יש כתבות שאין למחברן כל סיכוי לצאת מהן בחיים. כתבות על נשים בלונדיניות לדוגמה. אם לא הייתי מודע למהמורות ולבולענים הפעורים לרגלי, לא הייתי כותב "נשים" ומסתפק ב"בלונדיניות". כל קורא בר דעת, כולל נשים, היה יודע למה אני מתכוון. כעת עלי להיות ער במיוחד לכך שלא תיווצר סמיכות לא מכוונת בין "בלונדיניות" ו"מציצה", גם אם השנייה תמימה לחלוטין ואינה מכוונת כלל למה שקורה בראשו המלוכלך של הקורא. בקיצור, ארור האיש שהחליט לכתוב על מייגן קלי לשעבר מ–FOX והיום ב–NBC. ארור הוא וארור שמו.

דוגמה למלכודת המוות הזאת מתחילה כבר עם איות שמה באנגלית: Megyn. בדרך כלל מקובל לכתוב Megan, והדוגמה היפה ביותר הזכורה לי היא של הנערה ששיחקה את בתה של השחקנית קארי סנודגרס (אשתו לשעבר ולזמן קצר של ניל יאנג) במערבון "Pale Rider". יצאתי מצפייה בסרט מאחד מבתי הקולנוע של גולן–גלובוס בלונדון בהחלטה נחושה לקרוא לבתי מגן. זה היה ב–1985 ובתי נולדה ב–1982. כך שזה היה בעיקר תרגיל אינטלקטואלי, מה גם שהציירת הקרויה אשתי לשעבר הביעה התנגדות גדולה, מה שמסביר בדיעבד לא מעט, כשאני חושב על זה.

זאת אופנה כזאת, לא ממש חדשה, שנשים לוקחות את שמן ומוסיפות לו סנוב–אפיל על ידי תקיעת אות לא נחוצה היכן שלא צריך ובאופן שאינו משנה את הגייתו. אחר כך הן מעבירות את חייהן בניסיון להצדיק את הגחמה.



חדשות אני רואה ב–CNN עוד לפני שהערוץ עשה עבודה טובה בבחירות 2016 ויצא מהן מחוזק בפרסים וצופים. אפילו לוולף בליצר הגורם לפריחה עזה במקומות מוצנעים בגופי, התרגלתי. בכל זאת, אחד משלנו בנוף טלוויזיוני הנראה כמו ערוצי הרייך השלישי אם היו אז שידורי טלוויזיה. ג'ייק טאפר, דנה באש, אנדרסון קופר, ג'ון קינג, בריאנה קילר. שם המשאיר את הצופה מתנשף. לא בגלל כוכבת הפורנו בשם בריאנה אלא משום שלקילר, הנוטה לקופצנות מסוימת (הנה אני נופל לחור הארנב), יש קול כמו לצופר ערפל ויכולת דידקטית מרתקת.

הגברים ב–CNN קרסביצים בעיקר, ואילו הנשים שרובן לא נולדו כך במקור, הן בלונדיניות. ניתן לומר שזה העידן הבלונדיני בטלוויזיה האמריקאית כהוכחה לקביעה שבלונדיניות עושות יותר כיף, אבל בלונד תמיד היה צבע טלוויזיוני, גם אם לא בהיקף כזה. קורה שכתבת חדשה, לא בלונדינית בעליל, מצטרפת לערוץ חדשות ובתוך חודש היא עולה מהרחצה בלונדינית. זאת עובדה. מכיוון שחצי מהזמן בחדשות עובר בפאנלים של ראשים מדברים, התחושה היא שמורשתה של מרילין מונרו עליה השלום מתחזקת עם הזמן. 




מייגן קלי הצטרפה ל–FOX ב–2004 בגיל 33, בימים שבהם רוג'ר איילס הפך אותה לכוח שמרני להשחית ששינה את פני הטלוויזיה. מאז פרש איילס - שהיה מתומכיו המובהקים של דונלד טראמפ - מהרשת שהקים תחת מטח של טענות רבות בדבר הטרדה מינית של הנשים הבלונדיניות (לא רק) שבעתידן שלט, גם של מייגן קלי. שנה לאחר מכן מת איילס מסרטן, ממש בימים שבהם נאלץ ביל או'ריילי לעזוב את FOX מאותן סיבות עצמן.

קלי הגיעה ללא ניסיון מקצועי נחשב מעבר לזה של הנערה הפופולרית, חובבת גברים, כפייתית באשר למשקלה. היא ניסתה להתקבל לבית הספר לתקשורת באוניברסיטת סירקוז אבל נכשלה במבחן ה–SAT ונדחתה. היא החליטה ללמוד משפטים כדי להיות תובעת ו"לקבל כבוד", וגם אז נדחתה בנוטרדאם היוקרתית ונאלצה להסתפק באוניברסיטת אולבני, שם זכתה בכינוי "ברבי", שעליו נהגה להשיב "דחוף את זה לתחת". נאמר עליה שהוציאה יותר כסף משהיה לה והבינה כי אין עתיד כלכלי בשירות הציבורי ופנתה למשפטנות פרטית שבה עבדה כעשור בערים הגדולות.

