שרה: עילת התביעה של בני הזוג המלכותי, שרה ובנימין נתניהו, נגד העיתונאי יגאל סרנה, תומצתה בבית המשפט בעדותו של ראש הממשלה שאמר: "מה שהגדיש את הסאה שהוא קבע שהיה פה מקרה שלא היה ולא נברא. כל כך הרבה השמצות מטורללות והזויות, מבול של הכפשות. נאמר דבר שקרי לחלוטין שנועד לומר שאנחנו פוגעים בסדרי האבטחה, שרעייתי שולטת במערך הביטחון של מדינת ישראל. הזוי. היא זורקת אותי מהשיירה ולוקחת את האבטחה לידיה? אבסורד".

כזכור, סרנה פרסם בפייסבוק פוסט שבו טען כי שרה נתניהו סילקה את ראש הממשלה מהמכונית שבה נסעו בעת ששיירת ראש הממשלה עברה בכביש 1. על פוסט זה הוא נתבע כעת על ידי ראש הממשלה, שטוען לפגיעה בשמו הטוב.

עיתונאים בכירים המסקרים את ראש הממשלה, נוסעים איתו לחו"ל, נמצאים באירועים שבהם משתתף הזוג המלכותי ועוד, נוהגים לרכל על המתרחש בבית ברחוב בלפור, בווילה בקיסריה ובמפגשים של ראש הממשלה עם ראשי מדינות או סתם מיליארדרים המקורבים אליו. גם כאלה שאינם עיתונאים ונכחו באירועים שבהם השתתפו בני הזוג מרכלים על מה שכביכול ראו–קלטו.



רכילות אינה אינפורמציה אמינה. חלק מהעיתונאים ומהידוענים לא יעזו ללכלך על ראש הממשלה ועל אשתו, כי הם יודעים שבזה יסתיימו יחסיהם עם בני הזוג. לכן הם גוזרים על עצמם שתיקה חלקית. הם לא יפרסמו ברבים מה שראו ושמעו, אבל כן יספרו לחברים קרובים אם קרו דברים עסיסיים שהיו עדים להם.

מי שיודעים אחד לאחד על המתרחש הם אנשי היחידה לאבטחת אישים, הנמצאים בקרבת הזוג 24 שעות ביממה, מדובר בחבר'ה מצוינים, אמינים, פטריוטים, שעם כניסתם לתפקיד ביחידת האבטחה חותמים על "שתיקה לכל החיים בכל הקשור למה שראו ושמעו בעניין האישיות המאובטחת". "החבר'ה הטובים" לפעמים אינם יכולים להתאפק, ואז הם מספרים לאשת חיקם הנצחית מה ראו ושמעו. לפעמים, במפגשים עם ותיקי היחידה, הם יחליפו מידע, צחוקים ודאחקות. ולפעמים חלק מהדברים זולגים החוצה.

סיפורים ורכילויות על בני הזוג המלכותי מרחפים באוויר כבר הרבה שנים. שמועה מרושעת והזויה במיוחד מספרת על חוזה שנחתם ביניהם כביכול, אחרי שביבי התוודה בפרשת הקלטת שלא הייתה כי ניהל רומן תוך כדי נישואיו עם אשת תקשורת שלא קראו לה שרה. החוזה הזה לכאורה, שאיש לא ראה כמובן, הפך לנושא שיחה בקרב הציבור והרבה מאוד אנשים להוטים לדעת מה תוכנו, אם אכן קיים. אחת השמועות הזדוניות הקשורות לחוזה כביכול הזה היא שביבי אינו יכול לנסוע לחו"ל בלעדי רעייתו, החוששת לכאורה שמא שוב יעלה בדעתו של האיש שלה לבגוד בה.

שמועה נבזית וכמובן לא מאוששת אחרת מספרת על כך שיום אחד אסרה הגברת נתניהו על בעלה להיכנס לווילה בקיסריה, והיה צורך לערב את ראש השב"כ, שיצלצל לגברת ויבקש ממנה לסלוח ולאפשר לראש הממשלה להיכנס הביתה. כאמור, שמועות שמועות שמועות, שלפעמים מידרדרות לרמה נמוכה ושפלה. אנשי היחידה לאבטחת אישים, שלא פעם היו עיתונאים שניסו להוציא מהם קצת אינפורמציה רכילותית על המתרחש בין בני הזוג המלכותי, ממלאים פיהם מים.

ואגב מים, באחת השמועות הזדוניות, ההזויות והמטורללות ביותר שהופצו על הגברת, נטען שהיא נתנה כביכול הוראה שכשיש אורחים והם מבקשים לשתות מים, יש לתת להם מים מהברז ולומר שאלה מים מינרליים. הדבר, כך נטען, נודע לאחד מחבריהם הטובים של בני הזוג שעזר לאחת מעובדות הבית, לאחר שהיא לא רצתה לעבוד עליו כשביקש מים ואמרה לו בשושו שלמרות הוראת הגברת, הביאה לו מים מינרליים ולא מהברז כפי שציוותה הבוסית. כאמור, רכילות מבישה שאין לה שום ביסוס עובדתי.



