תמונות הזוועה שחשפו את ההתעללות בקשישי בית האבות "נאות כיפת הזהב" בחיפה נפלו על עם ישראל כרעם ביום בהיר. אלא שאני, לצערי, לא הופתעתי מהן. כל מי שהגורל זימן לו את החוויה המפוקפקת של ביקור בבתי האבות שבחסות ובפיקוח המדינה, בוודאי חש כמוני. הריחות, התנהגות הדיירים, הלבוש והאווירה ברוב המקומות לא פעם מציתים נורות אדומות ומעוררים מחשבות על מה שקורה שם בחדרי חדרים, בחושך, כשעין זרה לא רואה ואוזן לא שומעת.

אלא שעל מה אנו מלינים? הרי בימינו הפסוק: "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" (ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ל"ב) שווה במדינה לקליפת השום. מתי ראיתם לאחרונה צעיר או צעירה מפנים מקום באוטובוס לזקן או זקנה? איך ירחשו כבוד לאותם קשישים בבית האבות, כשבחיי היום־יום לא מעניקים להם יחס אלמנטרי?

אפילו במוסדות המדינה, שאמורים לדאוג לרווחת האזרחים הקשישים, היחס במקרים רבים משפיל, כשאלפי קשישים תשושים ומוגבלים בתנועתם חייבים לעבור מבחני יכולת כדי לקבל סיוע בסיסי לניהול חיי היום־יום שלהם.



ולמה כולם מזועזעים כאן כשמהפסוק הנפלא בספר תהלים: "אל תשליכני לעת זקנה ככלות כוחי אל תעזבני" - נותר רק השיר? הכי מקומם במקרה זה הוא שראש הממשלה, שרים וחברי כנסת דאגו להביע את הזעזוע העמוק שלהם מהמראות והתמונות. אך איפה הם היו עד היום? מה הם עשו למען הציבור הזה בזמן האחרון? מתי בעיות הקשישים הונחו לאחרונה על שולחן הממשלה? מה נעשה עם כל ההצעות לשיפור חייהם שהונחו על שולחנם?

כדי לשפר את המציאות, נדרשות השקעות גדולות, ובהן הכשרה ותגמול הולמים למטפלים/ות, כדי לעודד אנשים איכותיים יותר לבחור במקצוע הזה. לאלה שמוצאים את הפתרון למצב בהתקנת מצלמות בכל חדר, מחלקה או פינה של בתי האבות, הייתי מציע שיתקינו את המצלמות ברחובות שלנו, בחדר הישיבות של הממשלה, בכנסת, בבתי הספר, במוסדות המדינה ובכל המקומות שמהם צריך להתחיל את טיפול השורש בבעיה. משם חייב לבוא השינוי. מי שיראה במצלמות פתרון לבעיה ויתקין אלפי מצלמות להתריע ולפקח, ימצא את עצמו עסוק ללא סוף בתיקונן ותקינותן, מכיוון שתמיד יימצא מי שידאג שהן יתקלקלו או לא יפעלו בעת הצורך.

חובה לזעוק מעל כל במה בצער רב ובכאב גדול: הפכנו לעם אטום לזקן, לנכה, לחסרי הישע. זנחנו ואיבדנו ערכים בסיסיים של עם נאור שידע לדאוג, ולהושיט יד לחלשים שבתוכנו ולכבדם. בהזדמנות זו חשוב לצלצל בפעמונים ולהזכיר גם שהמצב במוסדות לבעלי מוגבלויות שבפיקוח המדינה אינו טוב יותר. כדי שלא נתעורר לבוקר חדש עם הפתעות כאלה, רצוי וראוי שהאחראים לפיקוח יבדקו את עצמם ואת ההתנהלות בעשרות המוסדות שמטפלים במוגבלים וחסרי ישע.

עם כל הכבוד לאנשי עמונה ולמתיישבי יהודה ושומרון, זקני ומוגבלי עירנו קודמים. אם הממשלה לא תשכיל להבין את המציאות הקשה ולפעול ביד רחבה לשינוי המצב, נאבד סופית את צלמנו; צלם של עם שידע לאורך ההיסטוריה שלו לדאוג לזקן, לחלש, ליתום ולאלמנה. ממשלה שמזדעזעת מתופעה כל כך חמורה וכואבת אך לא פועלת מיד לתיקון יסודי של המצב, אינה ראויה למשול.