחנו במלחמה", והודיע כי צרפת תגביר את התקפותיה האוויריות בסוריה ובעיראק נגד דאע"ש. התמונה השנייה שתפסה אותי היא של המשאית הלבנה הענקית, שדרסה ורצחה עשרות חוגגים. שתי התמונות סימלו בעיני את חוסר האונים ואובדן הדרך של צרפת והנהגתה להתמודד עם המציאות.



שוטרים צרפתים שאלו את הרוצח מדוע הוא נמצא בטיילת ברכבו. הוא ענה להם שהוא מוכר גלידה. השוטרים שמעו ועזבו אותו. דוגמה קלאסית לכך שבאמת לפעמים הכול "בגלל הש"ג". השוטרים הסתפקו בדבריו של האזרח הצרפתי. לא שאלו איך מוכרים גלידה בכזאת משאית, ולא ביקשו שיראה להם את הגלידה. הם האמינו לו. לא עלה בקצה דעתם שהוא משקר ושהמשאית תמלא את מקום המטוס המפציץ. ככל הנראה גם לא תדרכו אותם כי בישראל (זאת שצרפת כל כך דואגת לביטחונה) הטרור הפלסטיני משתמש מזה שנים בכלי רכב למטרות רצח.



השוטרים מגלמים לדעתי שני גורמי יסוד שמונעים מצרפת - ועמה מכל אירופה המערבית - להתמודד כהלכה עם הטרור, וביתר דיוק עם האסלאם הקיצוני. הגורם הראשון הוא הגישה האירופית הבסיסית, שחירות האדם וזכויותיו הם הערך העליון. בדילמה בין חיי אדם לבין חירותו, ערך החירות גובר. ימותו אנשים, פה ושם, מפעם לפעם, לא נורא אם באותו זמן נשמרו חירויות האזרח. לכן, אם למשל משטרת בלגיה תעצור חשוד שיש לו מידע על "פצצה מתקתקת", היא לא תפעיל נגדו אמצעי חקירה מיוחדים, כדי שחס וחלילה לא ייפגעו זכויותיו.



הגורם השני שמונע מצרפת להתמודד עם האיום הוא ההפרדה המוצהרת והחדה שנעשית בין האזרחים המוסלמים לבין הטרור. אבל מכיוון שהטרור בא רק מקרב האוכלוסייה המוסלמית, לא ניתן יהיה להשיג עליו מודיעין ולהילחם בו אם תישמר ההפרדה הזאת. בצרפת הדבר חמור יותר מבשאר מדינות אירופה. ישנם רובעים מוסלמיים בערים רבות בצרפת שאליהם אסור למשטרה ולכוחות הביטחון להיכנס. נו, אז איך יאספו שם מודיעין?



ועכשיו לדברי נשיא צרפת. דומני שזאת הפעם השנייה שהוא מצהיר שצרפת במלחמה. הצהרה חלולה. נגד מי המלחמה, מי האויב, מה יועילו עוד הפצצות צרפתיות בסוריה או בעיראק? אבל בעצם האמירה הזאת מפנה הולנד את האצבע כלפי חוץ כאומר לעמו: זאת לא בעיה פנימית, זאת לא בעיה עם האוכלוסייה המוסלמית האזרחית שלנו והחלק הקיצוני המשגשג בתוכה - זאת בכלל בעיה חיצונית רחוקה במזרח התיכון. אכן, בת יענה צרפתית.



אין פלא שצרפת תמשיך לסבול מהטרור האסלאמי. ב-12 ביולי הודלפו בתקשורת הצרפתית (ולא הוכחשו) דברים שאמר ראש שירות הביטחון הצרפתי בשימוע חשאי שנערך בחודש מאי בוועדה פרלמנטרית: "צרפת עומדת על סף מלחמת אזרחים בין ימין קיצוני למוסלמים".