לא מעט אנשים, המעורים בנבכי המדיניות האמריקאית בנוגע להתיישבות הישראלית מעבר לקו הירוק, גירדו את ראשיהם השבוע בניסיון להבין מה עומד מאחורי הגינוי החריף והארוך שהוציאה מחלקת המדינה. הגינוי הגיע בעקבות הודעת מינהל מקרקעי ישראל על פרסום מכרזים לבניית 323 דירות חדשות בגילה, בהר חומה, בפסגת זאב ובנווה יעקב, והיא התייחסה גם להחלטת הממשלה לקדם בנייה במעלה אדומים ובקריית ארבע ולהכשיר את עמונה. "אנו מתנגדים בחריפות לפעילות הזו, אשר שוחקת את האפשרות של שלום", הייתה לשון ההודעה. "הצעדים הללו הם הדוגמאות האחרונות של מה שנראה כמו האצה מתמדת של פעילות ההתנחלויות, אשר חותרת באופן מכוון תחת הסיכויים של פתרון שתי המדינות. אנחנו גם מוטרדים מהגידול לאחרונה בהיקף ההריסות של מבנים פלסטיניים בגדה המערבית ובירושלים המזרחית, אשר על פי המדווח הותירו עשרות פלסטינים ללא קורת גג, לרבות ילדים".
בהמשך ההודעה נכתב כי "זהו חלק מתהליך מתמשך של תפיסת קרקעות, הרחבת התנחלויות, הכשרת מאחזים ומניעת פיתוח פלסטיני, אשר עלול לחזק את המציאות של מדינה אחת שבה יש כיבוש וסכסוך נצחי. אנחנו מוטרדים מכך שישראל ממשיכה בדפוס הפעילות הפוגעני והמתריס הזה, אשר מעלה שאלות כבדות לגבי המחויבות האמיתית שלה להסדר עם הפלסטינים, המבוסס על שלום ומשא ומתן".
במאמר שכתב בתגובה להודעה זאת, סבר אליוט אברמס מי ששימש יועצו לתהליך המדיני של הנשיא ג'ורג' בוש, כי מתקפה זו נועדה לסלול את הדרך לגינויים עוד יותר חריפים של ישראל על ידי האירופים ואחרים.
אומנם אין ספק כי גינוי כזה על ידי האמריקאים מסמן לאירופים כי הממשל לא יעמוד בדרכם אם יתקפו את ישראל, אבל אחרי שבע וחצי שנים שבהן כיהן ברק אובמה כנשיא, הם כבר יודעים זאת. חוץ מזה, אובמה לא היה צריך להאשים את ישראל בהפיכת ילדים פלסטינים תמימים להומלסים כדי שעיריית פריז תעניק אזרחות כבוד למרואן ברגותי.
אז למה הממשל החליט דווקא עכשיו לתקוף אותנו בצורה כל כך גסה? כדי להבין את מטרת המהלך עלינו קודם כל לזכור שזאת לא הפעם הראשונה שבה מחלקת המדינה מוציאה הודעה כזאת.
בינואר השנה, שר הביטחון לשעבר, משה יעלון, החליט להרחיב את גבולות השיפוט של המועצה האזורית גוש עציון כדי שייכללו בה 40 דונם של אדמה פרטית. האדמות שממוקמות על כביש 60 סמוך לאל־ערוב, נרכשו מהכנסייה הפרסביטריאנית על ידי הנדבן האמריקאי־יהודי אירווינג מוסקוביץ' המנוח ואשתו צ'רנה.
ממשל אובמה הגיב באופן דומה להודעת יעלון. ההתיישבות הישראלית הנה "בלתי לגיטימית ופוגעת במאמצי השלום", קבעה מחלקת המדינה והוסיפה "פעילות כמו החלטה זאת (של יעלון - ק"ג), יחד עם הכשרת מאחזים בלתי מורשים ובנייה של תשתיות בהתנחלויות מרוחקות, חותרת בבירור תחת האפשרות של פתרון שתי המדינות". חשוב להזכיר את שני המקרים הללו, משום שיחד הם מצביעים על המטרה האמיתית של הגינויים משולחי הרסן הללו.
