הבחירות באמריקה הן מבחן קשה. מבחן קשה לבוחרים, שנאלצים לבלוע את רוקם ולהצביע בעד מועמד שאינם אוהבים. מבחן קשה לאומה הדוהרת לעבר יום בחירות שמעברו השני נשיא או נשיאה שאינם רוצים. מבחן קשה גם למתבונן מבחוץ, המבקר הבלתי מעורב, שמצד אחד רוצה במתח, בתחרות, בעניין, ומצד שני מבין ששלומו שלו כרוך בשלומה של אמריקה – שמצד אחד מבין שמוטב בהחלט שהטוב מבין שני המועמדים ינצח, ומצד אחר לא מצליח להדחיק הרהורים סוררים של שמחה לאיד. שמחה לאידם של מי שרגילים להטיף מוסר לעולם, ולפתע הם "הבדיחה של העולם", כפי שאמרה לי לפני כמה ימים אזרחית אחת בצפון קרוליינה.



מה טוב לאמריקה? לכל בוחר באמריקה נדמה שהוא יודע את התשובה לשאלה הזאת. מה שטוב לאמריקה הוא שהמועמד של המחנה השני לא ינצח. מה טוב לאמריקה? נדמה לי שגם אני יודע – וגם לכם מן הסתם נדמה שאתם יודעים – אבל אולי מוטב להתאפק עם הידיעה הזאת. גם לאמריקאים רבים נדמה שהם יודעים מה טוב לישראל, וכשהם חולקים את הידיעה הזאת איתנו, יש לנו נטייה להתרגז. בצדק: האמריקאים לא יודעים מה טוב לישראל. לא טוב יותר מאיתנו. ובאותו אופן: גם לנו מוטב לשמור על מידה של צניעות בנוגע לשאלה מה טוב לאמריקה. האם הילרי קלינטון טובה לאמריקה? אם הבוחרים של אמריקה יחליטו שלא, אז כנראה לא. האם דונלד טראמפ טוב לאמריקה? אם הבוחרים של אמריקה יחליטו שלא, אז כנראה לא.



או אולי הם טועים. אולי הבוחרים טועים. אולי יבחרו בקלינטון, וטראמפ היה טוב להם יותר. אולי יבחרו בטראמפ, וקלינטון הייתה טובה להם יותר. אי אפשר להניח שהבוחרים תמיד צודקים. אי אפשר להניח שהבוחרים לא טועים. אבל אפשר להניח שהבוחרים האמריקאים יודעים מה טוב לאמריקה יותר מכפי שאנחנו יודעים. אפשר להניח שהם יודעים מה טוב לאמריקה משום שהם הקובעים את סדר העדיפויות שלה. הם המחליטים כיצד נכון לה להיראות. הם המכתיבים איזה תפקיד יהיה לה בעולם. אם הם רוצים את קלינטון, מי אנחנו שנאמר להם שאינה מתאימה. אם הם רוצים את טראמפ, מי אנחנו שנלגלג עליהם ונניח שאנחנו יודעים יותר טוב.



מבחן קשה, כבר אמרנו, כי במערכת הבחירות הזאת העולם כולו משקיף ויודע יותר טוב. העולם כולו עוקב בחרדה ומניח שהאמריקאים השתגעו. אבל כדאי לזכור: יש לא מעט מדינות שמביטות בדיוק כך גם על ישראל ועל בחירותיה הפוליטיות. יש לא מעט קהלים, ובהם של אוהדי ישראל, הסבורים שגם אנחנו, הישראלים, בוחרים כושלים שאינם יודעים מה טוב להם.



הבוחרים בשני המחנות אינם מכבדים אלה את אלה


אנחנו נוטים להתמרד נגד מבטים כאלה. אנחנו נוטים לכעוס על מבטים כאלה. ולא רק אנחנו. גם הבריטים התמרדו נגד מבטים כאלה כאשר הצביעו בעד ברקזיט – העולם עדיין חושב שהם השתגעו. גם האמריקאים מתמרדים נגד מבטים כאלה ומצביעים בעד טראמפ – עוד לא ברור אם רובם, אבל רבים מספיק בכדי שנבין שמדובר בעניין רציני.



הבוחרים שבעד טראמפ ואלה שבעד קלינטון אינם מכבדים אלה את אלה. זאת בעיה שמתגלה במלוא חריפותה בסקרים מן הימים האחרונים, ושתעיק על אמריקה בשנים שיבואו. הבוחרים שבעד קלינטון ואלה שבעד טראמפ אינם מקבלים את הלגיטימיות של עמדת המחנה הנגדי. זאת בעיה שעלולה להעכיר את מי הבריכה הפוליטית בתום ספירת הקולות.



לנו נועד תפקיד אחר: לכבד בלגיטימיות של ההחלטה שיקבלו האמריקאים ולהכיר בה. המשחק הפוליטי הזה אומנם נוגע לנו – אך השפעתנו עליו מוגבלת, זניחה. הוא אומנם מרתק אותנו – אך עלינו להיזהר ולא להתבלבל, הוא איננו שלנו. הוא אומנם גורם לנו לחשוב שאנחנו יודעים בדיוק מה טוב לאמריקה – אך עלינו לזכור שרק האמריקאים יודעים מה טוב לאמריקה. כי הם אמריקה.