נחום ברנע קפץ למים הגועשים כדי להציל את המו”ל שלו. זה לא צלח, כמובן, מכיוון שמיד צצו, כמו בהרבה מקרים דומים, סיפורים נוספים על עיתונו. וגם ברנע רשאי כעת להרגיש צער רב. אין אידיאולוגיה בקו שנקט “ידיעות אחרונות” במשך השנים, אלא תאווה לכוח, לשררה ולכסף. נראה שלא הייתה כל סיבה אחרת לפגישה, או לפגישות, של מוזס עם ראש הממשלה. לפי הפרסומים, הוא היה מוכן להפוך את עורו של עיתונו, בלי להיוועץ, מן הסתם, עם עיתונאיו, לרבות עם ברנע, תוך כדי פגיעה במי שעומד בדרכו.
אבל ברנע לא הניח את המפתחות על שולחנו של מי שמשלם את שכרו בעין יפה, אלא חשב שזאת דווקא העת לצאת להגנתו - והוא לא יכול היה למצוא עיתוי גרוע יותר. קודם כל, משום שברנע ניזון, כך אני מניח, אך ורק מפירות ההדלפות של גורמים אינטרסנטיים מתוך צוות החקירה. איני רוצה להכביר מילים בנושא זה, אבל זאת בוודאי רעה חולה. מי שעושה זאת, אגב, עובר על החוק. הוא גם מועל באמון הציבור ברשויות האכיפה. לצערנו, אין זו הפעם הראשונה שמי שמעורב בחקירות רגישות נוטל חלק במשחק הפוליטי. מכל מקום, לכתוב מאמר בלי להכיר את העובדות על בוריין זהו חטא גדול עבור כל מי שמבקש להרעיף על הציבור מפרי עטו. וברנע כנראה לא יודע יותר ממה שצרכן החדשות הממוצע שומע וקורא את מה שמלעיטים אותו אלה שמבקשים להשיג הישגים תודעתיים.
מוזס לא נלחם על “פרנסתם של עובדיו”, כפי שברנע ניסה להציג זאת בכתב הגנתו על המו”ל שלו. זה נראה יותר כמו ניסיון לחסל יריב עסקי בדרך של הבטחת “טובות הנאה” למי שאפשר לרתום אותו למשימה. גם אני אינני יודע, כמובן, את מלוא העובדות, אבל מה שאני בכל זאת יכול לומר מתוך ניסיוני ארוך השנים הוא שמי שמקליט שיחה עושה את הכל כדי לחלץ מפי בר שיחו אמירות שמפלילות אותו. הוא עצמו, מתוך מודעות לכך שהשיחה מתועדת, רק עושה למשיכת האחר בלשונו.
כך נוהגת המשטרה כאשר היא מכניסה “מדובב” לתוך תא מעצר שבו נמצא עצור שמתכחש למעורבותו בפשע שמיוחס לו. “המדובב” עושה ככל יכולתו כדי שהמאזינים לשיחה ילמדו על החשוד, תוך שהוא מייחס לעצמו “עבר פלילי” וניסיון קודם כדי לרכוש את אמונו של מי שבו חושדים.
ואם אני קורא נכון את תמונת המצב, זה מה שעשה ראש הממשלה. נראה שהוא ביקש לחלץ מפי המו”ל אמירות שמהן ניתן יהיה ללמוד על אופיו. הוא ביקש ממנהל לשכתו להקליט – ויש אומרים שמכשיר ההקלטה היה על גופו שלו - ואחר כך הדברים נשמרו היכן שהם נשמרו.
אין לי ספק שזה מה ששמעו החוקרים. אבל בשלב הזה הייתי מציע ליועץ המשפטי לממשלה לפרסם את תמליל הקלטת, או הקלטות, כדי שהציבור לא יצטרך לסמוך רק על מי שרוצה בספינים תקשורתיים לצרכיו. אין עוד כל סיבה להסתיר את תוכנן המלא של השיחות. ואגב, גם לאינטונציה שבה נאמרו הדברים יש חשיבות. אין דרך אחרת להגן על חזקת חפותו של מי שנבחר בקלפי מפני כל אלה שרוצים להחליפו באמצעות שברי אינפורמציה מגמתיים.