אירווינג מוסקוביץ' המנוח ואלמנתו צ'רנה הם אמריקאים. אין להם אזרחות ישראלית. בתור אזרחים אמריקאים פרטיים רכשו בני הזוג 40 דונם, לרבות שמונה מבנים המצויים בהם, מהכנסייה הפרסביטריאנית, ישות פרטית נוספת. עכשיו, אין חוק אמריקאי האוסר על אזרחים אמריקאים לרכוש קרקעות ביהודה ושומרון או בכל מקום אחר. ובעצם, במקרים אחרים הממשל דווקא מעודד רכישות כאלה.
כמו למשל במקרה של ההתנחלות הפלסטינית רוואבי באזור בנימין. אביה של ההתנחלות הוא בשאר אל־מסרי, אזרח אמריקאי. ולא זו בלבד שהאמריקאים אינם מגנים אותו או את הרשות הפלסטינית שמרחיבה את גבולות העיר שאל־מסרי בונה; ארצות הברית תורמת כסף לרוואבי ומאדירה את היזם שלה כגיבור.
צריך להבין: מבחינת החוק האמריקאי אין שום הבדל בין בני הזוג מוסקוביץ' לבין אל־מסרי. ההבדל היחיד הוא מוצאם הדתי. בני הזוג מוסקוביץ' הם יהודים, אל־מסרי מוסלמי. והנה, מחלקת המדינה מגנה את רכישת הקרקעות החוקית שבוצעה על ידי היהודים האמריקאים ומצד שני מריעה לנוכח הבנייה של המוסלמי האמריקאי. כן, יש מילה אחת או שתיים שמתארת את ההתנהגות הזו: גזענות, למשל. ואנטישמיות.
וזה מביא אותנו להודעת מחלקת המדינה מהשבוע שעבר. כזכור, ההודעה של מינהל מקרקעי ישראל על מכרזי הבנייה בשכונות היהודיות בירושלים, יצאה לאחר שבתחילת החודש האחרון הודיעה הממשלה על כוונתה לבנות 600 יחידות דיור עבור ערבים בלבד בבית צפאפא. נוסף על כך, מכרזי בנייה אושרו עבור ערבים בלבד בבית חנינא.
בהודעת מחלקת המדינה אין שום גינוי על המכרזים לטובת בנייה ערבית, גם מעבר לקווי הפסקת האש של מלחמת העצמאות. מחלקת המדינה מגנה רק בנייה עבור יהודים. ושוב אותן מילים מצלצלות: גזענות, אנטישמיות.
ויש עוד נדבך למגמתו של אובמה. כבר משנת 2010, כשמזכירת המדינה דאז, הילרי קלינטון נזפה בראש הממשלה בנימין נתניהו במשך 45 דקות בתגובה על החלטת ועדת התכנון של עיריית ירושלים לאשר בניית כמה מאות דירות ברמת שלמה - פועל ממשל אובמה להרחיב את הגדרת המונח "התנחלות".
כפי שלשון ההודעה מהשבוע מראה, עבור ממשל אובמה כל שכונה יהודית בירושלים היא התנחלות. גילה, שכונה בת 40 אלף תושבים, היא שוות ערך למאחזים של עשרה אנשים ליד יצהר עבור הממשל. מעלה אדומים, עיר שמונה אף היא 40 אלף תושבים, שוות ערך לכמה קרוונים על גבעה באמצע שום מקום בדרום הר חברון. הכל בלתי לגיטימי, הכל הורס את השלום.
וכפי שהגינוי מתחילת השנה מראה, "התנחלות" איננה רק תפיסת אדמות פרטיות או שימוש באדמות מדינה לטובת הקמת יישובים ישראליים ביהודה ושומרון, תוך מתן הטבות למי שיסכים לעבור אליהם. עבור הממשל, פעילות ההתנחלויות "בלתי לגיטימית" גם כאשר אזרח אמריקאי ממוצא יהודי קונה קרקע פרטית ממוכר פרטי ומשתמש בה באופן חוקי.
