בכמה אתמולים מאתמולי השבוע שעבר דיברת לא לעניין, טראמפ. ממש לא לעניין. אין לי טוויטר, אני משועבד מספיק לרשתות אינטרנטיות ורוצה קצת זמן פנוי. אומר לך את הדברים כאן. תרצה, תקרא. לא תרצה, ינסו לתמצת לך את זה ב־140 תווים. בעצם, אני בעצמי אנסה להביע זאת ב־140 תווי ציוץ:


“אם אתה נשיא של כל הצדדים, עליך לדעת שהנאצים אינם צד. מטרתם לחסל את כל הצדדים האחרים. לא מדובר באנשים שמתנגדיהם משמיצים אותם שהם נאצים. מדובר באנשים שמודיעים בעצמם: אנחנו נאצים”.



שיט, עברתי ב־35 תווים. מתברר לי סופית שאי אפשר להעביר שום רעיון, ולו הבסיסי ביותר, בטוויטר. אני לא מבין איך טראמפ מצליח לנהל את העולם דרך טוויטר. לדעתי, רוב היום עובר עליו בספירת תווים ובקיצור ציוצים.



ההתבטאות האחרונה שלך, טראמפ, בנוגע להתרחשויות בשרלוטסוויל מערערת גם את תומכיך וגם את אלה שאומרים: הבה ניתן סיכוי לסגנון נשיאותי אחר.  לא ייתכן שדגל נאצי יהיה חוקי. חופש הדיבור בארצות הברית הוא מוזר. מצד אחד, בכל פעם שמזכירים מילה עם אופי מיני יש צפצוף בטלוויזיה, או הסימנים ***** בדפוס, ומצד שני כאשר אדם מניף דגל נאצי, אין שום צפצוף או מחיקה.



דריל קייגל, קריקטוריסט אמריקאי חשוב, שנחשב דווקא שמרן ורפובליקני, כתב: “כשטראמפ נכנס לזירה, קריקטוריסטים החלו מיד לצייר נאצים וחברי קו קלוקס קלאן. זה הטריד אותי. לא עוד, אחרי שטראמפ הצהיר על שוויון מוסרי בין הנאצים והקו קלוקס קלאן לבין האנשים אשר מוחים נגדם”.



קריקטורה שפרסם קריקטוריסט אחר, ר.ג’ מאטסון מארצות הברית, מתארת זאת כך: טראמפ יושב בשולחן הנשיאות ומאחוריו דגל ארצות הברית, דגל צלב הקרס הנאצי, דגל הקו קלוקס קלאן ודגל הקונפדרציה הדרומית. למטה הציטוט מדבריו: “נבחרתי להיות הנשיא של צדדים רבים, צדדים רבים”.



מפגינים בשרלוטסוויל. "אם אתה נשיא של כל הצדדים, עליך לדעת שהנאצים אינם צד". צילום: AFP
מפגינים בשרלוטסוויל. "אם אתה נשיא של כל הצדדים, עליך לדעת שהנאצים אינם צד". צילום: AFP



מחאה מועברת גם במידע שמעביר לעיתונאים ארגון הליגה נגד השמצה, ארגון יהודי אמריקאי העוקב אחרי אנטישמיות בארצות הברית. הם שלחו את הנתונים הבאים בנוגע להפגנה בשרלוטסוויל בארצות הברית: “דוגלי עליונות הגזע הלבן צעדו ברחובות כשהם צועקים סיסמאות נאציות ואנטישמיות, סיסמאות גזעניות וסיסמאות הומופוביות. חלק מהפעולות המטרידות נגד יהודים בהפגנה כללו: הצדעות במועל יד, תוך שהמפגינים מנופפים בדגלים ועליהם צלבי קרס ועונדים בגאווה סיכות עם צלבי קרס על בגדיהם, וצעקות ‘זיג הייל’. שלט שנשאו המפגינים הכריז: ‘התקשורת היהודית בדרך למטה’, ומפגין ימני אמר לכתב כי ‘אוהבי היהודים המזוינים ממיתים אותנו בגז’. לפחות פעם אחת במהלך ההפגנה המפגינים שינו את סיסמתם מ’לא תחליפו אותנו’ ל’יהודים לא יחליפו אותנו’”.



במחקר שפרסמה הליגה נגד השמצה נמצא כי במאות הרציחות הקשורות לקיצוניות בעשור האחרון בארצות הברית, 74% בוצעו בידי קיצוני הימין,  24% בידי קיצוניים אסלאמים, ורק 2% בוצעו בידי קיצוני השמאל ולאומנים מקרב הקהילה השחורה. במספרים, או בגוויות, מדובר בכך שקיצונים ימנים אחראים לתכנון של לפחות 150 פעולות טרור בארצות הברית ב־25 השנים האחרונות. אזכיר שגם ארגוני שמאל במערב יכולים להיות אלימים מאוד. באיטליה חטף ארגון שמאל אינטלקטואלי את אלדו מורו, ראש הממשלה, ורצחו אותו. נראה היה אז שאי אפשר להתגבר על הקסם של הבריגדות האדומות האלה בקרב סטודנטים. זה נעלם, ברוך השם.



טראמפ, עליך לעשות דבר פשוט. אתה טראמפ, אתה יכול לעשות זאת. עליך לצייץ: “אני יכול להבין את כאב המפגינים המוחים נגד מה שנראה להם פעולה אלימה של השלטון בעיר להסיר את הפסל האמנותי היפה של גנרל צבא הדרום רוברט אי לי, הגיבור בעיניהם, הניצב בעיר יותר מ־90 שנה רכוב על סוס יצוק בברונזה. נכון שראש העיר יהודי, אבל אין לכך קשר להחלטה להסיר את האנדרטה. לא ארשה קריאות אנטישמיות בנושא הזה. גם לא אתיר דגלים נאציים בארצות הברית בתקופת כהונתי. ארדוף את הנאצים הגלויים האלה באופן הרבה יותר יעיל מאשר מקארתי רדף, ובצדק, את הקומוניסטים שאיימו להשתלט על אמריקה. אני יודע שהימין תמך בי, אבל יש ערכים חשובים יותר לאמריקה: לא עוד נאצים, לא עוד קו קלוקס קלאן, לא עוד אנטישמיות. אני טראמפ. איתי לא עושים חוכמות”. אתם מבינים מדוע אני לא יכול להיות נשיא ארצות הברית? אפילו דבר פשוט כזה לא נכנס לי ב־140 תווים.