תאוות הרכילות של אנשי העשירון העליון, או חוג החסילון (שרימפס), אם תרצו, אין לה סוף. המוח החולני המנסה ללכלך את רעיית ראש הממשלה הפיץ סיפור, שגם הוא נטול ביסוס עובדתי, ולפיו הגברת לקחה איתה לאחת הנסיעות לבירה אירופית חולצה שנרכשה שם וצבעה דהה. היא רצתה שהחולצה תוחלף כי האיכות שלה לא עמדה ברמה.

מכל חצר מלכותית דולפות רכילויות, ולא רק על בני הזוג. במו אוזני שמעתי רכילויות מסמרות שיער והזויות עד אין קץ על רמת הוויכוחים בין יורש העצר להוריו. כמובן שלדברים אין שחר והיורש מתנהג בכבוד להוריו.

כמה חולירות, רכלנים ידועים שמצהירים על עצמם כמי שמכירים כל מה שמתרחש בקרבת המשפחה המלכותית, מספרים שאנשי האבטחה לא מרגישים בנוח כשהם מלווים את היורש בבילוייו בחו"ל, הגורמים להם כביכול לא מעט טרדה וחוסר נוחות. הרכילות הזו מלוכלכת ולא ניכנס לפרטים.

קשה להאמין שגברת נתניהו גירשה את בעלה מהמכונית בכביש 1. היחידים שיכולים להעיד על אירוע מעין זה הם נהג הרכב והמאבטחים, ומן הסתם הם ישמרו עד יומם האחרון על פה נצור, כפי שנשבעו לעשות כשהתקבלו לעבודה.

אף על פי ששני עורכי דין מהשורה הראשונה מייצגים את העיתונאי יגאל סרנה, עו"ד אביגדור פלדמן ועו"ד ליאור אפשטיין, אני מוכן להמר שנתניהו יזכה בתביעה. אני מוכן להמר גם שהסכום שבו יזכו הזוג נתניהו יהיה בערך מחצית הסכום שתבעו, ואוסיף ואהמר שבעצת יועציו ועורכי דינו נתניהו יצהיר מול פני האומה שהצדק נעשה והוא יתרום את הסכום שזכה בו (למרות הרכילות על קמצנותו וקמצנות רעייתו) למטרות צדקה.

גילוי נאות חשוב: בעקבות אחת התביעות נגד שרה נתניהו, נדמה לי שזו הייתה קשורה בהשלכת נעליים, הסתלבטתי ברדיו על הגברת בצורה בוטה. אחרי שהגברת זוכתה, התנצלתי בשידור בפני הגברת על הדברים הבוטים שאמרתי. מלשכת ראש הממשלה צלצלו להודות לי על ההתנצלות.

ביום המשפט (שלישי השבוע) שאלתי את הפרופסור למוזיקה עברית יואב חנני (רדיו ללא הפסקה) איזה שיר מתאים לסיפור התביעה של הזוג נתניהו נגד יגאל סרנה. חנני שלף לי במהירות שיר בהפוך על הפוך, שירו של מאיר אריאל "היכנסי כבר לאוטו וניסע":

היכנסי כבר לאוטו וניסע
עומדת בגשם בוכה
היכנסי כבר לאוטו וניסע
דמעות וטיפות
את והשמיים איזה יופי
נו

היכנסי כבר לאוטו וניסע
בואי נצא מהסרט הזה, היכנסי כבר לאוטו
תפסיקי לבכות
נדבר בדרך
אני לא מכיר מילה או משפט שסוגרים עניין
הרבה מילים צריך
הרבה משפטים
יותר מהדמעות האלה
אולי אפילו יותר מכל הטיפות האלה
נו

היכנסי כבר לאוטו וניסע
עומדת בגשם בוכה, גאה בלי קול
מה את כל כך צודקת
מה את כל כך באמת חושבת שאת
הצדק היחיד עלי אדמות עלי אדמות
הנה תסתכלי גם עלי רגע
תראי איזה חתיכת צדק של עפר לרגלייך
אז תפסיקי לבכות את הבכי היפה הזה
היכנסי כבר לאוטו וניסע

אמרתי שאני מצטער, אמרתי שלא אחזור על זה
נכון שאמרתי את זה מיליון פעם
ועוד אומר את זה מיליון פעם
ואת
תפסיקי לבכות ולבזבז טיפות מלח כל כך
יקרות הם מורידים את מפלס המלח במלח
וצריך את הדמעות שלך לפת שחרית

אז די, נו
אז תפסיקי כבר לבכות
היכנסי כבר לאוטו וניסע

איזה יוצר דגול מאיר אריאל, אללה ירחמו.



אלונה: בית המשפט קבע השבוע שאלונה בר–און תהיה הבעלים של העיתון הכלכלי "גלובס". מי שהתחרה מולה על הבעלות הוא אוליגרך בלתי מוכר בשם דוד דוידוביץ', שצץ מאי–שם וכנראה יערער לבית המשפט העליון על החלטתו של השופט המחוזי איתן אורנשטיין.