כאן המקום להגיד מילה על טענת הממשל כי הוא תוקף את ישראל רק בשל דאגתו לשלום. ובכן, כפי שהבהיר אברמס, טענה זאת משוללת כל יסוד. הרי גם הממשל הכיר בכך שגושי התנחלויות גדולים כגון מעלה אדומים - שלא לדבר על שכונות יהודיות בתוך ירושלים - יישארו בתחומי ישראל גם בעידן של הסדר קבע.
מעבר לכך, בזמן שיו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן מפיץ עלילות דם נגד ישראל בפרלמנט האירופי ומכין תביעה נגד בריטניה בגין הצהרת בלפור, ברור לכל בר דעת כי יש רק צד אחד שלא מוכן להגיע לשום פשרה לטובת השלום.
יש האומרים כי הגינויים הללו סוללים את הדרך לתמיכה אמריקאית בהחלטה נגד ההתיישבות הישראלית ביו"ש ובירושלים המאוחדת במועצת הביטחון של האו"ם. על פי רוב, החלטה כזו צפויה להתקבל לאחר הבחירות לנשיאות בנובמבר. אם כך, אין ספק כי הודעות כאלה ממחלקת המדינה יכולות להכשיר את הקרקע לקראת מהלך כזה. אבל הן לא חיוניות. אדרבה, הן יכולות גם לסכל את המהלך.
הודעות אנטי־ישראליות כאלה מהוות תמרור אזהרה לידידי ישראל בקונגרס. באמצעותן הם מבינים שאובמה עומד לפגוע בישראל, ולאחריהן הם יכולים לצמצם את מרחב הפעולה שלו. לפיכך, מבחינתו של אובמה, ולנוכח היעדר התמיכה העממית במדיניות העוינת שלו, עדיף להמעיט בתקיפת ישראל בפרהסיה. על כן, אם כוונותיו של אובמה מתחילות ונגמרות באו"ם, היה עדיף לו לשתוק ופשוט להימנע מלהצביע על ההחלטה, לכשתובא להצבעה.
אז אם אובמה לא מפנה את הגינויים הללו לאוזני האירופים, שלא צריכים עידוד, ואם הוא לא מכוון אותם לעבר מועצת הביטחון, שהשתיקה יפה לה - נותרה רק אפשרות אחת, והיא שאובמה רוצה להשפיע דווקא על הבית שלו, על ארצות הברית.
סביר להניח כי אובמה פועל כיום לביסוס המורשת שלו בכל הקשור למדיניות האמריקאית כלפי ישראל. המורשת שהוא מותיר לבאים אחריו היא מדיניות שמבוססת לא על אינטרסים או על ערכים, אלא על אנטישמיות. היא מבדילה בפומבי בין בנייה מותרת עבור ערבים לבין בנייה אסורה ומרושעת עבור יהודים. לא משנה אם מדובר בפעילות פרטית של יהודים אמריקאים או בפעילות שמובילה ממשלת ישראל. אסור ליהודים לקנות קרקע, לבנות על קרקע או לגור על קרקע שהייתה תחת כיבוש ירדני עד מלחמת ששת הימים. כמו כן, אסור גם לישראל לאכוף את חוקי המקרקעין שלה על ערבים.
אין ספק כי מדובר במהלך מפתיע ואף מזעזע. הוא מעיד על עומק עוינותו הגזענית של אובמה כלפי העם היהודי.
רק שלושה חודשים לפני הבחירות, לאובמה יש מעט זמן לפעול. הוא חייב להיות ממושמע ולהשקיע את הונו הפוליטי רק במקומות החשובים לו באמת. והנה, אנחנו רואים כי לא הכלכלה האמריקאית, לא המצב בסוריה, לא טורקיה ולא סין מעניינים אותו. בשלהי כהונתו מה שמעניין את אובמה הוא יישום מדיניות הפוסלת את זכויות הקניין של יהודים בירושלים וביהודה ובשומרון. לא לטובת השלום, אלא רק משום שהם יהודים.