אין גבול לאירוניה בעולם שבו רשת אל־ג׳זירה, שמקורה בכסף ובאינטרסים של משטר טוטאליטרי, צפויה להגיש בג"ץ נגד סגירת השלוחה בישראל, ועוד בטענה שזו תהיה ״פגיעה בערכים דמוקרטיים ובחופש הביטוי״. כל כך אבסורדי, שזה לא היה עובר אפילו בתור בדיחה. "מתלבשים עלינו", קונן מנהל התחנה השבוע, "זה סוג של הסתה". רחמים, באמת. כי אל־ג׳זירה, כידוע, היא רשת טלוויזיה טהורה שמעולם לא עסקה בהסתה.
צדק מי שאמר שהשקר הטוב ביותר מבוסס על חלקיקי אמת. כך קשה יותר להפריך אותו. זוהי גישתה של אל־ג׳זירה, שראשיה טוענים שיחסית לתחנות טלוויזיה ערביות אחרות היא נאורה ונטולת פניות. באופן יחסי זה אולי נכון, אבל דווקא בגלל ההתחזות שלה לרשת ש"בסך הכל עושה את תפקידה העיתונאי", הפרופגנדה של אל־ג׳זירה, שעל הכוונה לסגור אותה דווח שלשום ב"ידיעות אחרונות", גרועה יותר מזו של תחנות ערביות אחרות. הססמאות המקובלות בז'רגון הליברלי משורבבות שם ברהיטות בידי "עיתונאים" בעלי חזות מערבית, כדי ליצור הסתה אנטי־ישראלית מתוחכמת עם ניחוח של אינטלקט בינלאומי. בהיבט של הקהל הערבי אולי אכן מדובר ברע במיעוטו, כי ישראלים לא יכונו שם "חזירים" ו"קופים". אבל בהיבט המערבי, אל־ג׳זירה היא מכונת הכפשה שממומנת בידי קטאר, מדינה שאולי שואפת לקדמה, אבל דבקה בחוקי השריעה ולא בוחלת בשום אמצעי, כולל מימון טרור.
העצוב הוא שבעולם שבו אין גבול לאירוניה, מתברר שקטאר ואל־ג׳זירה לא לבד. מי אומר את האמת בסיפור הזה? אף אחד. ליברמן הזדרז לומר ש"זו מכונת הסתה מהסוג הכי בזוי, בנוסח גרמניה הנאצית". הלוואי שזה היה נכון, כי אם אל־ג׳זירה אכן הייתה "ערוץ תעמולה נאצי", היה קל לשלול את הלגיטימיות שלה. הבעיה עם אל־ג׳זירה היא ההכפשה העדינה, המתוחכמת, המתיימרת להיות אובייקטיבית. הבעיה היא ההתחזות.
יותר מזה, אם מדובר ב"ערוץ תעמולה נאצי", מדוע כל כך הרבה אנשי ציבור ישראלים מתראיינים שם? אל־ג׳זירה מכפישה פה בכיף כבר עשר שנים, אז מה קרה עכשיו? מה שקרה הוא שטראמפ היה באזור, התחכך בסעודים, ביקש מישראל שיתוף פעולה בחרם על קטאר, ואנחנו, הציונים, המואסים כל כך בתעמולה אנטישמית רק כשזה מתאים לאינטרסים שלנו, החלטנו לסגור את אל־ג׳זירה.
התייחסות הליברלים לאל־ג׳זירה היא לא פחות גרועה. "אנחנו לא מסיתים, אלא מעבירים חדשות, ואם החדשות מכוערות - זו לא אשמתנו", מקוננים באל־ג׳זירה, ובעצם מחקים את הצביעות הליברלית שמאפשרת לשנוא, כל עוד מתנסחים במילים הנכונות. הצביעות הזאת מאפשרת למדיה, למשל, לסקר בהרחבה את טענות המנהל הרדוף של אל־ג'זירה, אבל להתעלם מפסילה לשידור של סרט דוקומנטרי על אנטישמיות בצרפת ובגרמניה כדי לא לפגוע באינטרסים פלסטיניים.
השמאל מוותר לאל־ג'זירה, כי היא מדברת בשפתו וכי היא פחות גרועה מהרשתות הערביות האחרות. בואו נגיד שאם סעודיה תבטל את החרם על קטאר, גם הפטריוטים שמנהיגים אותנו יקבלו בהכנעה את המשך ההכפשה העקבית של ישראל ויחזרו להתראיין בערוץ התעמולה הזה מדי יום. כל אחד מוותר לשערורייה המתמשכת הזאת מתוך האינטרס שלו.