נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מבקש להיחלץ מהפלונטר הצפון־קוריאני שבו הסתבך. אז הוא נזכר, או מישהו בסביבתו הזכיר לו, כי על המדף מונח נושא מדיני מאובק שתמיד טוב לשלוף במקרה הצורך - הסכסוך הישראל־פלסטיני. הבעיה היא שהתנהלותו של טראמפ מול קוריאה הצפונית הוכיחה שוב כי אין לו צל של מושג כיצד להתמודד עם מצבי משבר בזירה העולמית.

ההצהרות המתלהמות נגד פיונגיאנג שהנשיא משווק בקצב של אחת לשעה חדלו להרשים וכבר אינן מפחידות. אם נדרשה הוכחה למצוקת הנשיא היא באה שלשום כאשר נשאל אם ארה"ב על סף מלחמה עם קוריאה הצפונית. "נראה לי שאתם יודעים את התשובה", השיב, ומדבריו היה ברור שאין לו מושג מה התשובה.



גם בנושא הסכסוך הישראלי־פלסטיני לטראמפ אין תשובה. היוזמה לשגר לאזור את הצוות קושנר־גרינבלט באה אחרי שבועות של שתיקה מצד טראמפ, כולל התעלמות ממשבר הר הבית. בכיר בבית הלבן צוטט אומר שטראמפ עדיין סבור שאפשר להשיג שלום בין ישראל לפלסטינים, ולדברי הבכיר "טראמפ אופטימי שהשלום אפשרי".

בניגוד לשורת ההצהרות שהשמיע מול קוריאה הצפונית, שכולן היו מתלהמות ותוקפניות, בהתבטאויות על הסכסוך במזרח התיכון הוא משחרר הצהרות מעודדות ואופטימיות. הבעיה היא שמדובר בהצהרות אופייניות, שמעידות יותר על מצב רוח, על אימפולסיביות וכמובן על מגלומניות. קשה לראות איך ההצהרות האלה מובילות לתוצאות בשטח.

בדיווחים נמסר כי ג'ארד קושנר וג'ייסון גרינבלט ייפגשו בביקורם באזור עם מנהיגי סעודיה, מצרים, איחוד האמירויות, קטאר וירדן. נשמע יפה. הבעיה היא שאם הייתה תחושה של מעט התקרבות בין ישראל למדינות ערביות שעוינות את איראן, באו משבר הר הבית וההתנהלות ההפכפכה של ראש הממשלה בנימין נתניהו וערערו גם תחושה זו. בשיחותיהם באזור קושנר וגרינבלט יישמעו הרבה תלונות על נתניהו והתנהלותו במשבר הר הבית, ומה שהם ישמעו לא יעודד אותם.

קושנר וגרינבלט גם יופתעו להיווכח שמנהיגים ערבים עוקבים בעניין רב אחרי החקירות נגד ראש הממשלה. מן הסתם יתברר להם שהחקירות אינן בדיוק רקע מתאים ליוזמה לחידוש המו"מ בין ישראל לפלסטינים.