כאשר החליטה שפרסום וכסף נמצאים בטלוויזיה, קנתה קלי שמלה של דולצ'ה וגבאנה, הכינה וידיאו לאודישן שעליו אמר בעלה הראשון: "רק את מוציאה 1,000 דולר לראיון עבודה לג'וב שמכניס 17 אלף דולר בשנה". קודם תקעה רגל בדלת של תחנה קטנה בוושינגטון שהייתה מסונפת ל–ABC ואחר כך זימנה עצמה לראיון עם רוג'ר איילס. על פי הספר שכתבה, איילס שאל אותה כיצד קרה ש"בתם של אחות ופרופסור בקולג' היא יותר ממוצר אופייני של נטייה פוליטית שמאלנית", קלי ענתה שגדלה בבית דמוקרטי אבל תמיד הייתה א–פוליטית. היא קיבלה את הג'וב.

מהרגע הראשון לא היה ספק שקלי היא שדרית מוכשרת ויוצאת דופן; מצחיקה, ערנית, חדת לשון, חכמה ומסוגלת להגיש אייטמים זניחים מירכתי החדשות לצד נושאים חשובים. הקונצנזוס שהתגבש היה שאין מישהו טלגני יותר בתולדות הטלוויזיה (דווקא יש, אבל זה בהזדמנות אחרת).

נושאים שקלי מעדה בהם סדרתית היו ראיונות עם שחורים שהסגירו את תנועת לבה שטרם הקרישה בתפיסתה את בעיית המתח בין הגזעים באמריקה, וזו דרך מכובדת לא לקרוא למישהו גזען. על החורים בהשכלתה ובהכרתה כיסתה בהצלחה בעזרת חוצפה גדולה, יכולת מענה שנון ותוקפנות. לניוט גינגריץ' הרפובליקני אמרה, "אתה יודע מה מיסטר Speaker, אינני מוקסמת מנושאים מיניים כמוך, אבל אני משקיעה מאמצים בהגנה על נשים מהטרדה".

מהרגע שבו זיהתה את רצינות החלטתו של טראמפ לרוץ לנשיאות ב–16 ביוני 2014, הפכה אותו קלי לפרויקט מחמד. יותר מאחרים, היא הבינה שעל זנב עניבתו הארוכה מדי היא תגיע הכי רחוק שאפשר. שעורו הדק לא יעמוד בעקיצות ושהוא יעזור לה לקדם את שניהם, לכן אמרה לו באחד העימותים הראשונים: "מר טראמפ, קראת לנשים שאינך אוהב חזירות שמנות, כלבות וחיות מגעילות", מה שהשיק צונאמי של ציוצים ורמז גס של"קלי היה דם בעיניים ובפה וזלג לה מכל מקום" כשהוא מכוון לעצבנות לכאורה של אישה במחזור.

קלי הצטרפה לתומכות קלינטון מפורסמות כלנה דנהאם, אמה ווטסון, אווה לונגוריה ואחרות וליוזמתה של שריל סנדברג שכונתה: "חזקות יחד". ואז בינואר השנה, בעיצומה של רעידת האדמה ב–FOX, הכריזה קלי על מעברה ל–NBC.

טראמפ דאג לכוון אליה זרקור בוהק, עד שנאלצה לשכור שומר ראש שיגן עליה ועל ילדיה בעת חופשה בדיסניוורלד. "וניטי פייר", המגזין שעד שלא הופיע צילום מטופח שלך על שערו לא נחשב שהצלחת, פרגן לה בכתבת שער חנפה ושמנונית, שנתקעה בגרונות קוראים רבים שבאו לקרוא על ברקודה ומצאו דג זהב.



הראיון הראשון שערכה כבר ב–2014 עם המהפכן המקשיש ביל אייר, שניסו להציגו כגורו פוליטי של ברק אובמה, לא היה מוכן למקומות שאליהם לקחה אותו קלי בראיון ארוך, והוא נראה מובך ומושפל כהוגן. קלי לא התביישה להכריז כי "פרופ' אייר מודה כי הטיל טרור על אמריקה, פוצץ בניינים וביצע פשעים אחרים בשנות ה–70, ונותר חופשי כי זאת אמריקה. רק באמריקה הוא יכול להגיע להיות פרופסור שהשיק קריירה פוליטית של נשיא". הדברים לא היו מדויקים, בעיקר בעניין אובמה, אבל קלי סחטה את הלימון היבש עד תום.

אחד האורחים החביבים עליה היה השוטר לשעבר מרק פורמן, זה ששתל ראיות במשפטו של או–ג'יי סימפסון, התגלה כבעל אוסף גדול של פריטים נאציים, והתראיין כמומחה לענייני חוק ומשטרה. קלי אירחה אותו אחרי הריגתו של גבר שחור בשם פילנדו קסטיל במכוניתו ב–2016, שהשוטר שירה בו זוכה מכל אשמה בשבוע שעבר. המשדר על אורחיו המגוונים כמעט הידרדר לתגרה, אבל קלי קטפה רייטינג.

