ערב יורד על ירושלים, ואני עושה את דרכי למעונו של ראש הממשלה אהוד אולמרט ברחוב בלפור, כדי להציג לו מבצע מסווג מאוד. פורום מצומצם מאוד של בכירי מערכת הביטחון והמודיעין מתקבץ לו בלובי של המעון וכולנו מחכים לראש הממשלה, שלבסוף יורד במדרגות מקומת המגורים לקומת האירוח, שהופכת לזמן מוגבל לקומת המבצעים. כולנו מתקבצים מסביב לשולחן שבערב אחר ישמש לאירוח שועי עולם ועתה הוא משמש להצגת מבצע מסווג מאוד.

אנו מתיישבים. מתחיל דיון ענייני, ובו מוצג המבצע בקצרה. מיד לאחר מכן מוצגת רמת הסיכון המדיני והביטחוני. אלה סודותיה הכמוסים של מדינת ישראל והם נדונים בחופשיות סביב השולחן. ראש הממשלה, בקיא בפרטים, מקשיב קשב רב לפרטים המוצגים, ובתום הדיון מאשר את המבצע. אני ממהר לחיפה. הערב הוא יום חיל הים ומחכים לי אלפי אנשים כדי לחגוג את האירוע. אני מגיע באיחור קל, ואיש מהנוכחים אינו יודע היכן הייתי דקות קודם לכן ובמה עסקתי.
 

האירוע שתיארתי מתבצע פעמים רבות לאורך השנה עם שחקנים שונים, שבאים פעם אחר פעם להציג לראש הממשלה את המבצעים המסווגים ביותר של המדינה. בעת שירותי כמפקד חיל הים הייתי כמה פעמים במעון בבלפור כדי להציג מבצעים. שוחחנו תמיד באופן פתוח, בטוחים כי כל שנאמר בחדר נשאר בחדר. וכך היה.
 



כעת אני עוקב בדאגה אחר פרשת המסמכים המסווגים שהיו ברשות אולמרט. איני מכיר את הפרטים, אך הוטרדתי מהתמונה המצטיירת כאילו ראש הממשלה לשעבר פגע ביודעין בביטחון המדינה. גם העיתוי מטריד: זמן קצר לפני שוועדת השחרורים אמורה לדון בקיצור עונשו.
 

תחושתי היא שגורמי ביטחון המידע הלכו צעד אחד רחוק מדי. אולמרט, שנחשף לכל סודותיה הכמוסים ביותר של ישראל, הוא אזרח אחראי, שיודע את כללי הטיפול בחומר מסווג. קשה לי לראות כיצד ביודעין יעבור על חוקי ביטחון המידע. הניסיון לצייר את אולמרט כעבריין שטיפל באופן רשלני בחומר סודי בלתי מתקבל על הדעת.
 

ברור לכל כי ראש הממשלה לשעבר נחשף במהלך שירותו הציבורי רב־השנים למידע ביטחוני מסווג ברמה הגבוהה ביותר. הוא אישר מבצעים נועזים לאחר שהוצגו לפניו פרטים חשאיים על ידי ראשי מערכת הביטחון, וככל הידוע לי, החומרים הסודיים שנחשף אליהם נשמרו בקפידה רבה. אין חולק כי גם היום אולמרט אינו מבקש לפגוע בביטחון המדינה, ההפך הוא הנכון. איני בקיא בפרטי האירוע האחרון, אך נראה לי כי נדרש גורם שיתפקד כמבוגר אחראי ויוריד את כל הגורמים המעורבים בפרשה מהעץ הגבוה שטיפסו עליו.


הכותב, אלוף במילואים, היה מפקד חיל הים