במאבק הנצחי שבין ראש הממשלה לשר התחבורה שלו, או בין המלך נתניהו הראשון לנסיך הקֶטָר ישראל כץ, מודה כתבנו לענייני מסלולים ומסילות, אני מצדד בכץ ספונטנית, כסוג של מרדן שכ"צה נפשו בהשתלטות הביבאית והוא מנסה להוכיח, קבל השרים המפוחדים וחברי מרכז הליכוד, שלא לעולם חוסן לשליט יחיד מכוח עצמו. זאת אף שדעותיו של כץ, מאז ימיו הסטודנטיאליים האלימים עם צחי הנגבי ואיווט ליברמן, ויציקת המים שלו על ידי שרון בענייני ההתנחלויות, במשך שנים, מעולם לא היו דעותי.

אבל עד שאני מחליט לצדד בהתקוממויותיו, מפינתי השקטה, כמו במאבק על מרכז הליכוד ועל הַשַּׁבָּת ברכבת ישראל, ממהר השר להתקפל, לכופף ראש ולהמתין בהכנעה לביטול הודעת הפיטורים שגזר עליו ראש הממשלה בחמתו, והמרד האזוטרי היה כלא היה. איש גם לא שמע אותו מתנגד לחוקים אנטי־דמוקרטיים, לסגירת תאגיד השידור ולהשארת עמונה.

למרות דעותיו המוקצנות, רדיפת הכותרות שלו וסגנונו הבוטה, השר כץ הוא בולדוזר יעיל ועיקש בתחומו ובכל נגזרותיו: הוא דיכא באומץ ובצדק את ועד עובדי הרכבת וסייע להחזיר לתקנה (כמעט) את מערכת הרכבות. הוא השתלט על עובדי נמל אשדוד של אלון חסן והפסיק (נקווה) את התעללותם בלקוחותיהם ובהנהלתם. הוא אחראי לקישור ישראל בגשרים, כבישים, מסילות, מחלפים ותחנות לרוב - ובאחרונה, במפתיע, גם מצדד בניתוק עזה מישראל, בסיוע לפיתוחה ובהקמת נמל ואי מלאכותי בחופיה.



אומנם בולדוזריותו בנושא הרכבת הקלה הכניסה אותנו, תושבי תל אביב יפו והבאים בשעריה, ללחץ ולקשיים תעבורתיים וכלכליים, שיימשכו עוד שש שנים לפחות ולא ברור מה התועלת שתביא - אבל, נודה, גם התוכנית להחזרת רכבת העמק אחרי כמעט 70 שנה נראתה בזבזנית ומיותרת, עד שהרכבת, רכבת ילדותי, חזרה לרוץ לאורך הקישון, וכל ותיקי העמק, דור ראשון לגאולה, הוזמנו בידי מנכ"ל הרכבת למסע בה. אז התברר שהרכבת נועדה לא רק להסיע נוסעים מעתלית עד לצמח, אלא בעיקר לשנע מטענים לירדן וממנה (ומן הסתם לפלסטין וממנה, בעתיד), וחשיבותה הלוגיסטית רבה.

לעומת זאת, השר כץ, מתברר, מוּדָע ואינו פועל, אולי בגלל לחצים פנימיים, לקדם את קטסטרופת התחבורה המאיימת עלינו בשנים הקרובות בגלל רכישות גוברות של רכבים פרטיים. עורקי התחבורה הראשיים, המחלפים המשוכללים, הגשרים והכבישים העיקריים שבנה, יהיו, אבוי, סתומים ופקוקים יותר ויותר - ואנו, הנהגים, נאבד שעות רבות ויקרות בכל יום.

אז תתעורר, השר כץ. הסדר והפעל מיד תוכנית חירום תעבורתית: מגרשי חניה והסעות חינם בכניסות לערים, עידוד לנוסעים בשעות ובנתיבים אלטרנטיביים - ובעיקר תכנוּת ותפעול ההסעות הקבוצתיות, במכוניות פרטיות, שיתמלאו בנוסעים באותו מסלול, בתשלום נמוך או כתורנות הדדית. הדבר, לפי כל המבדקים (כך ב"אי תנועה", סדרת התחקיר המאלפת של ליאור קינן בחדשות 10), יוריד את הצפיפות בכבישים בשיעור ניכר, מה גם ששירותי המוניות, האוטובוסים והרכבות עשויים להשתלב בתוכנית במחירים נוחים. כדאי למהר, השר כץ, לפני שהביבי, צייד קרדיטים ידוע, יקפוץ לעניין.