בימים האחרונים שבתי ועיינתי במה שהיה ברור לי מאז ומעולם: אדם נחשב לגנב, על פי חוק העונשין, אם הוא נוטל דבר הניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעלים של הדבר, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעל הדבר שלילת קבע. עכשיו תנסו ליישם את ההגדרה הזאת על טייקונים מסוימים שנקלעו לקשיים. הם אינם גנבים במובן המילולי של המילה. הם אנשים טובים. יש להם הרבה מליצי יושר, ולא מעט חברים קרובים. ויש להם גם חובות אדירים, שרק חלק קטן מאוד מהם הם מוכנים להחזיר. בלשון מכובסת קוראים לזה "תספורת". בלשון החוק - זה נקרא גניבה.



אז איך נגדיר את כל הטייקונים שבאו מהבית עם כלום והשאירו אותנו עם עוד פחות מזה? אלה שערכו לנו "תספורת" בעל כורחנו? מחד, הם לא גנבים שפרצו לבנקים ושדדו את הכסף שהיה שם בכספות; אבל מאידך, הם אף פעם לא שאלו אותנו, ציבור המפקידים בבנקים או בקרנות הפנסיה, אם אנחנו מסכימים שהם יבנו את אימפריות הכלום שלהם מכספנו או שהם יקבלו את מה ששייך לנו כדי לפזר אותו ברחבי העולם. הם פשוט באו לאלה המופקדים על חסכונותינו וביקשו לקבל הלוואות בלי ערבויות שיבטיחו את החזרת הכסף - ונענו.



וכשנגמרו להם הכספים שהם קיבלו ביד נדיבה, הם באו וביקשו עוד. והמחזיקים בפיקדונות שלנו, ללא שום נקיפות מצפון, שהרי הכסף הוא לא שלהם, נתנו להם. וההנהלות של כל "המוסדות הפילנתרופיים" האלה אפילו לא טרחו לשאול מה שכל מוכר בשוק היה שואל: מתי יוחזר הכסף, אם בכלל, ומי יישא באחריות אם הכסף לא יוחזר?



למיטב הבנתי, וממרום ניסיוני, אני יכול לומר שזאת בפירוש גניבה - ומי שסייע לה צריך לעמוד לדין. אין דרך אחרת להגדיר את מה שעשו אלה שחילקו כספים לא להם בלי להבטיח את החזרתם. הטייקונים - שחלק מהם, אגב, חברים של שר האוצר הנוכחי - יכולים להגדיר את מה שהם עושים לנו כ"תספורת"; אולם הביטוי ההולם הוא אחר. זאת גזילה של כספי ציבור, ללא הסכמתו, ומי שכך נהג בכספי הציבור צריך לשאת בתוצאות.



והנה אני אומר זאת: עיקר כעסי אינו צריך להיות מופנה אל הטייקונים. הם ביקשו - והם קיבלו. אף אחד לא דרש מהם ערבויות. איש לא ביקש מהם שישקיעו את הכסף רק בדרך רציונלית. מרגע שהם קיבלו את הכסף, איש כבר לא יכול היה לומר להם מה לעשות בו. אבל מה על המנהלים, אלה שגזרו במשך השנים קופונים שמנים משום שהם יכלו להראות, כביכול, עד כמה הם "מוצלחים"? ומה על חברי הדירקטוריונים? ועל חברי הוועדות השונות שצריכות לפקח על הדרך שבה מנהלים מכלכלים את דרכיהם? ועורכי הדין? ורואי החשבון? כולם־כולם חיו חיי פאר על חשבון הכספים שנגזלו מן הקופה הציבורית - וכל אלה צריכים להיענש.



אבל זה לא יקרה. לא משום שזה לא קרה, אלא משום שמי שצריך לפעול, בבנק ישראל או במשרד האוצר, כבר מצפה ליום שבו יפרוש משירות המדינה כדי להצטרף אל גוזרי הקופונים.