תודה, כבוד השופט אורנשטיין, ההחלטה שלך היא חכמה ובעיקר צודקת. שמע סיפור, אדוני השופט: אי־שם בשנות ה־60, כשהייתי פרילנסר תפרן בשבועון "העולם הזה", נשלחתי ל"צעדת ארבעת הימים", כשהמשימה שלי היא למצוא מועמדות יפות מבין החיילות הצועדות ולהכתירן לתואר "מלכת הצעדה". אחת החיילות שנראתה לי יפה (ובעקבות שיחה איתה גם חכמה) ומתאימה הייתה עדנה ליבוביץ'. היא נבחרה כסגנית מלכת הצעדה. שנים אחרי כן התחתנה עדנה עם חיים בר–און.

בר–און, בחור מבריק, היה מחובר שנים רבות לשר יגאל אלון ואהב אותו אהבת נפש. כשנולדה לחיים ועדנה בתם הבכורה, הם קראו לה אלונה, על שם השר האהוב. חיים בר–און היה ממקימי המגזין היוקרתי "מוניטין", היה הבעלים של העיתון הכלכלי "גלובס" והיה שותף בעיתון "חדשות". בר–און היה חבר, איש רעים, לבוש בפשטות (טי־שירט לבנה), ידען, לארג', לחלוטין חסר פוזה ודאווין.

יום אחד ביקש ממני בר–און להיפגש לשיחה דיסקרטית. כמובן שנעניתי ואז הפתיע אותי בר–און בבקשה מוזרה. אני משחזר את הבקשה כי אני זוכר אותה כאילו השיחה נערכה אתמול: "תשמע, נתן, אני סומך עליך במאה אחוז. אתה חייב לעזור לי. הבת שלי אלונה, הדבר הכי אהוב עלי בכל העולם, מדאיגה אותי בזמן האחרון. היא כולה בגיל העשרה אבל יוצאת מהבית בשעות הלילה וחוזרת מאוחר. אני לא יודע לאן, אני לא יודע עם מי, אני מת מדאגה, אני מפחד שיסממו אותה, שהיא משתכרת, היא כולה תלמידה בתיכון, תעשה לי טובה. אני לא אשכח לך את זה כל חיי, תבדוק מה היא עושה בלילות ועם מי היא מסתובבת".

הרגעתי אותו שאעשה זאת בשמחה ושמהיכרותי עם אלונה (כמה מפגשים משותפים כשחיים הביא אותה ביום שישי למסעדת "אולימפיה") היא לא נראית לי אחת שמתמסטלת מאלכוהול או מסמים.

אז ישבתי כמה פעמים בפינת הבר במועדונים של הנוער "המורד" - נדמה לי שזה היה ב"גלולה" או ב"מדבר". מדי פעם ראיתי את אלונה יוצאת להסתודד–לשוחח עם חבר'ה צעירים. אחרי שנפרדה מהם ניגשתי אליהם, יחסית די באלימות, ושאלתי אם מכרו לה סמים. באותם ימים הייתי די חזק פיזית והשארתי להם סימנים על הזרועות כשאחזתי בהם ותחקרתי אותם לגבי אלונה באופן מאיים. הם נשבעו שאלונה תמימה, לא נוגעת בסם ולא באלכוהול, ושהם דיברו על מוזיקה, אמנות ושירה. אחרי כמה תחקורים כאלו הודעתי לחיים שבתו נקייה מכל רבב ושיהיה רגוע. הדאגות של האב היו לחינם - אלונה פרסמה ספר בגיל העשרה, למדה בבתי הספר הטובים בעולם וגרמה אושר לחיים ולעדנה.

חיים הורה לעשות לי מינוי לכל החיים ל"גלובס" והצהיר בפני חגיגית שאם יזרקו אותי מהעיתון שבו אני עובד, תמיד תהיה לי עבודה ב"גלובס". קשר קטן נוסף עם בר–און היה הסיפורים שבהם הצחקתי אותו ואת אלונה על אמו של חיים, שעבדה עד גיל מופלג במכון לפיזיותרפיה של קופת חולים, שם גם אמא שלי וגם אני טופלנו.

חיים בר–און נפטר בגיל צעיר יחסית. אלונה נכנסה לעסקים. השותף של חיים, אליעזר פישמן, שקע בחובות אדירים, אלונה לא יכולה הייתה לוותר על הבייבי של אבא חיים. היא נאבקה, היא ניצחה. אני מאושר בשבילה ובשביל מי שמלווה אותה מלמעלה.

אתה מבין, כבוד השופט, כל כך צדקת כשקבעת ש"גלובס" צריך להישאר בידיה של אלונה, ואני מקווה שאם יהיה ערעור לעליון, השופטים בערכאה הגבוהה יותר יכבדו את ההחלטה שלך ואת הצדק.