הראיון שהשיגה עם ולדימיר פוטין אמור היה להשתיק את מבקריה הרבים ולהשיק את כניסתה לליגה של הגדולים. אלא שכפי שאמריקה לומדת בימים אלה, בינתיים פוטין מנהל את ההצגה, ומראיינים גדולים מטעם עצמם כקלי ואוליבר סטון הוא גורס בשיניים שהושחזו בקג"ב ויורק את השיירים. הראיון עם פוטין היה כישלון מחפיר. בימים שבהם פוטין היה מעורב כמעט בכל אזור דלקתי בעולם, כולל בהתערבות גסה בבחירות באמריקה, השליכה עליו קלי שאלות מחופשות לכדורי בדמינטון. שאלות שפוטין התחמק מהן כמו הרקדן הראשי של הבולשוי, ונזכר בימים שבהם נאלץ להדוף את מייק וואלאס וכריסטיאן אמנפור.

לציון יום האב, 18 ביוני, בחרה קלי לראיין את אלכס ג'ונס, אחת הדמויות האפלות והבזויות בתקשורת האמריקאית ומי שלא הצליח שלא לראות קונספירציה בכל דבר שקרה באמריקה בשנים האחרונות. זה היה בערך כמו לבחור לראיין את יגאל עמיר ליום ירושלים בלי לשאול אותו שאלות קשות. תמוהה יותר הייתה החלטתם של מנהליה ב–NBC להניח לה לרוץ עם הבחירה הזאת על אף שכנראה היו ויכוחים קשים מאחורי הקלעים. לפי ג'ונס, הממשל האמריקאי הוא שעומד מאחורי הפיגוע ב–11 בספטמבר, המפזר כימיקלים שהופכים גברים סטרייטים להומואים ושהילרי קלינטון היא חייזרית.

בפרשה הנקראת "פיצה–גייט" האשים ג'ונס את קלינטון ומנהל הקמפיין שלה ג'ון פודסטה בהפעלת רשת זנות מפיצרייה, ואילו טייקון היוגורט צ'ובאני תבע אותו על הוצאת דיבה אחרי שג'ונס העליל עליו שהוא מעסיק פועלים שאנסו ילד.

קביעתו המופרכת והמקוממת ביותר של ג'ונס קשורה לטבח הילדים בסנדי הוק, שבו נהרגו 20 תלמידים צעירים ושישה מבוגרים בבית ספר יסודי בקונטיקט. ג'ונס טוען שהטבח לא היה ולא נברא. "סנדי הוא פבריקציה עם שחקנים", אמר ג'ונס בתוכנית הרדיו שלו, "ידעתי שהיו שחקנים, אבל חשבתי שכמה ילדים אכן נהרגו. אבל לא זה מה שקרה".

הדיון בעיתונות לקראת הראיון עם ג'ונס הגיע לטונים גבוהים, כולל הדרישה לבטל את שידורו. אין ספק שקלי נאלצה מצד אחד להבטיח לג'ונס יחס הוגן, אולי גם לצפות בראיון הערוך טרם שידור מצד אחד, ולהסביר מדוע היא מעוניינת לראיין אותו להורים האומללים מסנדי הוק: כדי לחשוף את האיש הנורא והאיום הזה בפני אמריקה - אחד הטיעונים השחוקים בספר.

לנוכח העובדה שהרכש החדש של NBC עלה 25 מיליון דולר, קשה היה לראות כיצד תעמוד הרשת בדרכה. הראיון שודר, וכל אחד ראה בו מה שהתכוון לראות טרם שידורו. המקצוענים טענו שקלי עשתה את מיטבה כדי לשאול את ג'ונס את כל השאלות המתבקשות ולא להניח לו לנאום. אחרים ראו בראיון שידור חוזר של הפיאסקו עם פוטין. קלי לא הצליחה לענות כהלכה על התהייה על בחירתה הפרובוקטיבית בבכורה של קריירה חדשה ברשת לגיטימית.

האם זה הבלונד? לא חושב. בלונד זה צבע שיער ולא דרך חיים. הבלונדיניות ב–CNN מדברות דברי טעם ידעניים. כנראה שיש הגורסים שזה הצבע המתאים ביותר לטלוויזיה גם כאשר מתעצלים ומראים את השורשים השחורים. כבר עכשיו מסתובבת קלי עם טעם של החמצה, כאישה שיכלה להיות דיאן סוייר, וודאי הבלונדינית הנחשבת ביותר בטלוויזיה. מי שיחקור יגלה כי אחד הג'ובים הראשונים של סוייר היה בשירות ריצ'רד ניקסון, כולל בימי ווטרגייט. יש קריירות שמתהפכות בדרך, ויש קריירות שמתחילות טוב ונגמרות רע.

הבעיה הגדולה של קלי, כמו של אנשי תקשורת אחרים, היא הקו המטושטש המפריד בין מקצוענותם ובין חייהם הפרטיים המתערבבים עם האובייקטים שעליהם הם מדווחים ואותם הם חוקרים. כמו להשתתף במסיבה שעורך "וניטי פייר" אחרי טקס האוסקר מדי שנה. הלכת למסיבה, לא תחזור ממנה. ומייגן קלי הלכה.