איני מכיר את ח"כ דוד ביטן אישית. אני מכיר אותו כתופעה, ולכן מוצדק להקדיש לו מאמר. כמעט מתחילת הקדנציה הנוכחית של הכנסת, אני מרותק, כמשקיף פוליטי, לדמותו של האיש המכהן כיום כיו"ר הקואליציה וסיעת הליכוד (בעבר הלא רחוק גם יו"ר ועדת הכנסת), וכמועמד בטוח לשר בממשלתו הבאה של נתניהו, אם תקום.



כמי שמלווה את העולם הפוליטי עשרות שנים, אני מתקשה להיזכר בחבר כנסת חדש שבתוך כמה חודשים נסק, גם מכוח אישיותו והתנהגותו וגם מכוח תפקידיו הפרלמנטריים, למעמד חבר הכנסת הבולט ובעל הכוח הרב ביותר. עכשיו, לאחר כשנה וחצי בכנסת, אפשר לומר שמבחינת הבולטות הציבורית שיש בה היום, מדובר בדוד ביטן ועוד 119.



הוא, שלא כמירי רגב, אינו צריך לאיים על ביבי. די שהודיע בראיון לחברי אריק בנדר במוסף "סופהשבוע" של "מעריב" שבממשלה הבאה הוא רוצה לכהן כשר הפנים, וזה אכן יקרה. כמקובל בליכוד שבראשות נתניהו: אדם המכהן שנה כחבר כנסת מיד הוא מועמד לשר. שנתיים הוא שר וכבר הוא מועמד לראשות הממשלה (ראו מירי רגב).



ראיתי בימי חיי העיתונאיים־פוליטיים ח"כים תקיפים ובולטים שניהלו את הקואליציה או את סיעת השלטון ביד רמה (למשל, חיים קורפו ז"ל מהליכוד ויבדל"א משה שחל מהמערך). אחד כמו ביטן לא ראיתי. הוא משדר כוחניות ותקיפות מאיימת, ויש לו טון פסקני וכושר דיבור בלתי נלאה. הוא נראה כבולדוזר דורסני. וההנחה שראש הממשלה עומד מאחוריו, גם כשהוא אומר דברים שלכאורה נוגדים לעמדת נתניהו, מחזקת אותו עוד יותר.



אני מבקש להבהיר: איני בא לשפוט את ח"כ ביטן (הנה, גם אני כבר מפחד ממנו). במשך שנה אני מתבונן בהתנהגותו, במעשיו ובנסיקתו המפליאה, מאזין לדבריו ולטון שלהם, מעיין בביוגרפיה שלו כעסקן ליכוד בראשון לציון ולא יודע איך "לאכול אותו" ואם - ומה - לכתוב עליו. מצד אחד, ניהול ושליטה כזו בח"כים יש בה פן חיובי, בעיקר בקואליציה הנשענת על חודו של קול העונה לשם אורן חזן. מצד אחר, כוחניות יתר ושתלטנות מאיימת בתיבול של חספוס ותוקפנות מרתיעות.



הראיון שנתן ביטן אינו משנה את התמונה, רק מחזק את דימויו של האיש. והנה דוגמה: רק שנה וחצי הוא בכנסת, ובפסקנות מוחלטת הוא משיב על שאלת המראיין אם היה מחליף חלק מהח"כים במילה אחת חדה: כן. תשובה צנועה ומידתית יותר הייתה: "אני בכנסת רק זמן קצר ואיני יכול לשפוט אחרים". אבל אז זה לא היה ביטן.



הוא מתנער בראיון מהכוחניות שמייחסים לו ומיתמם: "צריך משמעת בקואליציה. אני עושה את עבודתי. אם לא אדאג לה, לא תהיה קואליציה ויהיו בחירות". מה שמעצבן אותו ממש הוא שמכנים אותו "עסקן". "למה אני עסקן", הוא מתרעם, "כי באתי מהתחום המוניציפלי? אני לא עסקן, אני נבחר ציבור".



מר ביטן, אין שום סתירה בין "עסקן" לנבחר ציבור. רבים מחברי הכנסת בעבר ובהווה, בהם גם מצוינים, היו עסקנים. ובכלל, "עסקן" אינו כינוי גנאי. הנה על פי מילון אבן שושן: "עסקן - אדם העוסק בצורכי ציבור, המטפל בפעולות שיש בהן משום טובת החברה". זה לא אתה, מר ביטן?